בקשה לצו ירושה

 

בקשה לצו ירושה

צו ירושה

במקרה שבו אדם הלך לעולמו ללא צוואה, על יורשיו לקבל צו ירושה. צו זה נדרש על מנת שניתן יהיה לחלק את העיזבון בין כל היורשים החוקיים. כדי לקבל צו ירושה יש לפנות אל הרשם לענייני ירושה או לבית הדין הרבני. מהו ההבדל בהליך קבלת הצו בין שני הגורמים הללו והאם כדאי להסתייע בעו"ד בעניין זה או להגיש את הבקשה באופן עצמאי? 

מהו צו ירושה?

מדובר בצו משפטי המסדיר את חלוקת עיזבונו של אדם שנפטר ללא צוואה. צו ירושה קובע את זהותם של היורשים ואת חלקו של כל אחד מהם בעיזבון המנוח, אך ללא פירוט של הרכוש. לצורך קבלת צו ירושה יש להגיש בקשה בכתב אל הרשם לענייני ירושה או אל בית הדין הרבני. רשאים להגיש את הבקשה כל אחד מן היורשים וכן נושים של המנוח, היה והותיר אחריו חובות, על מנת שיוכלו להיפרע מהעיזבון.

לא ניתן לבצע חלוקת עיזבון ללא צו ירושה

מכיוון שעד אשר לא יתקבל צו ירושה, לא ניתן יהיה לחלק את העיזבון והיורשים לא יוכלו לעשות כל שימוש בנכסים, מומלץ שלא להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אלא להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני ירושה. זאת על מנת שהטיפול בבקשה יהיה יעיל ומהיר ככל שניתן והצו יתקבל בהקדם האפשרי. טעם נוסף לחשיבות הליווי משפטי בעניין זה הוא ייצוג מבקש הצו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, במקרה שתוגש התנגדות למתן צו ירושה, עליה נסביר להלן. 

הגשת בקשה לצו ירושה

מרביתן של הבקשות לקבלת צו ירושה מוגשות לרשם לענייני ירושה. ככלל, הבקשה תוגש באופן מקוון ותופנה ללשכת הרשם שבתחום סמכותו התגורר המנוח. בבקשה יש לציין את פרטי היורשים ואת חלקם בעיזבון, ויש לצרף אליה מסמכים שונים וביניהם את תעודת הפטירה. ככל שהבקשה תקינה ואין בה פרטים חסרים, תפורסם הודעה מתאימה בעיתונות על הגשת הבקשה על מנת לאפשר הגשת התנגדויות. בהיעדרן, יינתן צו הירושה תוך מספר חודשים. 

לעומת זאת, אם הבקשה לא מולאה כנדרש, היא תוחזר למבקש להשלמה וכך קבלת הצו תתעכב באופן ניכר. פירוש הדבר הוא כי לא ניתן יהיה לחלק את העיזבון בין היורשים. לכך משמעות כלכלית ורגשית רבה עבור היורשים, ולכן כאמור, מומלץ לפנות בנושא זה לעורך דין לענייני ירושה. 

צו ירושה בבית הדין הרבני

מלבד הרשם לענייני ירושה, ישנו גורם נוסף אשר ניתן לפנות אליו לצורך קבלת צו ירושה והוא בית הדין הרבני. ישנם שלושה הבדלים עיקריים בהליך קבלת הצו בין הרשם לבין בית הדין. ראשית, בקשה לצו ירושה המוגשת לרשם לענייני ירושה מתנהלת כולה באופן מקוון. לעומת זאת, בבית הדין הרבני מתקיים דיון ועל מבקש הצו להתייצב בו. שנית, סמכותו של בית הדין הרבני בעניין צו ירושה מותנית בהסכמת כל היורשים לכך. לכן, אם הם אינם מגיעים לדיון, יידרש המבקש להציג בפני בית הדין אישור בכתב כי הם מסכימים לסמכותו של בית הדין בסוגיה זו. 

לעומת זאת, כאשר הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, על המגיש לצרף אישור מתן הודעה ליתר היורשים על כך שהגיש את הבקשה, אך הוא אינו נדרש לקבל את הסכמתם לכך. ההבדל השלישי בין ההליכים נוגע להתנגדות למתן צו ירושה. הרשם לענייני ירושה לא רשאי לדון בהתנגדות והיא תועבר אל בית המשפט לענייני משפחה. לעומת זאת, בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בהתנגדות זו אם כלל הנוגעים בדבר נתנו את הסכמתם. 

התנגדות לצו ירושה

כאשר מוגשת בקשה למתן צו ירושה, מתפרסמת על כך מודעה בעיתון אשר נועדה לאפשר למי שרוצה בכך, להגיש התנגדותו למתן הצו. ההודעה תציין מהו המועד האחרון להגשת ההתנגדות כאשר לרוב מדובר על 14 יום. באיזו עילה תוגש התנגדות למתן צו ירושה? למשל, כאשר עולה טענה כי המנוח הותיר אחריו צוואה. 

במצב שכזה, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יקיים דיון בעניין במעמד הצדדים. ככל שיתברר שהצוואה אותנטית והיא מתייחסת לכלל רכושו של המנוח, הבקשה לצו ירושה תידחה והעיזבון יחולק כולו על פי האמור בצוואה. מכאן ניתן להבין שלהליך זה של התנגדות לצו ירושה יכולה להיות השפעה כלכלית מרחיקת לכת. לכן, כל אחד מן הצדדים, מבקש הצו מחד גיסא והמתנגד לצו מאידך, זקוקים לייצוג משפטי מקצועי אשר יחתור לתוצאה האופטימלית עבורו. 

זקוקים ליעוץ משפטי או סיוע בהוצאת צו ירושה? משרד עו"ד גולדשטיין מתמחה בדיני צוואות וירושות. אנו ממליצים להיעזר בשירות מקצועי ובעורך דין מיומן שיעניק לכם את השירות הטוב ביותר והמקצועי ביותר להוצאת צו ירושה במהירות ובצורה הוגנת. מוזמנים ליצור קשר  עימנו או להתקשר 04-6440444, ונשמח לעמוד לרשותכם. 

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp