Menu
השימוש במונח ניכור הורי על מגוון מופעיו אינו חדש, אולם נוכחותו בשיח המשפטי ובפרט בפסיקה של הערכאות הדיוניות הדנות בסכסוכי משפחה הפכה בשנים האחרונות לשגורה וכמעט שגרתית.
מאזכורים מעטים בראשית שנות האלפיים ועד אמצע העשור הראשון של האלף, הגענו בשלוש השנים האחרונות לעשרות התייחסויות בשנה, וגם זאת – יש לזכור – במציאות שבה רק מיעוט מקרב פסקי הדין מתפרסמים. עורכי דין מדווחים כי הטענה על נושא ההסתה עולה ברבים מהסכסוכים המשפטיים-משפחתיים בעצימות גבוהה.
סירוב לקשר או קשיים בניהולו של הקשר מתויגים על ידי עורכי הדין כניכור הורי גם כאשר הקשיים אינם מתאפיינים במה שנתפס מסורתית, קרי – פגיעה בקשר שהיא תוצר, לכאורה, של חבלה מכוונת מצד ההורה השני בקשר בין הילד להורה.
ואולם, מרגע שנעשה שימוש במונח זה (תהיה הסיבה לפגיעה בקשר ועוצמתה אשר תהא), הסכסוך עלול להיות מתועל לנתיב ייחודי, המשפחה תופנה לאבחון (ולעיתים אף לטיפול) אצל 'מומחה לניכור הורי' (מומחיות שאינה מוכרת פורמלית בתחום הטיפולי), והמומחים, המשתייכים לקבוצה קטנה של אנשי ונשות טיפול, מביאים בפני בית המשפט קו דומה של המלצות כיצד לטפל בקושי האמור1.
ניכור הורי הוא כותרת הניתנת היום כדרך שבשגרה לקשת רחבה של מצבים בעייתיים בקשר הורה-ילד, החל בקשיים בקיום קשר יומיומי שוטף עם אחד ההורים, דרך רתיעה משהות עימו, וכלה בניתוק מוחלט של הקשר2. גם הסיבות למצבים אלה מתפרסות על פני מנעד שלם, החל מקשיים רגשיים של ילד, עם קשר או ללא קשר למשבר הגירושים, הגורמים לקונפליקט עם הורה, ועד לגורמים קשים כגון הזנחה ואלימות.
לאמיתו של דבר, אין לניכור הגדרה מוסכמת אחת, לא ברובד הטיפולי ולא ברובד המשפטי. מספר ההגדרות לניכור הורי כמספר העוסקים בו, והן מושפעות במידה רבה מעמדות מקצועיות בשאלות מפתח בדבר הורות, זכויות ילדים, אלימות אינטימית ומשפחתית על מופעיה השונים, ועוד3.
חשוב להבהיר כי לא רק שאין לתופעה זו הגדרה קלינית מוסכמת, אלא שהקהילה המדעית הבין-לאומית נותרה מאוחדת בדחייתה את תיאוריית הסתת הורה מילדיו, וזאת על אף ניסיונות חוזרים ונשנים להביא להכרה רשמית בה4.
חוקרים רבים, בעבר ובהווה, הצביעו על כך שתסמונת הניכור ההורי נעדרת כל בסיס מדעי והיא נדחתה על ידי רוב גורמי המקצוע ואנשי הטיפול, בשל מספר סיבות.
1.
תסמונת הניכור ההורי נולדה מתוך ניתוח של נתונים אנקדוטיים שאסף הפסיכיאטר ריצ'רד גרדנר בשנות ה80- של המאה הקודמת, וזאת מבלי שביצע מחקרים אמפיריים על מנת לבחון אם המאפיינים של התסמונת ייחודיים לה ושונים ממצבים בהם ילד דוחה את אחד מהוריו מסיבות אחרות מלבד ניכור. ב90%- מהתיקים עליהם עבד, קבע גרדנר כי מדובר בניכור הורי. משכך, ברי כי לא היו בידיו נתונים בכדי לקבוע שאכן מדובר במרכיבים הייחודיים לניכור הורי 5.
2.
