לטוב ולרע, מוסד המשפחה הוא מיסודותיה של חברה, ולכל פרט מערך יחסים סבוך עימו. קיומה של משפחה, זוגיות, הורות, היות האדם בן או בת להורים כמו גם היעדר יחסים מסוג זה הם המעצבות את האדם ומלוות אותו במכלול חייו. המשפט, הן בכלליו המפורשים על אודות תחום היחסים המשפחתי והן בהימנעות מהסדרת היבטים כאלו ואחרים על כלל צורותיהם החברתיים של המשפחה, נוטל חלק נכבד בעיצובה של המשפחה כיום ושלם משמעותו וכוחו בחייו של כל פרט1.
העיצוב המשפטי של מוסד הידועים־בציבור משמש דוגמה מובהקת לדיני משפחה אזרחיים חילוניים שהתפתחו בישראל. מדובר במערכת כללים שעוצבה באמצעות חקיקה ופסיקה של מחוקקים ושופטים אזרחיים, אשר דחו מעליהם שיפוט, איסורים ועקרונות דתיים אף שעמדת הדין האזרחי בעניין אינה אחידה תמיד, המגמה הברורה הן של החקיקה והן של הפסיקה היא הרחבת המוסד של הידועים־בציבור2.
עו"ד לענייני משפחה רועי גולדשטיין, המפעיל ומנהל משרד בוטיק משפטי בחיפה המספק שירותים מותאמים אישית ומדויקים בהקשרים רבים של דיני משפחה, צוואות וירושות, הסכמי ממון, הסכמי חיים משותפים, עורך דין ידועים בציבור וכן הלאה, מסביר אודות המושג, המשמעויות שלו והזכויות והחובות של זוגות אלו.
ההיבט הישראלי של ידועים בציבור כתחליף לנישואים
דיני המשפחה בישראל בולטים בחריגותם בנוף המשפט הישראלי. נראה כי המשפט הנהוג בישראל הוא ברובו מערבי, חילוני וליברלי אך בתחום דיני המשפחה, ובפרט בענייני המעמד האישי, דנים לרוב בתי דין דתיים, והדין הדתי מוחל גם בבתי המשפט האזרחיים. בעניינים המסווגים מבחינה משפטית כענייני נישואים וגירושים האופי הדתי ברור עוד יותר: כאשר מדובר במתדיינים יהודים, העניינים הללו נתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני3. דומה כי הביטוי המובהק לאופיים הדתי של דיני המשפחה בישראל קשור בעובדה שלא ניתן להינשא או להתגרש בישראל בהליך אזרחי. לפיכך, מי שחפצים להינשא או להתגרש חייבים לעשות זאת בטקס דתי, גם אם הם חילונים. בעיה חריפה במיוחד ניצבת בפני מי שאינם רשאים להינשא על פי הדין הדתי, כגון זוגות מעורבים (בעלי דתות שונות), חסרי דת מוכרת ופסולי חיתון (במקרה של יהודים הדוגמה הנפוצה היא של כוהן וגרושה) ובני זוג מאותו המין. המשפט במדינת ישראל אינו מציע לזוגות הללו שום אפשרות ״רשמית״ להינשא4.מדוע מעמד "ידועים בציבור" ולא נישואים דתיים?
