אלימות במשפחה הינה תופעה חברתית בעלת השלכות חמורות על כלל המשפחה ובפרט על הקורבנות. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2023 דווח על כ-31,000 אירועי אלימות בתוך המשפחה בישראל, המהווים עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת. התופעה פוגעת בדינמיקה המשפחתית, בבריאות הנפשית של הקורבנות ובתפקוד התקין של המשפחה1.
לשם מניעת אלימות במשפחה יש לנקוט בצעדים מקיפים הכוללים חינוך לשוויון מגדרי, העלאת מודעות הציבור, הקמת מקלטים לנפגעי אלימות ומתן סיוע נפשי וכלכלי לקורבנות. כמו-כן, יש לחזק את אכיפת החוק ולהטיל סנקציות חמורות על מבצעי האלימות. רק באמצעות מאמץ לאומי נוכל להפחית את תופעה זו ולהבטיח סביבה משפחתית בטוחה וטובה לכלל החברים2.
בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה, שמטרתו להגן על בני משפחה מפני אלימות של בן משפחה אחר. החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה ויעילה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנה של אלימות – פיזית או נפשית – כדי להגן בעיקר על נשים וילדים ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. בשנת 2001 נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת המוסיף לחוק זה הסדרים משלימים.
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, הוא חוק מרכזי בישראל המתמקד במניעת וטיפול באלימות בחיק המשפחה. החוק מגדיר את התנהגות זו כעבירה פלילית ומחייב את הציבור והגופים המקצועיים לפעול למניעתה והגנת נפגעיה 3.
החוק מבוסס על עקרונות מרכזיים:
- תפקיד החוק הוא הגנה על הנפגעים – החוק מציע (צו הגנה למניעת אלימות במשפחה) מסגרת משפטית להתערבות מהירה ויעילה במקרים של אלימות בתוך המשפחה, ומעניק כלים לצוותי המקצוע לפעול לטובת הנפגעים
- פיקוח ואכיפה – החוק קובע מנגנונים לפיקוח ואכיפה של תקנותיו
- בראיית מאקרו-חברתית – החוק שומר על השקפת תרבות בטוחה – מנסה לנעוץ את תכנית המניעה וההתערבות בכל רחבי החברה, על ידי קידום המודעות ושינוי בתרבות האלימות.
מה שמאפיין את החוק הוא הקונספט המשפטי שמציין כי אלימות במשפחה היא לא רק עבירה פלילית, אלא תופעה שדורשת התערבות מהירה ומקצועית להגנת הנפגעים.
סוגיות בחוק למניעת אלימות במשפחה
נשאלת השאלה אם נתוני המשטרה אכן משקפים עלייה במקרים אלו. קרימינולוגים וחוקרים רבים חלוקים בשאלה זו, ואף בשאלה איזו שיטה סטטיסטית מתאימה לניתוח התופעה. עלייה בשיעור הפשיעה המדווחת היא תמיד יחסית, ולכן חשוב לבדוק כיצד היא נמדדת.
תחילה, שינויי דפוס לאורך זמן תלויים במסגרות הזמן שמשווים ביניהן: האם בוחנים את מספר האירועים בתקופה המקבילה בשנה שעברה, או אולי בחודש שעבר? אלו השפעות עברה החברה הישראלית בתקופות אלה? (זמן מלחמה או מגיפה עולמית?) שנית, גם מקור המידע משפיע על המדידה: יש עבירות שבהן מספר האירועים שדווחו למשטרה עלה, אבל סקרי קורבנות (הכוללים דיווחים שלא בהכרח מדווחים למשטרה) דווקא העידו כי חלה בהן ירידה4.
לבסוף, יש לשאול כיצד מגדירים אירוע, ובפרט אירוע של אלימות שמתרחשת בתוך המשפחה:
האם לפי קריאת מצוקה (פנייה למוקד100), פתיחת תיק במשטרה, חקירה, הגשת כתב אישום או הרשעה חלוטה? כל אחד מאלה יניב תשובה אחרת לגבי ההשתנות של שיעורי המקרים על ציר הזמן.
