Search
Close this search box.

צו הגנה

צו הגנה במערכת המשפט האזרחית הוא החלטה של בית המשפט המציין שאדם מסוים חייב להימנע מפעולה מסוימת או לפעול לפי ההוראות בצו. 

צו הגנה במערכת המשפט האזרחית עשוי להתייחס למגוון רחב של סיבות, כגון מניעת אלימות, הגנה על זכויות קיימות, או כל החלטה אחרת שבכוונה לשמור על צדק ובריאות מערכתית.

החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 מסדיר את כלל מנגנוני ההגנה המשפטיים המבטיחים את שמירת רווחתו הרגשית, שלמותו הפיזית וחייו של כל נפגע אלימות במשפחה, או אלה הנמצאים תחת איום לאלימות כזו. 

צו הגנה בהקשר המשפחתי ניתן כנגד בן משפחה (המוגדר הגדרה רחבה המצויה בחוק) הן כעזרה ראשונה לבן משפחה (על מנת להגן עליו פיסית מהאלימות שהופעלה נגדו) והן במטרה למנוע הישנותה של אלימות במשפחה בעתיד.

במאמר זה נסביר מהו צו הגנה ואת שלבי ההליך להוציאו. 

 

צו הגנה אלימות במשפחה
קרדיט תמונה: Freepik

מהו צו הגנה בהקשר המשפחתי?

צו הגנה הוא צו שיפוטי, האוסר על אדם הנחשד באלימות במשפחה לבצע פעולות מסוימות, כמפורט בצו, בהתאם למקרה הספציפי. איסורים אלה עשויים לכלול, בין היתר, יצירת קשר עם הקורבן, פניה אליו בכל אמצעי או הגעה אל ביתו. צווי הגנה ניתנים בדרך כלל במקרים של אלימות במשפחה, אך ניתן להוציאם גם במקרים של הטרדה או חשד למעקב1.   בשיטת המשפט הישראלית עומדים לרשותו/ה של נפגע/ת אלימות במשפחה ארבעה מסלולים משפטיים אפשריים. 

1. המסלול הפלילי

דהיינו הגשת תלונה במשטרה2. הואיל ונקודת מוצאו של החוק היא כי הליך המעצר לא נועד להעניש את בן הזוג – שנהנה עדיין מחזקת החפות – אלא רק מהווה סעד מניעתי שיינקט בהיעדר חלופה מתאימה ופוגענית פחות למניעה ובחינת מסוכנות החשוד, לא אחת בן הזוג ישוחרר בערובה במסגרת הוראות סימן ו' לחוק המעצרים, תוך קביעת תנאים מגבילים, ובכלל זה איסור כניסה למקום מסוים, איסור קיום קשר עם מי שייקבע בית המשפט, חובת מגורים באזור מסוים וכדומה3.

 

2. בקשת צו הגנה אזרחי

לפי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991, (הצו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה ייקרא להלן: צו הגנה). 

החוק נועד "להקל על מצוקתם של נשים וילדים הנמקים תחת ידו הקשה של בן משפחה אלים", להרחיקו מהם ולתת סעד מיידי4.

השימוש העיקרי בחוק נעשה במסגרת הליכים אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה. בהתאם לסעיף 5 לחוק, תוקפו של הצו יכול להיות מוארך מעת לעת ועד לפרק זמן מקסימלי של שנה, וניתן להאריכו בשנה אחת נוספת מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

הפסיקה קובעת כי יש להשתמש בצו ההגנה במשורה, וזאת הואיל ומדובר באמצעי קיצוני וחריף אשר פעמים רבות משתמשים בו במעמד צד אחד5.

 

3.  צו למדור שקט ושלֵו

צו זה ניתן כנגזרת של חובת הבעל במזונות ומדור במסגרת הדין האישי, ומטרתו למנוע אלימות מצד בן הזוג האלים על ידי הרחקתו מדירת המגורים. התנאים למתן צו זה מפורטים בפרשת סדן6

הצו יינתן רק כאשר מעשי האלימות הם בדרגת חומרה גבוהה. ככל שמדובר במעשי אלימות שאינם מהווים "סכנה מוחשית מיידית" על בית המשפט ראשית "להזהיר" את הפוגע/ת. הצו ככלל יינתן לתקופה קצובה אלא אם כן בן/בת הזוג אינו מתגורר בדירה בעת מתן הצו, וכן יינתן גם במקרי אלימות נפשית. זהו סעד שמקורו בפסיקה שלפני חקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה, והוא תחום למקרים ספציפיים של סעד שניתן במסגרת הסכסוך הקנייני בין הצדדים7.

 

4. שימוש בהוראות החוק למניעת הטרדה מאיימת התשס"ב2001

תחולת החוק רחבה יותר מזו של החוק למניעת אלימות במשפחה משום שהוא חל גם על מי שאינו מוגדר "בן משפחה". בשל קוצר היריעה, לא אדון בו, אולם מדובר בכלי אשר עשוי להיות שימושי במקרים מסוימים של אלימות במשפחה, בעיקר כאשר המטריד אינו נכנס להגדרת בן משפחה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה8.
 