הבעיה הזועקת ביותר היא כמובן בעייתם של פסולי החיתון. במרבית מדינות המערב מוכרת הזכות להינשא כזכות אנושית בסיסית. לפיכך צומצמו או בוטלו בהן הגבלות מסורתיות של הכשירות להינשא. יתר על כן, במדינות מסוימות מוענקת בשנים האחרונות זכות זו (או זכות דומה) אפילו לבני זוג מאותו המין. על רקע התפתחות זו בעייתית במיוחד היא שלילתה של הזכות להינשא מקבוצות נרחבות של האוכלוסייה, ובייחוד כאשר השלילה קשורה בנסיבות אישיות ומשפחתיות הנתפסות בעיני רוב האוכלוסייה כלא רלוונטיות כגון נישואי כהן וגרושה, נישואי תערובת ונישואים בין ממזר או ממזרת לבין מי שאינו מסווג ככזה . המגבלות הללו פוגעות באופן חמור באופייה הדמוקרטי־ליברלי של מדינת ישראל5.הדרישה לטקס נישואים דתי
על פי ההשקפה המודרנית, עיצוב טקס הנישואים אמור להיות נתון לשיקול דעת בני הזוג. על כן חלקה של המדינה בטקס כולל בעיקר מאפיינים חוזיים־רישומיים ולא גינונים בעלי משמעות ערכית. כפייה להשתתף בטקס נישואים דתי מנוגדת לחשיבה הליברלית. אולם הדין היהודי דורש (לפחות מלכתחילה) השתתפות בטקס נישואים בעל צביון דתי.ההבניה המגדרית של טקס הנישואים
טקס הנישואים הדתי נוגד את התפיסות הליברליות המודרניות במובן נוסף: הגישות המודרניות מחויבות לעקרון השוויון, ואילו ניתוח של טקס הנישואים היהודי מגלה הבניה מגדרית ברורה המציבה את הגבר בתפקיד פעיל, שכן הוא הנותן והקונה, ואת האישה בתפקיד סביל, שכן היא המקבלת והנקנית.עיצוב קוד התנהגות לניהול חיי הנישואים
מאפיין נוסף של ההשקפה המערבית הליברלית המודרנית על דיני הנישואים הוא ההימנעות מקביעת קוד התנהגות בדבר הדרך הראויה לניהול חיי הנישואים. על פי השקפה זו, יש לצמצם את הזכויות והחובות של בני זוג נשואים הנובעות ממעמדם זה מתוך ניסיון להסתפק בהחלת הדין הרגיל ובזכויות שהוא מקנה לבני הזוג כיחידים אוטונומים. לעומת זאת בדיני הנישואים של הדין הדתי.קביעת המעמד המשפטי על בסיס מין ביולוגי
העיצוב המשפטי של חיי הנישואים בדין הדתי היהודי מנוגד לתפיסה האזרחית המקובלת של דיני המשפחה במובן נוסף. מערכת החובות והזכויות בדין הדתי היהודי מבוססת על מינם הביולוגי של הצדדים. לבעל ולאישה זכויות וחובות שונות זו מ זו. לכן, הבעל הוא שחייב במזונות האישה והוא גם החייב המרכזי במזונות הילדים מאידך גיסא, נכסי המשפחה, לרבות ערכי החינוך וגידול הילדים, מנוהלים על ידי האישה. העיצוב המגדרי של דיני הנישואים מנוגד באופן ברור למחויבות השוויונית המתפתחת בדיני המשפחה האזרחיים בעולם המודרני6.
האם כל זוג שחי יחד מבלי להינשא מוגדר 'ידועים בציבור'?
מושג ה"ידועים בציבור" הוא מושג משפטי המתייחס למצב בו זוג חי יחד כזוג נשוי, אף שאינם רשומים כנשואים באופן רשמי. השאלה האם זוג שחי יחד מוגדר כידועים בציבור אינה פשוטה, והיא תלויה במספר גורמים. על פי חוק, על מנת שזוג יוגדר כידועים בציבור, יש להוכיח מספר תנאים, ביניהם:- קיום יחסי מין והתנהלות כזוג נשוי במשך תקופה ממושכת.
- קיום מערכת יחסים מתמשכת ויציבה.
- קיום מחויבות הדדית וחלוקת משאבים.
- הצגת עצמם בפני הסביבה כזוג נשוי.
מה ההבדל בין זוג נשוי בטקס דתי לבית זוג המוגדר "ידועים בציבור"?
היום, הלכה למעשה, המעמד שלהם כמעט שווה לזה של זוגות נשואים "רגילים", אך שימו לב שהשתמשנו במילה כמעט. הפער וההבדלים הולכים וקטנים עם השנים והיום אין הרבה משמעות שלילית למעמד הזה למול מעמד הנישואין הדתיים המוכרים והרשמיים יותר, אבל כדי למנוע בעיות וסיבוכים רצוי להסדיר הכל בצורה אופטימאלית מראש, עדיף בליווי מקצועי ומשפטי של עורך דין ידועים בציבור.
