סכסוכי ירושה מציתים את הדמיון מכיוון שהם מפגישים מוות, הון, משפחה ומשפט. דוגמא למאבק שכזה מתואר באחד מספריו המפורסמים ביותר של צ'ארלס דיקנס, 'בית קדרות'1 אשר מספר על נכסיו של אדם בשם ג'ארנדייס, שהשאיר אחריו מספר צוואות. המאבק נמשך על פני יותר מדור אחד, וכילה את בריאותם הנפשית והפיזית של היורשים הפוטנציאלים שנאבקו על חלקם בעיזבון. בסופו של יום, איש לא ירש דבר, מכיוון שהעיזבון התכלה לאורך השנים בכיסוי עלויות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין.
צוואות וירושות הן חלק מתחום חשוב, נרחב וכמובן בלא מעט מקרים רגיש ומורכב. לכן זה הגיוני שהמדינה תקצה גוף רגולטורי וסטטוטורי שיפקח וינהל היבטים ותהליכים מסוימים לגבי צוואות וירושות, הגוף הזה נקרא רשם ירושות שעליו נסביר כאן היום.
הלכה למעשה, בין אם אדם רשם צוואה מסודרת ותקפה משפטית המגדירה את חלוקת עיזבונו לאחר מותו ובין אם הוא לא הותיר צוואה מסודרת, הרשם לענייני ירושה נכנס לתמונה באופן מחייב והכרחי. לכן במוקדם או במאוחר ואם נרצה או לא נרצה, כולנו נגיע להתנהל מול גוף ממשלתי זה.
הרשם לענייני ירושות קיים כדי להסדיר את התחום המורכב והרגיש של צוואות וירושות ולפקח עליו, מתוך כוונה חשובה להגן על האינטרסים והרצונות של אדם שנפטר בהקשר לחלוקת רכושו ועיזבונו וגם לנהל את תהליך חלוקת הרכוש והעיזבון אם אין צוואה. כך שהרשם, מעצם פעילותו להסדרת התחום, מונע כאוס, מוסיף ודאות ומהווה מרכיב אינטגראלי בהקשר לסכסוכי ירושות. אין בכך כדי לומר שאפשר לפתור סכסוכי ירושה רק בעזרת הרשם – כי לרוב זה לא כ"כ פשוט וצריך ייצוג של עו"ד מתאים – אך בהיעדר גוף ממשלתי זה התחום כולו היה משמעותית פרוץ יותר.
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, רשם הירושות אחראי על מספר תפקידים מרכזיים:
רשם ירושות חיוני להסדרת עניינים הקשורים לירושה ולעזבונות. ללא מעורבותו, עלולים להיווצר קשיים משפטיים וחלוקת עזבון שאינה בהתאם לדין או בהתאם לרצון המנוח.
שנית, הוא מהווה גורם מפקח ומאזן, המבטיח את ביצוע הוראות הצוואה ואת חלוקת העזבון בהתאם לחוק ולרצון הנפטר. בכך, הוא מסייע למנוע סכסוכים משפחתיים ולהגן על זכויות היורשים בכך, הוא מסייע למנוע סכסוכים משפחתיים ולהגן על זכויות היורשים3.
רשם לענייני ירושות הוא גורם משפטי מרכזי בישראל, האחראי על הסדרת עניינים הקשורים לירושה ולעזבונות. תפקידיו העיקריים כוללים אישור צוואות, מינוי מנהלי עזבון, חלוקת עזבונות ופיקוח על מנהלי עזבון. תפקיד זה הוא חיוני להבטחת ביצוע הוראות הצוואה ולהסדרת חלוקת העזבון בהתאם לדין4 .
לשיחת ייעוץ חינם התקשרו: 04-644-0444 או השאירו פרטים
כפי שכבר ציינו, המשרד של רשם לענייני ירושות בישראל הוא הגוף האחראי על הסדרת עניינים הקשורים לירושה ולעזבונות. מבנהו הארגוני המוקפד (גם בחוק) מאפשר לו למלא את תפקידיו החשובים שהוזכרו לעיל.
המבנה הארגוני של משרדז זה על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 הינו:
מבנה זה מאפשר למשרד לבצע את תפקידיו השונים באופן מיטבי ויעיל. הרשם מנהל את הפעילות, בעוד שסגניו ופקידיו מטפלים בעניינים השוטפים5.