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה
קרדיט תמונה: Freepik

מה כולל צו הגנה

צו הגנה הוא סעד משפטי המקנה בחסות החוק למניעת אלימות במשפחה הגנה של מוסדות החברה על קורבנות לאלימות במשפחה באמצעות מגוון סעדים9

צו זה מהווה שינוי איכותי ביחס החברה כלפי נשים מוכות ובנכונות להתערב למענן. במסגרת צו ההגנה יכולים להינתן הסעדים הבאים:

  1.  להורות על איסור המשך ההתעללות בקורבן ואיסור המשך הטרדתה בכל דרך או מקום10
  2. לאסור על מגע בין התוקף לקורבן.
  3. להורות על צו הרחקה – לדוגמא, להרחיק את הבעל מבית האישה ומסביבתה, גם אם נכס מגורי האישה הינו מרכושו11
  4. לאסור על הפרעה לכל שימוש של האישה בנכסיה, גם אם יש למחויב בצו זכות בהם12
  5. על פי תסקיר פקיד סעד לסדרי דין, ניתן לחייב את הבעל לקבל טיפול, לקבוע באיזו מסגרת יינתן וכן להורות על מעקב ופיקוח מטעם בית המשפט1
  6. לאסור על החזקת נשק על ידי הבעל מיידית עם הוצאת הצו. איסור על החזקת נשק חל גם כאשר מוצא צו הרחקה. עם זאת, בתנאים מסוימים, יכול בית המשפט להתיר את המשך החזקת הנשק בידי הבעל14
  7. קביעת תנאים לגבי הקשר של התוקף עם ילדיו, לדון בנושא משמורת עליהם, לשלול ביקורים ולקבוע דמי מזונות15
  8. בנוסף, בישראל ניתנת לבית המשפט סמכות רחבה להוסיף לצו ההגנה הוראות ותנאים, על פי שיקול דעתו. כך, יכול בית המשפט, בין השאר, להאריך את תוקף הצו (ס' 5), לדרוש ערובה כספית, או אחרת, לקיומו.

מה נדרש כדי לקבל צו הגנה

הפנייה להוצאת צו הגנה יכולה להיעשות הן על ידי הקורבן או בן משפחה בגיר, והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, או פקיד סעד לחוק נוער (כשמדובר בקטין) והיא מועברת ישירות לבית המשפט. הוצאת הצו אינה מחייבת הגשת תלונה במשטרה על ידי האישה הנפגעת, אלא, היא יכולה לפנות ישירות לבית המשפט לצורך כך.

כשבועיים ממועד הגשת הבקשה לצו נקבע תאריך לדיון בבית המשפט. לדיון מוזמנים שני הצדדים – הקורבן והתוקף, וניתנת להם הזדמנות להציג את עמדותיהם. הקורבן יכול לבחור לייצג את עצמו בפני בית המשפט או להסתייע בעורך דין.

על המבקש להגיש בקשה לבית המשפט או לבית הדין הרבני, במסגרת יפרט את הסיבות לבקשתו להוצאת צו הגנה, שיכולה להיות אחת מאלה:

  1. כאשר בסמוך למועד הגשת הבקשה התרחשה אלימות או עבירת מין17. הכוונה לסמיכות של שעות וימים ולא לאלימות פיזית או מינית שהתרחשה בעבר ואינה מצריכה התערבות חירומית.
  2. כאשר קיימת סכנה ממשית לאלימות גופנית או לעבירת מין. עילה זו לא קובעת מסגרת זמן מדויקת כבסעיף הקודם וניתן לעשות שימוש בסעיף זה גם כשמדובר באיומים חוזרים מצד הפוגע או כאשר קיים דפוס התנהגות קבוע המוביל לאלימות18.

 

התעללות נפשית מתמשכת, או התנהגות שאינה מאפשרת לקורבן ניהול סביר ותקין של חייו. את הבקשה המפורטת יש לתמוך בתצהירי עדים או בדוחות רפואיים. לפיכך, מומלץ להסתייע בייעוץ משפטי של עורך דין דיני משפחה בחיפה, שיסייע בבניית תשתית ראייתית אמינה וניסוח הבקשה באופן משכנע.

שלבי הליך הבקשה לצו הגנה

לאחר הגשת הבקשה לצו הגנה (רצוי באמצעות עו"ד) למזכירות בית המשפט או לבית הדין הרבני, היא תועבר לשופט או לדיין אשר יקיימו דיון בהקדם האפשרי ובאותו יום.

בית המשפט או בית הדין רשאים לקיים את הדיון במעמד צד אחד, כלומר, רק עם הצד שהגיש את הבקשה.