נישואין ומעמד ידועים בציבור הם שני מושגים משפטיים שלעיתים נראים דומים, אך למעשה יש ביניהם הבדלים משמעותיים.
זוג נשוי בטקס דתי:
זוג זה מקיים טקס נישואין דתי, כגון חופה וקידושין ביהדות או טקס נישואין בדת אחרת, הנישואין רשומים באופן רשמי במרשם האוכלוסין. כמו-כן, זוג זה נהנה מזכויות וחובות הנובעות מחוק נישואין, כגון חלוקת רכוש, מזונות וירושה ובנוסף, פרידה או גירושין מחייבים הליך משפטי מסודר.
זוג המוגדר ידועים בציבור:
זוג זה חי יחד כזוג נשוי, אך ללא טקס נישואין רשמי. הם אינם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין.
על מנת להיחשב ידועים בציבור, יש להוכיח מספר תנאים, כגון קיום יחסי מין, מחויבות הדדית וחלוקת משאבים.
הפרידה או סיום הקשר אינו מחייב הליך גירושין רשמי8.
יש בנושא הזה הרבה מורכבויות מעשיות ופוטנציאליות ולא מעט תחומים "אפורים", יש להכיר בכך ובהתאם לסיטואציה ולצורך לקבל ליווי משפטי מדויק ומותאם.
איך הופכים לידועים בציבור ומי מקבל את המעמד?
נדגיש שוב כי המעמד וההגדרה של זוג ידוע בציבור לא קיימים בחקיקה בישראל, אך יש דרכים שונות להיחשב במעמד הזה – מה שמדגיש וממחיש מדוע יש חשיבות ומשמעות חיובית לסיוע של עורך דין לענייני ידועים בציבור הן בהסדרת המעמד מול רשויות המדינה וגופים שונים והן בנושאים שונים הקשורים לזכויות וחובות של בני זוג. על מנת שזוג יוכר כידועים בציבור, יש להוכיח מספר תנאים מצטברים: קיום יחסי מין והתנהלות כזוג נשוי במשך תקופה ממושכת:- זוג המתגורר יחד ומקיים יחסי מין באופן קבוע נחשב לכך.
- משך הזמן הנדרש משתנה בהתאם לנסיבות, אך בדרך כלל נדרשת תקופה של מספר שנים.
- הזוג מקיים קשר רציף.
- ומחויב לטווח אהם מתנהלים כזוג נשוי בכל היבטי החיים.
- הזוג מנהל משק בית משותף ומחלק את הכנסותיהם והוצאותיהם.
- הם משתפים פעולה בניהול חייהם המשותפים.
- הזוג מציג עצמו כזוג נשוי בפני משפחה, חברים ובקרב הציבור.
- הם נתפסים על ידי הסביבה כזוג נשוי.
האם אדם הנשוי לאישה אחת יכול להיות ידוע בציבור של אחרת?
טוב, זו שאלה מעניינת. על פי החוק והפסיקה בישראל, אדם שכבר נשוי לאישה אחת לא יכול להיחשב כידוע בציבור של אישה אחרת.
על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג בישראל, מעמד ידועים בציבור מחייב קיום של מערכת יחסים מתמשכת ויציבה בין שני בני הזוג. אולם, אדם נשוי כבר לאישה אחת לא יכול להיחשב כמקיים מערכת יחסים כזו עם אישה אחרת, שכן הוא כבר מחויב במסגרת נישואין רשמיים10.
בפסיקת בתי המשפט בישראל, נקבע כי מעמד ידועים בציבור אינו יכול להתקיים במקביל לנישואין רשמיים. למשל, בפסק הדין בע"א 238/86 פלונית נ' פלוני, נקבע כי "אדם נשוי לא יכול להיות ידוע בציבור של אישה אחרת".