תסמונת הניכור ההורי מבוססת על לוגיקה מעגלית ומניחה מראש את המבוקש – שעצם הסירוב של ילד לקשר עם אחד מהוריו היא הוכחה לכך שההורה המועדף הוא שהשפיע על הילד .כאשר גרדנר הבחין במאפיינים של התסמונת (לשיטתו) הוא דחה באופן אוטומטי טענות בדבר אלימות, ולאחר מכן קבע שהסיבה לסירובו של הילד לקשר חייבת להיות ניכור הורי. הלכה למעשה, התאוריה של גרדנר אינה דורשת הבאת ראיות חיצוניות להסתה אלא מאובחנת על דרך השלילה: אם אין קשר עם הורה אחד אזי יש בהכרח הסתה על ידי ההורה השני6.
3.
הקריטריונים של תסמונת הניכור ההורי עמומים וסובייקטיביים, ואינם עולים בקנה אחד עם דרכי אבחון השמים את הילד וטובתו במרכז. כתוצאה, התומכים בתסמונת לעיתים קרובות מסיקים מסקנות המבוססות על ספקולציות בלבד, והנחות אשר חסרות בסיס מלבד אמונותיהם האישיות על איך ילדים צריכים לחשוב ולהתנהג במסגרת גירושין בקונפליקט גבוה. גם היום, עדיין לא קיימת שיטה מחקרית מבוססת לאבחון של ניכור הורי7.
4.
אין ראיות מחקריות על כך שהתסמונת מצליחה להבחין בין מקרים של ניכור לבין סיבות אחרות לכך שילד עלול לדחות קשר עם אחד מהוריו. על מנת שהתסמונת תהיה דרך תקפה לאבחן מקרים בהם אכן מדובר בניכור, המרכיבים של התסמונת צריכים להיות ייחודיים למצבים של הסתה. דא עקא, במשך למעלה משלושים שנה מאז שגרדנר טבע את המושג, תומכיו לא הצליחו להציג ולו מחקר מדעי מתודולוגי אחד המצביע על כך, ולא הציגו מחקרים אמפיריים הנותנים תוקף לתסמונת8.
הורה מנכר עלול לנקוט במגוון דרכים כדי הסית את ההורה האחר מילדו. להלן חלק מהדרכים השכיחות שהורה מנכר עלול להשתמש בהן:
התנהגויות אלו והתנהגויות דומות אחרות עלולות לפגוע קשות בהתפתחות ובעיקר ביכולת של הילדים לקיים קשרים אישיים וחיי משפחה תקינים. בנוסף, ילדים עלולים לפתח תחושות דיכאון, חרדת נטישה, אגרסיביות וחשדנות כלפי בני אדם. מכאן, שמדובר בתופעה שפוגעת קשות הן בילד והן בהורה המנוכר.
האם עלולה להשתמש בילד כאמצעי להשגת שליטה על המצב, ולהטיל ספק באמינות האב ובמוטיבציות שלו כהורה. היא עשויה למנוע מהילד קשר ותקשורת עם האב, ולהציג את עצמה כ"ההורה הטוב" לעומת האב כ"ההורה הרע". לעיתים, האם אף מפחידה את הילד מהאב, באמצעות טענות שהוא מסוכן או אלים. מדובר בדרכים מניפולטיביות ופוגעניות, שמטרתן לנתק את הילד מהאב ולהשיג שליטה עליו. התמודדות עם ניכור הורים מצד האם דורשת התערבות מקצועית, על מנת לשקם את הקשר בין הילד לאב ולמנוע נזקים נפשיים לטווח ארוך10.
במקרים רבים, האב מנצל את מעמדו כמפרנס העיקרי או את הסדרי המשמורת והראייה שנקבעו בפסיקה, כדי להשיג שליטה על הילד ולנתק אותו מהאם. האב עלול להשתמש בשיטות מניפולטיביות, כגון הטלת ספק באמינות האם ובמוטיבציות שלה כהורה, או הפחדת הילד מהאם באמצעות טענות שהיא מסוכנת או אלימה. לעיתים, האב אף מונע מהילד קשר ותקשורת עם האם, ומציג את עצמו כ"ההורה הטוב" לעומת האם כ"ההורה הרע". מדובר בדרכים פוגעניות, שמטרתן להשיג שליטה על הילד ולנתק אותו מהאם11.
כאמור, אחת התוצאות של החתירה לחידוש הקשר מוקדם ככל הניתן, היא שיוצאות תחת ידם של בתי המשפט לענייני משפחה החלטות המעניקות עדיפות לזכויות הוריות על חשבון עיקרון טובת הילד, בניגוד להלכה המשפטית שקבע בית המשפט העליון.
