חיפוש
Close this search box.

צוואות וירושות

צוואות וירושות – עיזבון לאחר פטירה

צוואות וירושות הם שני מונחים משפטיים הקשורים זה בזה ואשר מביאים עימם שלל מורכבויות וניואנסים  – גם משפטיים וגם אישיים ומשפחתיים. כדי שהתהליך יתנהל בצורה מסודרת, ברורה, תקינה ושקופה, רצוי מאוד שתהיה צוואה מסודרת, ברורה ותקפה, ולשם כך מומלץ מאוד להיעזר בשירותי עורך דין ירושות וצוואות.

ירושה היא המונח המתאר את הפעולה המעשית והמשפטית של העברת רכוש של אדם שנפטר ליורשיו – החוקיים ו/או המוגדרים. לעומת זאת, צוואה (מלשון ציווי כפי שיוסבר מיד) היא המסמך המשפטי שאדם רשאי להכין ואשר מגדיר למי ואיך יחולק רכושו ליורשיו לאחר מותו אבל היא לא מונעת מהירושה להתקיים בפני עצמה. כפי שיוסבר ולפי חוק הירושה הישראלי, אבל כאמור בהחלט מומלץ ורצוי שכן תהיה כזו.

לכל אדם יש את הזכות לקבוע איך רכושו ונכסיו יחולקו לאחר שילך לעולמו. הדבר נעשה בצורה חוקית באמצעות עריכת צוואה התקפה משפטית.

ירושה
קרדיט: wills_and_inheritances_Image-by-Drazen-Freepik

 

צוואות וירושות יכולות לקבל תוקף מבחינה משפטית, אם הן ערוכות באחת הצורות הבאות:

בכתב יד:

בקשות של אדם שעלו בכתב ידו של המצווה והן מחייבות לאחר שהוא הולך לעולמו כמובן רק במקרה והוא ערך אותן בכתב ידו. תוקפה תהיה מחייבת רק בכתב ידו של הנפטר, בתוספת תאריך הכתיבה וחתימה בכתב היד שלו. האתגר הפוטנציאלי הוא אפשרות של היורשים להתנגד עד כדי ביטול הצוואה ביתר קלות, ברוב המקרים דבר זה יכול לקרות עקב כך שאין עדים או שיש חוסר במידע על עמידתה בקריטריונים מבחינת דעתו של המצווה בעת שבו נכתבה.

באמצעות עדים:

נערכת במעמד שני עדים המהווים הוכחה לאמיתותה. העדים צרכים להיות בוגרים מעל גיל 18 ושאינם נהנים מהצוואה עצמה. היא יכולה להיות בכתב יד או מודפסת וחייבת להכיל את החתימה של המצווה בכתב ידו. מומלץ לערוך אם ניתן צוואה מצולמת, כאשר תוכן הציווי הוא לפי רצונו של המצווה.

בפני רשות:

צוואה בפני רשות נערכת בפני גורם רשמי כגון נוטריון או שופט. המצווה צריך להקריאה או להגישה בצורה כתובה ישירות לנציג רשות.

בעל פה:

נאמרת גם כן בנוכחות שני עדים אך ללא צורך בהכנת מסמך כתוב. דרך זו נותנת פתרון של עריכת צוואה במצב שאדם נקלע למצב בו איתני הטבע לא מאפשרים לו לממש את זכותו באף דרך אחרת או אם נמצא על ערש דווי או שנמצא בסיטואציה של מוות קרוב מאד.

 

ירושות
קרדיט: Image-by-bearfotos-on-Freepik

צוואות וירושות לפי הדין הישראלי

חוק הירושה הוא החוק הישראלי המסדיר ומגדיר את כל הנושא של ירושות. החוק נחקק ב-1965 ושונה ועודכן כמה פעמים מאז. יש לציין כי למרות הקשר ההדוק והברור בין התחומים גם של צוואות וגם של ירושות, החוק מתייחס בעיקר להסדרת והגדרת תהליך של ירושה ופחות להיבטים מעשיים כמו פתיחת צוואה וכיוצא באלו.

זאת משום שאם אדם השאיר צוואה מסודרת ותקפה משפטית (המצב הרצוי!) אזי חלוקת הרכוש תיעשה על פי רוב בהתאם לציווי של הנפטר ובתהליך מעשי-משפטי מסוים. אך לעומת זאת במקרה בו אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה תקינה, נכנס חוק הירושה לתמונה ומגדיר את חלוקת הרכוש על פי דין ובהתאם ליורשים החוקיים והמוגדרים בחוק עצמו.