לסיכומו של דבר, הרשם הממשלתי אחראי על ירושות ועזבונות של הנפטרים. ממסד זה כולל למעשה כמה לשכות, או סניפים, ברחבי הארץ, כל לשכה היא יחידה תחת האגף של האפוטרופוס הכללי, המהווה בעצמו חלק ממשרד המשפטים. תפקידיו, תחומי האחריות והסמכויות של הרשם לענייני ירושה רחבים ורבים, מה שלא אחת הופך את ההתנהלות מול גוף סטטוטורי זה למורכבת ובירוקרטית מאוד. פועל יוצא של זה הוא שברוב המקרים, כדי לפשט ולייעל את הטיפול, רצוי להיעזר בליווי וייצוג של עורך דין צוואות וירושות מול הרשם. נציין שיש אלמנטים בתהליכי ההתנהלות מול רשם הירושה המחייבים חתימה ואישור של עורך דין.
בעוד שאין חובה אבסולוטית ומשפטית להפקיד צוואה אצל הרשם, לרוב זה בהחלט מומלץ כי כך מובטחת שמירת הצוואה בצורה מסודרת ורשמית וזו גם הדרך להבטיח שהיא אכן תקוים לאחר מותו של המצווה. נאמר שרק למצווה עצמו (או שני מצווים במקרה של צוואה הדדית) מותר להפקיד צוואה בסניף של הרשם, לצד תשלום אגרה כמובן. בנוסף, צוואה שהופקדה חסויה לגמרי ורק למצווה יכול לראותה או לבקשה, אלא רק לאחר המוות שאז מגישים בקשה לצו קיום צוואה והיורשים מקבלים את הצוואה.
צו קיום צוואה הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש את סדר הדברים לאחר מותו, במיוחד בקשר לנכסיו ולנושאים כספיים אחרים. כעת נסביר את משמעותו של צו קיום צוואה, את הדרך בה הוא נועד לפעול, ואת החשיבות שלו במערכת המשפטית של המדינה.
כדי לחלק את עיזבונו וירושתו של אדם שנפטר והותיר אחריו צוואה, יש ראשית להגיש בקשה ולקבל צו קיום צוואה – תהליך המתנהל מול רשם ירושות (ניתן גם אונליין) ושלוחות הרשם. כל תיק נבחן לעומק, נבדק כמובן אם הופקדה צוואה אצל הרשם, דבר הבקשה להפקת צו מפורסם ברשומות ובמדיומים רלוונטיים כך שגורמים בעלי עניין ידעו על כך ויוכלו להתנגד אם יבחרו בכך. בחלק מהמקרים הרשם יאשר את הבקשה וינפיק צו קיום צוואה, כאשר במקרים רבים אחרים לאחר בחינת התיק האישור או הדחייה של הבקשה לצו תועבר להחלטת בין הדין לענייני משפחה7.
כאשר אדם נפטר ולא משאיר צוואה, חלוקת עיזבונו ליורשיו תיעשה לפי חוק הירושה ולפי סדרי קירבה המוגדרים בפירוט רב בחוק. לצורך כך ולאחר שיש תעודת פטירה (ברוב המקרים, למעט חריגים), יש להגיש בקשה מפורטת וממוסמכת לקבלת צו ירושה, המגדיר מי היורשים החוקיים ומה חלקם בעיזבון המנוח.
בישראל, רשם הירושה עשוי להעביר את הטיפול באישור הצוואה לבית משפט לענייני משפחה במקרים של ערעורים או סכסוכים בין היורשים או במקרים שבהם יש סיבות לחשש שהרצון שבצוואה לא תואם לחוק המשפטי. תהליך זה מאושר על ידי המנהל המוסמך במשרד של רשם לענייני ירושות בלבד.
המקרים שבהם רשם הירושה עשוי להעביר טיפול לבית משפט לענייני משפחה כוללים:
בכל מקרה (כולל לצורך הגשת הטפסים לרשם) וקל וחומר כאשר התיק מועבר לבית המשפט לענייני משפחה, רצוי ומומלץ מאוד לקבל ייצוג של עורך דין לענייני משפחה המתמחה בירושות, זה מגדיל את הסיכוי לקידום יעיל וחיובי מבחינת הצד הרלוונטי מול הרשם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1צ'רלס דיקנס בית קדרות (אמציה פורת מתרגם, 2014)
2חוק הירושה, התשכ"ה-1965
3ענבר, ר. (2010). דיני ירושה בישראל: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. עיוני משפט, 33, 515-548
4 בן-דוד, ש. (2015). דיני ירושה בישראל: היבטים משפטיים ואתגרים בהתמודדות עם התופעה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.
5חוק הירושה, התשכ"ה-1965
6 אתר רשם הירושות – משרד המשפטים
7מדריך לזוכיו של מנוח שהותיר צוואה – אתר הממונה על ענייני ירושה
8 סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה, 1995 – ס"ח 393.
ראשון – חמישי: 08:30-18:00
שישי: סגור
שבת: סגור
© 2024 משרד עו”ד רועי גולדשטיין – Roey Goldstein Law Firm – All rights reserved – Designed by JT Design