נוסף על כך, יש לזכור כי מרבית האירועים מסוג זה כלל אינם מגיעים לידיעת הרשויות. לפי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל בשנת 2022 נפגעו מעבירות אלימות במשפחה כ־336,000 נשים, אך בתקופה זו דיווחה משטרת ישראל כי טיפלה רק ב–28,114 עבירות של אלימות גופנית ואיומים בתוך המשפחה או בין בני זוג5.
לא מעט אנשים, בעיקר נשים, עוברות באופן מצער התעללות מצד בני זוגן – אלימות, השפלה, פגיעה בפרטיות ועוד. זו התמודדות קשה ויומיומית, ובכל יום נחשפים מקרים חדשים. כיום עומדת משענת משפטית וכלכלית לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, כאשר המדינה מקצה כלים משפטיים להגנה עליכם ועליכן. במאמר זה נסקור את האפשרויות השונות.
במאמר מוסגר לגבי החוק להנ"ל, נאמר כי מעבר לזכות של נפגעים ונפגעות להתלונן במשטרה ולקבל סעד משפטי, גם גורמים אחרים נדרשים לדווח על מקרים של אלימות משפחתית הידועים להם. כך למשל, על העוסקים במקצוע טיפולי חלה חובה לדווח על מקרה של פגיעה במטופל/ת על ידי בן או בת זוג, המגיע לידיעתם.
פנייה למשטרה במקרי אלימות משפחתית – לא לחשוש, להתקשר!
מקרי אלימות משפחתית הם תופעה חמורה שדורשת פעולה מהירה ומקצועית. במקרים של אלימות במשפחה, הפנייה למשטרה היא צעד חשוב וחיוני לקבלת עזרה והגנה.
כאן נספר על דרכי הפנייה למשטרה וכיצד הם יכולים לתמוך בך במקרים של אלימות משפחתית.
במקרי חירום קיצוניים וכשחייבים עזרה מיידית, ניתן לחייג למספר החירום 100 ולבקש עזרה מהמשטרה. ניתן לפנות למשטרה באמצעות מערכת הדיור הבטוח, שהיא פלטפורמה שמאפשרת הפנייה מקו טלפון בצורה מוצפנת. כמו כן, ניתן לפנות ישירות לתחנת משטרה באזור ולדווח על האירוע או לבקש עזרה .עוד ניתן להתקשר למוקד 110 לקבלת הוראות והכוונה לאזור המשטרה המקומי6.
בפנייתך למשטרה, חשוב להתייעץ עם מקצוענים בתחום ולדווח בכנות ובאמינות על המצב והאירועים שקרו. המשטרה תטפל בך בכבוד ותספק לך את העזרה וההגנה שצריכים.
במקרים של אלימות משפחתית, דיווח למשטרה הוא צעד חיוני להגנה על עצמך ועל אהוביך. זכויותיך יחד עם הגנתך יש לך זכות לחיים בבטחה ובשקט נפשי.
שימו לב! המשטרה מתעדפת פניות בנוגע לאלימות במשפחה, ובמקרים חריגים בחומרתם מעניקה טיפול מיידי. המשטרה תפנה את הנפגעת במידת הצורך לטיפול רפואי, ותפעל בהקדם האפשרי לאיתור וחקירת החשוד וליצירת קשר עם גורמים רלוונטיים בקהילה. במידה וקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את הנפגעת או אחרים במשפחה – הוא ייעצר.
רשימת מוקדים אליהם ניתן לפנות
- מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
- בקשה מקוונת להגשת תלונה במשטרה - למצויים בבידוד ולמי שמנוע מלהגיש פיזית
- קו חירום ארצי לטיפול באלימות במשפחה – 118
מוקדי החירום – מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל
- קו לנשים: 1202
- קו לנערים וגברים: 1203
- קו לנשים ערביות: 04-6566813
- קו לנשים דתיות: 02-6730002
- קו לנערים וגברים דתיים: 02-5328000
- קו באמהרית: 1-800-220-230
אילו צווים בית משפט יכול להוציא במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה?
