לכולנו מגיעה זכות למשפחה, בדרך שאנחנו בוחרים! בשנים האחרונות, כשאלטרנטיבות זוגיות ומשפחתיות הופכות ליותר ויותר נפוצות ומקובלות בנוף החברה הישראלית וכאשר זוגות רבים לא יכולים או לא רוצים למסד את מערכת היחסים שלהם דרך הממסד הדתי, הנושא של כתיבת הסכם של חיים משותפים הפך ליותר פופולארי. רועי גולדשטיין, עו"ד לענייני משפחה, הסכמי ממון וגם עורך דין הסכם חיים משותפים ובעל משרד בוטיק בחיפה, מסביר את כל מה שיש לדעת על הסכם זוגיות בין בני זוג המוגדרים ידועים בציבור.
מהו הסכם חיים משותפים ידועים בציבור?
הסכם חיים משותפים הינו הסדר משפטי המאפשר לזוגות שאינם נשואים להסדיר את היחסים הממוניים ביניהם. בישראל, הסכם זה הוכר לראשונה בפסיקה בשנת 1994 בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ארנון נ' ארנון.
על פי פסיקת בית המשפט, על מנת להוכיח קיומו של הסכם חיים משותפים, יש להראות על קיומם של מספר מבחנים, ביניהם: קיום משק בית משותף, תלות כלכלית הדדית, קשר נפשי וחברתי הדוק, וכוונה להקים משפחה למרות העדר נישואין1.
בשנים האחרונות, עלה הצורך להסדיר את מעמדם של זוגות חד-מיניים המקיימים חיים משותפים. בשנת 2012 קבע בית המשפט העליון כי ההגנה הניתנת להסכמי חיים משותפים חלה גם על זוגות חד-מיניים. כמו כן, בשנת 2021 אושר חוק שיווין זכויות לאנשים במערכת יחסים זוגית, המעניק הכרה חוקית להסכמי חיים משותפים2.
מוסד הידועים בציבור הנו אחד הנושאים המרכזיים בפיתוחם של דיני המשפחה האזרחיים במדינת ישראל. בשונה מהמצב המקובל במדינות רבות בעולם, בישראל נשלטים דיני המשפחה על ידי הדין הדתי, כך שחלות הגבלות דתיות שונות על אנשים המבקשים לבוא בברית הנישואין ואף לצאת ממוסד זה. מוסד הידועים בציבור שוכלל בפסיקה הישראלית כך שיוכל לספק מענה הן לאנשים שאינם מעוניינים בהתערבותו של הדין הדתי עליהם, והן לגבי אנשים שהדין הדתי מגביל את יכולותיהם לבוא ולצאת ממוסד הנישואין3.
כפי שניתן להסיק משמו של ההסכם אשר מכונה לעיתים גם הסכם זוגיות או הסכם ידועים בציבור – הוא הסכם בין בני זוג ואשר מיועד להסדיר רשמית ובמסמך מחייב ומוסכם את מהות הקשר כזוגי בין אותם בני זוג, כאשר אלו כבר מוגדרים ידועים בציבור מבחינת רשויות המדינה והגורמים הרלוונטיים. מבחינה כללית, הסכם החיים המשותפים מהווה הסדרת מערכת היחסים כחלופה מקובלת וקבילה לחתונה דתית וכפי שנסביר מיד גם חלופה להסכם ממון הרלוונטי בחוק הישראלי לזוגות נשואים באופן ה"סטנדרטי" והרשמי במדינת ישראל.
כפי שעולה מהספרות המחקרית, הוויכוח העקרוני בעניין מעמדו של מוסד הידועים בציבור עוסק בין שתי אסכולות מרכזיות.
האסכולה הליברלית הטוענת שלכל אזרח הזכות לקבוע את הדרך שבה הוא רוצה לחיות את הקשר הזוגי, ובין ראשי דוברי תפיסה זו השופטים חיים כהן, אהרן ברק ועוד4.
האסכולה השנייה, בעלת האופי השמרני, גורסת שמוסד זה פוגע בערכי המוסר ולכן אין לו מקום במדינה יהודית, ובין ראשי דובריה היו השופטים יצחק קיסטר, מנחם אלון ועוד5. (יש לציין כי שופטים אלה שמרו על קיום תורה ומצוות בחייהם האישיים במובנם האורתודוכסי).
נקודות חשובות לגבי הסכמי חיים משותפים:
- זהו הסכם אישי אשר נכתב בשיתוף מלא ושקוף של בני או בנות הזוג והוא בעל תוקף משפטי מחייב.
- ההסכם מעניק את מלא הזכויות לזוג – בדיוק כמו כל זוג נשוי אחר.