בשורה התחתונה, החוק מגדיר כיצד מחלקים את רכושו של אותו אדם בהתאם לצו ירושה ועל פי הגדרות ברורות של ירושה לפי דין – מה שבפשטות ותמציתיות אומר חלוקת הרכוש לפי היררכיה מוגדרת של קרבה משפחתית ובהתאם לנסיבות חיים מסוימות.

נציין כי לפני שחלק זה בחוק מופעל והעיזבון מחולק, יש להגיש בקשה לצו ירושה ולהשלים את התהליך בצורה מסודרת – רק אז הרכוש יחולק.

מה החשיבות של צוואה וירושה תקינה?

היתרון העיקרי הוא שאפשר בצורה הכי יעילה, אמינה וברורה להגדיר את חלוקת עיזבונו של אדם לאחר מותו, לפי הרצון האמיתי של הנפטר ולא לפי שיקולים "יבשים" של החוק. מצד שני, החשיבות של חוק הירושה והגדרת היורשים על פי דין היא שכך יש פתרון מעשי ומשפטי לחלוקת העיזבון כאשר אין צוואה וזה לא משאיר את החלוקה לסכסוכים והחלטות שרירותיות של המשפחה.

מי הם היורשים על פי הדין?

סדר הירושה על פי דין יכול להפוך לסבוך, אך באופן כללי, הקדימות בקבלת העיזבון היא לפי סוג וסדר הקירבה המשפחתית לאדם שנפטר. כך, בן/בת הזוג של הנפטר יורשים לרוב מחצית מהעיזבון (וגם רכוש וציוד מהבית המשותף ומכונית). לאחר מכן בסדר הירושה על פי דין נמצאים ילדיו של הנפטר אשר יורשים את יתר מחצית העיזבון.

במקרים מורכבים יותר – בהם למשל אין בן/בת זוג וילדים, החוק גם מגדיר את הסדר שמוגדר לפי "ראשי אב" רלוונטיים לשייכות המשפחתית לנפטר ואם יש "ראש  אב" קיים, אז הוא קודם ומקבל את חלקו בעיזבון לפני המעבר לראש האב הבא (קרי, ילדים ונכדים של הנפטר המוריש באים לפני ההורים והאחים שלו). הסדר הכללי של יורשים על פי דין – אחרי בן/בת הזוג א ובהיעדר בן/בת זוג הוא:

  1. ילדיו של הנפטר או אם מי מילדיו נפטרו אז הסדר עובר לצאצאי הילדים או אפילו לנינים.
  2. הורי הנפטר המוריש – מקבלים את חלקם רק כאשר לנפטר אין ילדים כלל. אם ההורים מתו, סדר הירושה עובר לאחים של הנפטר ובהמשך אחייניו אם גם כל האחים אינם.
  3. סבים וסבתות של הנפטר – יורשים רק אם לנפטר המוריש אין ילדים, אין הורים ואין אחים. אם הסבים נפטרו, הדודים או בני הדודים יקבלו את חלקם בעיזבון.

מתוך הסבר זה, קל לראות מדוע כה חשוב לעשות את התהליך בצורה מסודרת ובליווי של עורך דין ירושות וצוואות – כדי שהירושה תלך למי שבאמת צריכים לקבל אותה ולא "תתגלגל" במורד העץ המשפחתי.

התנגדות למתן צו ירושה

יש לציין כי כחלק מהתהליך של הפקת צו ירושה שרק על פיו אפשר לחלק את העיזבון של נפטר שלא הותיר צוואה, ניתן להגיד התנגדות למתן צו ירושה – לכן התהליך כולל פרסום בעיתונות לגבי בקשת צו הירושה. ההתנגדות יכולה להיות מוגשת על ידי מי שחש עצמו נפגע וחושב שמגיע לו חלק מעיזבון המוריש. אם מוגשת התנגדות, המקרה עובר לבית הדין לענייני משפחה וכל חלוקת העיזבון מתעכבת כמובן.

איך עושים ומממשים ירושה וצוואה?

כעת כבר צריך להיות לכם ברור כי ירושה על פי צוואה היא תהליך שעל פי רוב הוא עדיף על פני ההליך לפי חוק הירושה ועל פי דין. כבר הגדרנו למעלה את הדרכים החוקיות והמקובלות לביצוע ההליך – כאשר נוסיף כאן ונאמר שמומלץ לבצע אותו עם עורך דין צוואות וירושות וגם להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושות כדי לחזק את תוקפה ולפשט את התהליך ברגע האמת.

איך עושים צוואה?