במסגרת חוק זה, בית משפט יכול להוציא צווים שונים על מנת להגן על הנפגעים ולמנוע אלימות נוספת במשפחה. הנה צווים שבית משפט עשוי להוציא במסגרת החוק7:
צו איסור קשר (ריחוק)
צו איסור קשר, הידוע גם בשם צו ריחוק או צו הרחקה, הוא צו שמונע אדם מלהתקרב לאדם אחר על פי הוראת בית המשפט. צו זה מיועד להגברת הביטחון וההגנה של הנפגעים ולמניעת אלימות ופגיעה נוספת.
בית המשפט יכול להוציא צו איסור קשר כחלק מהפעלת החוק למניעת אלימות במשפחה, והוא נפוץ במקרים של אלימות והסתה במשפחה. צו ריחוק עשוי לכלול הוראות ברורות לגבי מרחק הריחוק, תנאים וכללים למימושו.
כאשר נפגע מאלימות במשפחה מבקש את צו האיסור קשר, בית המשפט יקבע את התנאים והמוגבלויות של האיסור על המתעלל, ויקבע את הצו על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה.
צו איסור פנייה (מניעה)
צו איסור פנייה, הידוע גם בשם צו מניעה, הוא צו שמונע אדם מלהיכנס למקומות מסוימים או ליצור קשר עם פרט או עם קבוצה מסוימת בהתאם להוראת בית המשפט. צו זה מיועד להגברת הביטחון וההגנה של הנפגעים ולמניעת התקרבות לנפגעים ולמניעת אלימות נוספת.
במקרים של אלימות במשפחה או עבירות מין, בית המשפט עשוי להוציא צו איסור פנייה על המתעלל, המונע ממנו להיכנס למקומות מסוימים שבהם נמצא הנפגע או להתקרב אליו, בכדי לשמור על בטחונו והגנתו של הנפגע.
צו איסור פנייה עשוי לכלול תנאים והוראות ספציפיות לגבי המרחק המנוהל והאפשרויות למימושו. הצו עשוי להיות זמני או להיות בתוקף עד פסק דין עתיד בתיק.
צו איסור מגע פיזי
צו איסור מגע פיזי הוא צו שמונע אדם מליצור כל מגע פיזי עם פרט או עם קבוצה מסוימת, על פי הוראת בית המשפט. צו זה מיועד להגברת הביטחון וההגנה של הנפגעים ולמניעת אלימות נוספת והטרדה.
במקרים של אלימות במשפחה או תקיפות פיזיות, בית המשפט עשוי להוציא צו איסור מגע פיזי. הצו יקבע על המתעלם לא להתקרב ולא לעשות שימוש בכוח פיזי כלפי הנפגע.
צו איסור מגע פיזי עשוי לכלול הוראות מפורטות בנוגע למגעים המותרים או האסורים, ולהגדיר בבירור את התנהגותו של המתעלם ביחס לנפגע. המטרה העיקרית של צו זה היא להגברת ההגנה והבטחון של הנפגע.
צו פיצויים
צו פיצויים הוא צו שמכריח את המתעלל לשלם כספי פיצוי לנפגע כתוצאה מהנזקים. צו זה נועד להגן על הנפגע ולהביא להשבת נזקים והיקף כספי תמיכה לנפגע.
צו פיצויים עשוי להכיל הוראות ספציפיות לגבי סכום הפיצויים, תקופת התשלום ואופן המימוש. הצו יכול גם להגדיר תנאים נוספים כגון תיקון ההתנהגות של המתעלל וסיוע לנפגע בתהליך ההתאוששות.
לפרטים נוספים בנושא ובהקשר למגוון הנושאים של אלימות למשפחה הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין של רועי גולדשטיין 04-6440444 או להשאיר פרטים דרך יצירת קשר.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1"לקט נתונים לרגל יום האישה הבין-לאומי 2024", אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
2 אתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים
3 החוק למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), התשנ״א–1991
Bland, Matthew, & Barak Ariel. (2020) Targeting Domestic Abuse with Police Data.
Springer4
5אתר משטרת ישראל (2024) "משטרת ישראל: השנתון הסטטיסטי 2023".
6עמותת מגן – ארגון למניעת אלימות והגנה על זכויות הנשים
7 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