- הסכם זה נחתם, מאושר וללא צורך להירשם ברבנות הראשית או להתחתן בטקס כזה או אחר – דתי או אזרחי.
- כדי שהסכם זוגיות כזה יהיה תקף משפטית, עליו להיות מיושם בכתב ועם חתימות של שני הצדדים לזוגיות.
חשיבות עקרונית, אידיאולוגית וגם מעשית
תפיסת העולם של עורך דין רועי גולדשטיין, אשר משמש בין היתר כמומחה מנוסה בתחום של עורך דין הסכם חיים משותפים, היא כי לכל אדם עומדת הזכות לבחירת בן או בת זוג אשר איתם הוא ירצה לחלוק את חייו ולממש את הזכות הזו ללא קשר לדתו, אמונותיו, מגדר, נטייתו המינית או תפיסת עולמו.
עם זאת, במציאות הישראלית קיימים קשיים בירוקרטיים רבים עימם נדרשים להתמודד זוגות, אשר אינם קולעים להגדרה המדויקת של הרשויות בכל הנוגע למיסוד היחסים, אם בדרך של נישואים דתיים ואם בדרך אחרת. זוגות אלו כוללים, למשל ולא רק, זוגות פסולי חיתון מכל סיבה שהיא, בני זוג מדתות שונות, זוגות חד-מיניים, ידועים בציבור או כל אחד ואחת המבקשים למסד את מערכת היחסים שלהם במסגרת אזרחית בת תוקף.
לכן להסכמי זוגיות וחיים משותפים יש משמעות רבה וחשיבות לכך שאופציה זו קיימת לזוגות בישראל, למרות ולצד המגבלות שבהחלט קיימות בישראל לגבי נישואים אזרחיים ומעורבות המדינה גם בנושאי זוגיות ומשפחה. זוהי חשיבות עקרונית, ערכית, אידיאולוגית וכפי שיובהר כאן גם מאוד מעשית.
נקודה חשובה הממחישה את חשיבות הסכם זה היא שבהיעדרו ואם בני הזוג נפרדים, ניתן להפעיל את הלכת השיתוף, הלכה משפטית המאפשרת לצד בזוגיות לטעון לבעלות או לחלק ברכוש של הצד השני בזוגיות.
הפתרון – הסכם חיים משותפים לידועים בציבור!
הסכם לחיים משותפים הוא הסכם הנערך באופן אישי ופרטני עבור כל זוג המעוניין לעשות זאת. ההסכם נערך בשיתוף מלא עם בני או בנות הזוג, בהתאמה להשקפתם ולמסגרת אותה יבקשו לממש ולעקרונות בהם הם מאמינים ושעל פיהם הם רוצים לנהל חיים משותפים.
הסכם זוגיות כזה יכול לכלול סעיפים העוסקים במהות הקשר, ניהולו, הסדרת ענייני רכוש וממון (גם רכוש שנצבר בנפרד בעבר, גם רכוש שנצבר יחד וגם חלוקת רכוש במקרה פרידה) וגם באספקטים אישיים של הזוג לרבות עניינים רגשיים, הוריים וחברתיים – הכל בהתאם לרצונם של בני או בנות הזוג החותמים על ההסכם.
צוות משרד הבוטיק של עו"ד לענייני משפחה גולדשטיין מלווה באופן אישי את הזוג לאורך התהליך כולו – צוות מקצועי בראשות עורך דין לענייני משפחה הבקיא בדיני המשפחה בכלל ובהסכמים בין בני זוג בפרט.
אישור להסכם חיים משותפים – האם נדרש?
לאחר שהסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור נחתם יחד על ידי בני/בנות הזוג, אין צורך באישור נוסף של גורם כלשהו על מנת להעניק לו תוקף מחייב. לא צריך אישור בית משפט ולא צריך להפקיד את ההסכם אצל המדינה! גם, במקרים של פרידה לא נדרש הזוג לעבור דרך מוסד הרבנות הראשית או כל מוסד אחר מטעם הרשויות וכל תהליך הפרידה, פירוק הקשר וגם חלוקת רכוש -כמוסכם בהסכם מראש – יכול להתבצע עקרונית ללא מעורבות של המדינה, הממסד הדתי או כל גוף סטטוטורי אחר.
נציין כי אפשר לאשרר הסכם זה בבית משפט לענייני משפחה (גם אצל נוטריון) – אבל לחלוטין אין חובה או דרישה משפטית או רגולטורית לעשות זאת.
עריכת הסכם לחיים המשותפים מאפשרת לבני או לבנות הזוג ליהנות ממכלול הזכויות (והחובות) העומדות לרשות כל זוג נשוי במדינת ישראל – סוציאליות, פיננסיות, מוניציפאליות, משפטיות וכדומה. כך שהלכה למעשה, אם תאם לא מתחתנים, דתית או אזרחית, בארץ או בחו"ל ואתם מוגדרים ידועים בציבור, בהחלט סביר להניח שכדאי וראוי שתעשו גם הסכם חיים משותפים ידועים בציבור.
מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים?
עיקר ההבדל הוא בהגדרת החוק בישראל. חוק יחסי ממון שממנו נגזרים הסכמי ממון ביו בני זוג מתייחס רק לזוגות שהתחתנו ונישאו בצורה המקובלת והקבילה בישראל – מה שלרוב אומר חתונה דתית. מכאן שהסכם ממון מיועד לזוגות שעומדים להתחתן או אשר כבר התחתנו, מה שאומר שזוגות ידועים בציבור שאינם נשואים לא יכולים לפי הגדרת החוק הישראלי לחתום על הסכם ממון.
מעבר לזה, שני סוגי ההסכמים דומים במהותם ובמרכיבים שאפשר להכניס לתוכם – למרות שהסכם ממון לא אחת מתייחס בעיקר להיבטים כלכליים וכספיים ופחות להיבטים מהותיים אחרים לגבי מערכת היחסים כפי שקיים במקרים רבים של הסכמי חיים משותפים.
למי ההסכם מיועד
לזוגות, מכל סוג וכולל זוגות חד מיניים, הנחשבים משפטית/סטטוטורית ידועים בציבור, שאינם נשואים ואשר רוצים להסדיר את מערכת היחסים שלהם/שלהן עם הסכם זוגיות המהווה מסמך מחייב ורשמי המגדיר את כל הדברים, הנושאים והצעדים החשובים עבורם/ן.
בהמשך לנושא של ההבדל בין הסכם ממון להסכם זוגיות, הסכם החיים המשותפים מיועד גם למקרים שידועים בציבור שאינם נשואים רוצים להסדיר עניינים כספיים וכלכליים, במהלך הזוגיות ובעיקר במקרה פרידה ופירוק הזוגיות. אפילו אם אין לכם עניין בהסדרת הזוגיות שלכם, הסדרה מראש של חלוקת רכוש, תשלומים, מזונות וכיוצא באלו במקרה של פרידה יכולה לחסוך לכם המון ריבים, מלחמות מתישות ועוגמת נפש לכל הצדדים.
האם ניתן לבטל או לשנות הסכם זוגיות
ניתן כמובן לבטלו או לשנותו, בהסכמת שני הצדדים ועם חתימה מסודרת על הביטול או השינוי – בהסכם חדש המגדיר את ביטולו של הקודם. כמו כן וכמו שמיד יוסבר, במקרה של הפרת ההסכם ע"י אחד הצדדים, ניתן לתבוע את ביטול ההסכם.
מה קורה במקרה של הפרת ההסכם
זהו הסכם מחייב משפטית, לכן אם בוצעה הפרה של ההסכם, הצד הנפגע יכול לתבוע – בבית משפט – ולבקש סעד משפטי. סעד זה יכול להיות אכיפה של הגדרות ההסכם, ביטול ההסכם, תשלום פיצויים וכן הלאה.
עורך דין הסכם חיים משותפים: למה אתם צרכים את שירותיו
משום שהסכם לחיים המשותפים הינו חוזה בעל תוקף משפטי מחייב, מומלץ לערוך אותו באמצעות עורך דין הסכם חיים משותפים אשר מתמצא בנושא. בנוסף, הוא כולל פעמים רבות גם סעיפים בנוגע להסדרת ממון ורכוש ומכאן עולה חשיבותו של הצורך בליווי משפטי על ידי עורך דין המתמחה בענייני משפחה או ירושה.
עורך דין רועי גולדשטיין הוא בעל ניסיון של מעל 10 שנים בעבודה מול קהלי יעד שונים, ובעיקר בדיני משפחה, צואות וירושות. במסגרת עבודתו זכה עורך דין רועי גולדשטיין לנסח הסכמים מסוגים שונים, ובהם גם הסכמי חיים משותפים לזוגות אשר זכו לממש את יחסיהם בדרך הרצויה להם ולהביא למימוש זכויותיהם הבסיסיות להקמת משפחה המוכרת על ידי הממסד והרשויות.
לפרטים נוספים ולייעוץ בדבר הסכם משפטים לחיים משותפים צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250
2חוק שיווין זכויות לאנשים במערכת יחסים זוגית, התשפ"א-2021
3בג"ץ 4602/13 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה (פורסם בנבו, 18.11.2018)
4בג"ץ 3045/05, פלונית נ' פלוני, פ"ד סד(2) 548 (2010)
5ליפשיץ "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה", ה"ש ,25 בעמ' .30