כלומר, על מנת להיחשב ידועים בציבור, הזוג חייב להיות חופשי מכל מחויבות נישואין אחרת. אדם נשוי לא יכול להיחשב ידוע בציבור של אישה אחרת במקביל11.
האם זוגות חד מיניים נחשבים כידועים בציבור?
בית המשפט בישראל מכיר בבני זוג חד מיניים כידועים בציבור. בעשור האחרון אף הולך ומתפתח הדין לקראת הכרה מלאה בשוויון זכויותיהם של זוגות חד מיניים. ניתן להזכיר בהקשר זה את הזכות לשיווין בנושא אימוץ ילדים, זכות לאישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה (לפי ס' 3-ג לחוק בית משפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995) ואת הזכות לקבלת תרומת ביצית במסגרת טיפולי הפריה מאשה לבת זוגה.
מהם הסעיפים בהם מתקיים שוויון בין ידועים בציבור לבין לזוגות נשואים?
כן, על פי החוק והפסיקה בישראל, זוגות חד-מיניים יכולים להיחשב כידועים בציבור בדומה לזוגות הטרוסקסואלים. להלן הסבר מפורט יותר: בשנת 1994, בפסק הדין בעניין פלונית נ' פלוני, בית המשפט העליון בישראל הכיר לראשונה במעמד של "ידועים בציבור" ביחס לזוג חד-מיני. בפסק הדין נקבע כי הגדרת "ידועים בציבור" אינה תלויה בזהות המגדרית של בני הזוג, אלא בקיום התנאים המצטברים הנדרשים שהוזכרו לעיל במאמר זה. אז בתמצית, כן, זוגות חד-מיניים יכולים להיחשב כידועים בציבור בישראל, בתנאי שיעמדו באותם הקריטריונים הנדרשים מזוגות הטרוסקסואלים12.לאחר כמה זמן נחשבים כידועים בציבור
על פי החוק והפסיקה בישראל, אין קביעה מדויקת של משך הזמן הנדרש על מנת שזוג יוכר כידועים בציבור. הדבר תלוי בנסיבות ספציפיות של כל מקרה. אולם, ניתן לומר כי בדרך כלל נדרשת תקופה של לפחות שנתיים להוכחת מעמד זה13.
בפסיקות בתי המשפט בישראל, נקבע כי תקופה של שנתיים לפחות של קיום יחסי מין והתנהלות כזוג נשוי מהווה אינדיקציה חשובה להכרה במעמד ידועים בציבור.
עם זאת, בפסקי דין אחרים נקבע כי תקופה קצרה יותר, כגון כשנה וחצי, יכולה להספיק להכרה במעמד זה במקרים מסוימים, בהתאם לנסיבות הספציפיות.
הפסיקה מדגישה כי אין מדובר בקביעה מוחלטת, אלא בבחינה של כלל הנסיבות, כולל משך הזמן, אופי הקשר, מידת המחויבות ההדדית וכדומה.
אז בתמצית, ניתן לומר כי בדרך כלל נדרשת תקופה של לפחות שנתיים להוכחת מעמד ידועים בציבור, אך הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה14.
הסכם ידועים בציבור: מה מומלץ וניתן לעשות?
המשפט הישראלי מבחין בין שני סוגים של הסכמים:
הסכם ממון
הסכם ממון הוא הסכם משפטי המסדיר את היחסים הכספיים והרכושיים בין בני זוג, הן במהלך הנישואין והן בעת פירוק הנישואין. מטרתו של ההסכם הוא להסדיר את חלוקת הרכוש והחובות בין בני הזוג בעת פירוק הנישואין.
תוכן ההסכם יקבע זכויות וחובות רכושיות בין בני הזוג, הסדרת חלוקת הרכוש והחובות בעת פירוק הנישואין, הסדרת נושאים כספיים אחרים כגון מזונות, ביטוחים וכד'.