בסיום הדיון במעמד צד אחד, יוחלט האם לקבל את הבקשה ולהוציא צו הגנה, אשר יישלח לצד השני על-ידי בית המשפט או בית הדין.

יחד עם צו ההגנה שניתן במעמד צד אחד, ייקבע מועד לדיון נוסף (בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים) עם שני הצדדים- הצד שהגיש את הבקשה והצד שהצו מופנה נגדו.

לאחר הדיון במעמד שני הצדדים, בית המשפט או בית הדין רשאים להאריך את תוקף הצו, לשנות את תנאיו וכן לתת כל הוראה שתבטיח את שלומו ובטחונו של מגיש הבקשה19.

 

חשוב להדגיש, תוקף הצו לא יעלה על 3 חודשים, אך בסיום תקופה זו, בית המשפט או בית הדין רשאי להאריך את תוקף הצו, לפי שיקול דעתו.

ככלל, לא יוארך הצו לתקופה של יותר מ-6 חודשים נוספים, למרות שבמקרים חריגים ניתן להאריכו לתקופה של שנה, ואף לתקופה נוספת של עד שנה20.

כיצד ניתן לבטל צו הגנה?

ישנן שתי אפשרויות משמעותיות שיכולות לסייע במצב ובו מעוניינים לפעול לביטולו של צו הגנה. שתי האפשרויות הן או תקיפת הצו במהלך הדיון במעמד שני הצדדים או באמצעות ערעור על החלטת בית המשפט להוצאתו של הצו.

צו הגנה יכול להתבטל בחלוף הזמן בו הוא נמצא בתוקף או בהחלטה שיפוטית הקובעת כי הצו אינו הכרחי או אינו מוצדק עוד. הדבר עשוי להתרחש אם השתנו הנסיבות שהובילו למתן הצו, או אם מתגלות ראיות חדשות המצדיקות את ביטולו. החלטה שכזאת ניתנת ככל שנשוא הצו מערער עליו ובית המשפט מקבל את ערעורו21

בתקנה 244 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבע כי אפשר לבקש ביטול צו שניתן על פי צד אחד תוך 30 ימים ואולם תקנה 367 קובעת כי בצו שניתן במעמד צד אחד יש לקיים דיון תוך ארבעה עשר ימים מיום מתן הצו ולבקשת בעל–דין ובמידת האפשר במועד מוקדם יותר . 

אין אפוא צורך להגיש בקשת ביטול הצו, שכן קביעת הדיון במעמד שני הצדדים מתחייבת מעצם מתן הצו אך בעת הדיון במעמד שני הצדדים , יש לבית–המשפט סמכות לבטל את הצו, אפילו כאשר הנתבע שנגדו ניתן הצו לא ביקש זאת

כל עוד עומד הצו בתוקפו – יש לכבדו. מאחר ואין אדם רוכש זכות קנויה בצו שניתן, רשאי בית–המשפט שהוציא צו כזה, לבטלו על–פי בקשת בעל–דין או מיוזמתו ולא רק במקרה של שינוי נסיבות אבל מקרים אלה הם נדירים ביותר. 

כל אדם שנפגע על–ידי צו–זמני שנתן , אף אם איננו צד , רשאי לפנות לבית–המשפט ולבקש שינוי או הסרת הצו. צו שניתן על בסיס תפיסה מוטעית של הוראות החוק, אין לתובע זכות להמשך קיומו 22.

ערעור על צו הגנה הינו לרוב הליך מורכב, ולכן מומלץ לפנות לקבל ייעוץ משפטי מתאים על מנת להבטיח שהערעור יתנהל בצורה מיטבית.

 

* יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

1 הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה, התש"ן,1990- ה"ח הכנסת 326, 233.

2 בהתאם לס' 59 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב, 1982- ס"ח 1043.

3 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה־מעצרים), התשנ"ו1996-(להלן: חוק המעצרים).

4ע"פ 11847/05 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו, 23.7.2007)

5 ת"א (מחוזי י-ם) 3248/01 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו, 11.9.2005)

6 ע"א 192/82 סדן נ' סדן לו (4) 169 (1982).

7 חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

8 חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001.

9 Faragher & Walker ,Shannon ,Logan (2006)

10 ס' 2(א)(2) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991.

11 ס' 2 (א)(1) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991.

12 ס' 2(א)(3) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991.

13 (הרמל, 1992)

14 (ס' 2(א)(4) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991)

15 (ס' 2(א)(4) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א- 1991)

16 ס' 3 חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א, 1991

17 ס' 3(1) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991.

18 (ס' 3(2) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991-).

19 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד, 1984.

20 מתוך האתר הממשלתי לזכויות נפגעות ונפגעי עבירה.

21 החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991

22 ד"ר אליהו וינוגרד, צווי מניעה, הוצאת הלכות בע"מ, התשס"ט -2008.