מזונות ילדים
תשלום מזונות ילדים נועד לממן את הוצאות גידולם ועל כן, הוא תמיד פתוח לדיון מחדש, על מנת לשמור על טובתם. אולם, בבית המשפט לענייני משפחה לא תהיה הפחתת מזונות ילדים שנקבעה אלא אם הוכח שינוי מהותי בנסיבות, כזה אשר לא היה קיים בעת קביעת סכום התשלום ושלא ניתן היה לצפות אותו מבעוד מועד.
מהם מזונות ילדים?
זהו תשלום המסדיר את צרכי הילדים בעת פרידת ההורים. במרבית המקרים ישולמו דמי המזונות על ידי האב לאם, משהיא זו הממונה להורה המשמורן והילדים נמצאים רוב הזמן עמה. אולם, כאשר מדובר על זמני שהות שווים (מה שנקרא בעבר משמורת משותפת) וההורים משתכרים שכר דומה, לא יהיה תשלום מזונות קבוע של צד אחד למשנהו, אלא כל הורה נושא בהוצאות של הילדים בזמני השהות שלו. במצב זה, ההתחשבנות בין בני הזוג מצטמצמת להוצאות חריגות בלבד כמו למשל טיול מיוחד של הילד, שיעורים פרטיים, הוצאות רפואיות ועוד.
כפי שיוסבר להלן, גובה מזונות הילדים יכול להיקבע בהסכמה בין הצדדים וכאשר ההורים אינם מסכימים, יש להגיש תביעה למזונות ובית המשפט יקבע עבורם מה יהיה סכום המזונות שישולם. עוד נראה כי בין שנקבע במסגרת הסכם ובין על ידי ערכאה שיפוטית, סכום המזונות לעולם איננו אבסולוטי וניתן בדרך-כלל להפחית אותו או להגדיל אותו בהתקיים שינוי נסיבות מהותי.
מי קובע את סכום המזונות?
דמי מזונות ילדים נקבעים בהסכמת ההורים ובהעדרה, על ידי בית המשפט. במקרה הראשון, עורכים בני הזוג הסכם גירושין כולל אשר במסגרתו הם מעגנים את כל ענייני הגירושין, לרבות את סוגיית מזונות הילדים. לחילופין, הצדדים יכולים לחתום על הסכם מזונות, העוסק בנושא זה בלבד. כאשר הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיה זו ולא מצליחים להגיע לעמק השווה, יש להגיש תביעת מזונות והערכאה השיפוטית היא זו שתקבע את סכום התשלום.
אל מי מוגשת התביעה? ובכן, על פי פסיקת בית המשפט העליון, הסמכות לדון בתביעת מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד והוא זה אשר מוסמך לקבוע מי ישלם את דמי המזונות ומה יהיה סכום התשלום. בית הדין הרבני מוסמך לדון בסוגיה רק בעניין השבת הוצאות אך לא בגופו של עניין. למרות זאת, הלכה למעשה, במקרים רבים, בתי הדין הרבניים דנים בתביעת מזונות ילדים לגופה, על אף העדר הסמכות כאמור.
לשיחת יעוץ ללא עלות וקבלת פרטים נוספים צרו קשר עכשיו
או התקשרו: 04-644-0444
הפחתת מזונות ילדים
כאמור, סכום המזונות ייקבע בהסכמה או על ידי בית המשפט. בשני המקרים, כאשר מי מהצדדים מבקש להפחית את סכום המזונות, עליו להוכיח כי התרחש שינוי מהותי בנסיבות. זהו התנאי המרכזי של הפחתת מזונות ילדים, כאשר בדרך כלל, במקרה שסכום המזונות נקבע בהסכם, יהיה צורך להוכיח שינוי גדול יותר מאשר אם הוא נקבע על ידי בית המשפט. הרציונל שבכך הוא כיבוד ההתחייבות החוזית של הצדדים זה לזו ובפרט, כאשר דמי המזונות הוא מרכיב אחד בתוך הסכם הגירושין ושינוי שלו ישפיע על ההסכם כולו.
מהו שינוי נסיבות מהותי? מדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפות אותו בעת קביעת התשלום. כך לדוגמא, ירידה משמעותית ברמת ההכנסה, אך כזו שנגרמה בשל פגיעה בכושר ההשתכרות. פיטורין או סגירת עסק עצמאי, על אף שפוגעים במצב הכלכלי, לא יהוו כשלעצמם שינוי המצדיק את הפחתת מזונות ילדים, כל עוד כושר ההשתכרות לא נפגע. במצב זה, יש ציפייה מהמבקש לדאוג לעבודה מכניסה שתאפשר לו לשלם את דמי המזונות שנקבעו. למותר לציין, כי בני הזוג יכולים כמובן להגיע ביניהם להסכמה על הפחתה קבועה או זמנית של דמי המזונות אך לרוב, לא מתגבשת הסכמה בין הצדדים לעניין זה והדבר מגיע לפתחו של בית המשפט שנדרש להכריע.
פסק דין מכונן של בית המשפט העליון – בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח'
בחודש יולי 2017 פסק בית המשפט העליון כי במשמורת משותפת של בני זוג יהודים עם הכנסות דומות, תהיה חלוקה שווה בין בני הזוג בהוצאות הילדים. מדובר היה בהלכה חדשה ומהפכנית שביטלה את המצב המשפטי הקודם בו חבות המזונות הייתה על האב בלבד, ללא תלות בחלוקת זמני השהות. בשעתו, בית המשפט העליון לא קבע האם ההלכה תחול באופן רטרואקטיבי ולאחר מתן פסק הדין, פנו אבות גרושים רבים לבתי המשפט לענייני משפחה בתביעה לביצוע הפחתת מזונות ילדים.
הדעות בסוגיה זו נחלקו וכך קרה כי נוצרו פסיקות סותרות של בתי המשפט לענייני משפחה. היו שופטים שסברו כי יש להחיל את ההלכה על תיקים שנסגרו וכי היא מהווה שינוי נסיבות כפי שנדרש לצורך הפחתת המזונות. שופטים אחרים סברו כי יש להחיל את ההלכה מיום שניתנה וכי היא מצריכה שינוי נוסף בנסיבות. בחודש ינואר 2021, הכריע בית המשפט העליון בשאלה זו וקבע כי הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה רטרואקטיבית וכן כי היא כשלעצמה, אינה ממלאת את התנאי של שינוי נסיבות מהותי, אלא יש להוכיח שינוי דה פקטו במצב הכלכלי, בהיקף צרכי הילדים וכדומה, על מנת להביא להפחתת דמי מזונות הילדים.