עריכת הסכם ממון מונע מחלוקות ומאפשר ודאות משפטית, מגן על זכויות הצדדים בעת פירוק הנישואין ומאפשר לבני הזוג להתאים את ההסכם לצרכיהם הספציפיים 15.
הסכם חיים משותפים
הסכם חיים משותפים הינו הסדר משפטי המאפשר לזוגות שאינם נשואים להסדיר את היחסים הממוניים ביניהם. בישראל, הסכם זה הוכר לראשונה בפסיקה בשנת 1994 בפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין ארנון נ' ארנון.
על פי פסיקת בית המשפט, על מנת להוכיח קיומו של הסכם חיים משותפים, יש להראות על קיומם של מספר מבחנים, ביניהם: קיום משק בית משותף, תלות כלכלית הדדית, קשר נפשי וחברתי הדוק, וכוונה להקים משפחה למרות העדר נישואין16.
מה קורה כאשר אחד מבני הזוג נפטר
במקרה של זוג ידועים בציבור, בו אחד מבני הזוג נפטר, קיימות מספר השלכות משפטיות חשובות:1. ירושה:
בהעדר צוואה, בן הזוג הנותר יירש את רוב נכסי הנפטר, בדומה לזכויות של בן/בת זוג נשוי. זאת מכוח חוק הירושה, התשכ"ה-1965, המכיר בזכויות הירושה של ידועים בציבור.2. מזונות:
בן הזוג הנותר זכאי למזונות מהעיזבון של הזוג שנפטר, בדומה למזונות של בן/בת זוג נשוי. זאת מכוח פסיקת בתי המשפט, המכירה בחובת המזונות גם ביחס לידועים בציבור.3. ביטוחים וקצבאות:
בן הזוג הנותר זכאי לקבל תשלומים מביטוחי חיים ומקצבאות המגיעות לזוג, בדומה לזכויות של בן/בת זוג נשוי.4. חלוקת רכוש:
רכוש משותף שנצבר במהלך הקשר יחולק בין הצדדים, בדומה לחלוקה בין בני זוג נשואים. בקצרה, במקרה של פטירת אחד מבני הזוג הידועים בציבור, הזוג הנותר זכאי לזכויות דומות לאלו של בן/בת זוג נשוי, בתחומי הירושה, המזונות, הביטוחים והרכוש המשותף. זאת מכוח החקיקה והפסיקה בישראל 17.זקוקים להסדיר את מעמדכם הזוגי ומחפשים עורך דין ידועים בציבור ? צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1מגמת חדשות בהגדרת מוסד המשפחה במשפט הישראלי, המשפט ז', 411-195 (2002)
2ראו, לדוגמה, דברי השופט זילברג בע״א 337/62 ריזנפלד נ׳ יעקובסון, פ״ד יז(2) 1009
3א׳ ברק, ״שיטת המשפט בישראל – מסורתה ותרבותה״, הפרקליט מ(תשנ״א) ,197 עמ׳ 202
4ב׳ שרשבסקי, דיני משפחה (מהדורה ,4 תשנ״ג), 53-37, 87-71
5פ' שיפמן, מי מפחד מנישואים אזרחיים (מהדורה ,2 תש״ס), 18-11.
6ר׳ הלפרין-קדרי, ״איש, אישה, קידושין ושביה: הבניית המגדר בדיני נישואין וגירושין בהלכה״, תלפיות (תשנ״ט־תש״ס) 451.
7חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973
8מאמר "הגדרת מעמד הידועים בציבור בישראל" מאת ד"ר אורית קמיר
9 ספר "דיני משפחה בישראל" מאת פרופ' רות הלפרין-קדר
10 חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973
11ע"א 238/86 פלונית נ' פלוני
12שחר ליפשיץ, הידועים-בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה .(2005)
13צבי טריגר, "נישואים חד-מיניים בפסיקת בית המשפט העליון האמריקני: ירידת ההומופוביה ועליית ההטרופיליה במשפט"
14 בג"ץ 693-91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים מז(1), 749.
15 חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
16ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250
17 חוק הירושה, התשכ"ה – 1965.