האופן בו ניתן רשמית וחוקית לעשות זאת כולל את 4 סוגי הצוואות שפירטנו לגביהם למעלה (בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות, בעל פה). גם כאשר ישנה אחת כזאת  ואפילו במקרים בהם כל הצדים המעורבים מודעים לקיומה, עולה השאלה מתי פותחים צוואה לאחר מותו של המוריש ובכלל כיצד התהליך מתבצע?

והנה עוד נקודה קריטית להבנה לגבי פתיחתה ולגבי צוואות וירושות בכלל: אפילו אם יש צוואה תקינה ותקפה לגמרי, כדי לממש אותה ובפועל לחלק את הרכוש יש להפיק קודם צו קיום צוואה רשמי מטעם רשם הירושה.

זה אומר שכדי לממשה יש לבצע תהליך הדומה במהותו להגשת בקשה לצו ירושה, אלא שכאן מורידים חלק מהשלבים והדרישות וכמובן שלא מחלקים עיזבון לפי ירושה על פי דין כי היורשים כבר מוגדרים בה. מגישים בקשה לרשם הירושה – שוב, רצוי באמצעות עו"ד צוואה וירושה – משלמים את האגרה ואז התהליך עובר לפרסום הבקשה ברשומות ובעיתונות, תקופת ביניים בה  ניתן להגיש התנגדויות ובסיום הפקת צו קיום צוואה המאפשר חלוקת העיזבון והזכויות בהתאם להגדרות שבתוכה.

התנגדות לצוואה

גם כאשר היא כבר קיימת ניתן להגיש התנגדות לצוואה, זה רלוונטי ונכון משפטית כי אם מישהו מבני המשפחה או היורשים חש נפגע ממנה או אפילו מעלה טענות למהלכים לא תקינים לגבי הכנתה, זו הנקודה להעלות זאת ולנסות לשנות את פני הדברים. נניח אם בן משפחה אחד טוען שבן משפחה אחר הפעיל לחץ ומהלכים לא חוקיים על המוריש לשנות את צוואתו לפני המוות, זאת היא הדרך הנכונה להתחיל להילחם בכך ולנסות לתקן את המצב. אפשר להגיש את הה התנגדות במהלך 14 יום ממועד הפרסום ברשומות. לאחר מכן נדרש אישור בית משפט להתנגדות.

ישנם שלל מצבים, המוגדרים בחוק, אשר בהם צוואה יכולה להיחשב לא תקפה משפטית וככזו שניתן לבטל או לשנותה גם לאחר מותו של המצווה – מה שעשוי לגרור ביטול מוחלט שלה או חזרה אחורה לגרסה מוקדמת יותר של צוואתו האחרונה של אדם שנפטר.

קרדיט: Image-by-Drazen-Zigic-on-Freepik

צוואה הדדית

מושג ההולך והופך פופולארי ורלוונטי יותר בשנים האחרונות. חוק הירושה מאפשר לערוך ולהפקיד צוואות הדדיות, אשר במהותן נסמכות אחת על השנייה ולמעשה המימוש שלהן תלוי בשאלה מי נפטר ראשון מבין בני הזוג.

היא נכתבת ע"י שני בני זוג ביחד, כאשר מגדירים בה כיורשים את בן/בת הזוג הנותרים בחיים. הצוואה ההדדית מחייבת את שני הצדדים בה, כי שניהם מוגדרים הנהנים שלה. נציין כי כל עוד שני בני הזוג בחיים, אפשר די בקלות לבטלה. אך אם אחד מהם נפטר, יותר קשה לבטל או לשנותה ולפי החוק בן הזוג שנשאר בחיים יצטרך לוותר על חלקו בירושה כדי לבטלה ולהעביר חלק מהעיזבון ליורשים אחרים – כך שזה יכול להיות מורכב ולפתוח פתח של ניצול לרעה ע"י מי מבני המשפחה.

לסיכום

צוואות וירושות מהוות ללא ספק תחום מורכב מאוד, עם אתגרים משפחתיים, רגשיים ומשפטיים לא מעטים – וגם מדובר על תחום שבין אם נרצה ובין אם לא, יגיע לחיים של כולנו בנקודה כזו או אחרת. לכן חשוב מאוד לטפל בנושא בחכמה, ביעילות וברגישות המתבקשת, להכין צוואה מפורטת וברורה וכמובן לוודא שהיא תהיה תקפה משפטית בעזרת עורך דין צוואה וירושה.

זקוקים לשירות וטיפול בנושא צוואות וירושות? פנו אלינו היום ומשרד עו"ד גולדשטיין ישמח לסייע לכם באמצעות עורך דין צוואות בחיפה לטיפול בכל ההליכים הנדרשים.

הבהרה: אין באמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייצוג משפטי ואין לראות באמור בו ייעוץ ו/או ייצוג משפטי מכל סוג.