כך לדוגמא, קבע כב' הש' ארז שני בתלה"מ 42819-04-19 ד.ג.ב נ' א.ב (פורסם בנבו 24.9.19):
"כתבתי כבר בעבר ושב אני ואומר כי זכויותיו של קטין מוגבלות הן בדין. כשם שקטין אינו רשאי להיקשר בעסקה מסחרית שאינה כפי גילו, כשם שאין הוא רשאי להפעיל רכב ממונע שלא על פי דין כך אין הוא רשאי להחליט ש"מתגרש" הוא ממי מהוריו."
הצורך בדבר בחינת טובת הקטין כשיקול מרכזי בפעולות הנוגעות לקטין, נקבע בסעיף 3 לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד משנת 1989. האמנה אושררה בישראל ותקפה החל מיום 02/11/91 ושם נאמר:
"בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה"
בתי המשפט קבעו בשורה של פסקי דין כי עיקרון טובת הילד הינו עיקרון על. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט חשין בבג"ץ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נה(1) 453, 461:
"בסכסוך הנסוב על מעמדו של קטין, טובתו של הקטין היא עמוד האש ועמוד הענן שיוליכונו הדרך. טובתו של הקטין היא שיקול-העל והיא שתכריע12".
היום, בישראל ובמדינות רבות נוספות בעולם, נעשה שימוש במגוון סעדים, טיפוליים ומשפטיים ,במטרה להתמודד עם בעיות בקשר בין הורה לילד. מבחינה טיפולית, מקובל לרוב להתחיל את תהליך חידוש הקשר בביקורים עם מטפל על בסיסי שבועי, לעיתים לילד בלבד ולעיתים בשילוב אחד או שני ההורים, מבלי לכפות העברת משמורת או קשר עם ההורה הדחוי.
לצד טיפול מסוג זה, קיימות בישראל ובעולם סנקציות או סעדים קיצוניים יותר, הן משפטיים והן טיפוליים, לרבות העברת משמורת להורה הנטען כמנוכר ואף הכרזת הילדים כקטינים נזקקים, והוצאתם למסגרת חוץ ביתית כגון מקלט.
בנוסף, קיימות מספר תכניות מסוג "מחנות ילדים" או "מחנות טיפול", במסגרתן ילדים מוצאים מביתם למספר ימים או יותר, כאשר לעיתים הדבר מלווה באיסור על יצירת קשר עם ההורה המועדף למשך תקופה ממושכת. המשותף לתכניות אלה היא ההנחה שטיפול מוצלח בילד אפשרי רק אם הוא יוצא ממשמורת ההורה המועדף לתקופת זמן מסוימת. טיפולים אלה עלולים להשפיע על הילד במספר מובנים – הם מרחיקים אותו מסביבתו, מחבריו, ממסגרת הלימודים המוכרת לו ומהבית המוכר לו13 .
לצד העלייה הניכרת בשימוש בטענות בדבר ניכור הורי, עולה רצונם של בתי המשפט למנות מומחים וזאת לצורך אבחון הסיבה לניתוק הקשר בין ההורה לילד וטיפול בבני המשפחה לצורך חידושו. דא עקא, לא קיימת בעולם הטיפול מומחיות בתחום זה – לא בתחום הפסיכולוגיה ולא בתחום העבודה הסוציאלית. ואולם, דומה כי אין בכך כדי למנוע מקומץ אנשי טיפול להציג עצמם ככאלה, ואף לזכות בשל כך במינויים חוזרים ונשנים במסגרת תיקים העוסקים בניתוק קשר בין הורה לילד.
מינוי חוזר של מספר מצומצם של "מומחים" לניכור הורי לכאורה, המייצגים אג'נדה ברורה, פוגם בניטרליות שנדרשות הערכאות המשפטיות להפעיל בכל הנוגע לאבחון הסיבה לבעיה בקשר, ובפרט כאשר הגורם המאבחן הוא גם הגורם המטפל, ללא הפרדה בין שני ההליכים.כאשר עולה הטענה של הורה שמנכור מילדיו במסגרת הליכים משפטיים, ממנה לרוב בית המשפט גורם טיפולי. פעמים רבות ישנה דרישה של אחד הצדדים ו/או אפוטרופוס לדין של הקטין למינוי מומחה המכיר בנושא ההסתה של הורה מילדיו, בשעה שמומחיות זו כלל לא קיימת בעולם הטיפול14.
במקרה של ניכור הורי, ישנם מספר צעדים חשובים שניתן לנקוט:
זיהוי סימנים של הסתה בהתנהגות הילד והורה אחד וכן פנייה לייעוץ משפחתי או טיפול זוגי עם מטפל מומחה בתחום.
פנייה לבית המשפט לשינוי הסדרי המשמורת והראייה, במקרים קיצוניים של ניכור. ניתן גם לדרוש הטלת סנקציות על ההורה המנכר, כדי להרתיעו מהמשך התנהגות זו.
טיפול ישיר עם הילד, להתמודדות עם השפעות ההסתה והשבת האמון בהורה המנוכר ,תוך הדרכת ההורה המנוכר בדרכים לשיקום הקשר עם הילד, כגון מפגשים מודרכים.
הסברה להורה המנכר על השפעותיו על הילד ועל חשיבות הקשר עם ההורה האחר תוך חינוך ההורים להתמקד בצרכי הילד ולהתגבר על הקונפליקטים ביניהם.
זיהוי מוקדם של סימנים לניכור הורים ופעולה מיידית להפסקתו.
במקרים אלו חשוב לפעול בנחישות ובמהירות, על מנת למזער את הנזקים לילד ולשקם את הקשר בין ההורים והילד. הטיפול בתחום זה דורש גישה רב-מערכתית, הכוללת התערבות מקצועית, משפטית וטיפולית.
אפשר לשנות את הכיוון ולחדש את הקשר עם הילדים, במצבים של ניכור מהילדים, בין אם בסיוע בית המשפט ובין אם באמצעים סוציאליים וטיפוליים אחרים. עורך דין לענייני משפחה בחיפה מתמחה גם בנושאי הסתה של הורה מילדיו יכול בהחלט לסייע בכך, דווקא מתוך היכרות הן עם הצדדים המשפטיים והאפשרויות שבית המשפט מציע כסעד להורים מנוכרים ולילדים שנמצאים באמצע והן עם אפשרויות טיפוליות ולא משפטיות אחרות, למשל גישור משפחתי.
לפרטים נוספים ולייעוץ בנושא ניכור הורי צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1כץ, רות ופרס יוחנן (2009). יחסי הגומלין בין עיתוי נישואין, בחירת בן זוג ויחס המינים. אוניברסיטת חיפה.
2 ג'קמן – לנדאני, א' (2020), משמורת ומזונות ילדים – כאוס ואקטיביזם שיפוטי בבתי המשפט לנייני משפחה. אוניברסיטת תל אביב.
3 עוזרד, א', הלפרין-קדרי, ר' ורינץ, א' (2020) סרבנות קשר וניכור הורי: רקע תיאורטי, אבחון ושיטות טיפול בראי עיקרון טובת הילד. מרכז רקמן.
4שרון פרילינג, ניכור הורי, עמ' 209, 2019.
5 Jean Mercer, Are intensive parental alienation treatments effective and safe for children and adolescents, Journal of Child Custody,p67 (2019).
6 Roy Lubit, Valid and invalid ways to assess the reason a child rejects a parent: The continued malignant role of “parental alienation syndrome”, Journal of Child Custody,p34 (2019).
7ג'קמן לנדאני א' (2020) משמורת ומזונות ילדים – כאוס ואקטיביזם שיפוטי בבתי המשפט לענייני משפחה. אוניברסיטת תל אביב
Abusers gaining custody in family courts: A case series of over ,Joyanna Silberg Stephanie Dallam8
9"פסיכולוגיה עברית": "ניכור הורים: מהו, מה גורם לו ואיך ניתן לטפל בו?" מאת ד"ר אסנת גוטמן.
10 John Kelly, josef wollters "Journal of Child Custody": "Mothers Who Alienate Their Children From the Father's Relationship
11ד"ר אורית הוברמן, "המרכז לטיפול משפחתי": "ניכור הורים – מהו ומה ניתן לעשות?"
12ציטוטים מפסקי דין
13משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, "כללים והנחיות להכרה במומחים ובתחומי התמחות"
14 Greenberg , A. Stuart. & Shuman , W. Daniel, When Worlds Collide: Therapeutic and Forensic Roles, Professional Psychology: Research and Practice
15 דוד לוי, "הורות ומשפחה בישראל: מבוא למשפט ההורות", הוצאת מרכז זלמן שזר למשפט וחברה, עמוד 47.
ראשון – חמישי: 08:30-18:00
שישי: סגור
שבת: סגור
© 2024 משרד עו”ד רועי גולדשטיין – Roey Goldstein Law Firm – All rights reserved – Designed by JT Design
