חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מנהל עיזבון

מנהל עיזבון – המהות והפרוצדורה

אדם נפטר בשיבה טובה, והשאיר נכסים ו/או חובות ליורשיו. בדרך כלל העיזבון יחולק בין היורשים תוך פרק זמן קצר. יחד עם זאת, נסיבות רבות יכולות להביא לכך שאין אחראי לניהול הנכסים ותשלום החובות. מה עולה בגורל נכסיו וחובותיו של הנפטר במקרה כזה? מוסד מנהל העיזבון נועד כדי לשמור על יעילות ועקביות הטיפול בנכסים מעין אלו, באמצעות גורם חיצוני ובלתי-תלוי, עד שניתן יהיה לחלק את העיזבון בין יורשיו החוקיים של הנפטר.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא הכינוי לישות המשפטית של הנפטר, לרבות רכושו, זכויותיו, חובותיו ושאר ההתקשרויות שביצע וממשיכות להתקיים לאחר מותו. עיזבון אינו מתקיים לנצח – בסופו של דבר הוא יחולק בין היורשים בהתאם לצוואת הנפטר או על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. במקרה שחלוקתו מתעכבת, מכל סיבה שהיא, נדרש למנות לו מנהל לתפעול הנכסים, תשלום החובות, הסדרת התביעות המשפטיות במידה וישנן, ולחלוקת הנכסים.

תקנה 45ז לתקנות הירושה[1] מגדירה את נכסי העיזבון:

45ז. (א) "נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה…"

סעיף 147 לחוק הירושה קובע שלושה סוגי נכסים שלא יכללו בעיזבון:

  1. כספים שיש לשלם לאחר מות המנוח על פי חוזה ביטוח.
  2. חברות בקרן פנסיה.
  3. חברות בקופת תמלוגים.

נסיבות מינוי מנהל עיזבון

מנהל העיזבון מתמנה רק כאשר הערכאה הממנה התרשמה שישנו צורך ממשי בכך, בנסיבות המקרה. המינוי מתבצע על ידי הרשם לענייני ירושה, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

לא יאושר מינוי בלתי צודק, למשל במקרים של מיעוט נכסי עיזבון או מיעוט חובות. סכסוך בין היורשים או בקשת המוריש לכשעצמם לא מספיקים כדי לאשר מינוי מנהל לעיזבון. בית המשפט יעדיף כי היורשים ימנו אדם מטעמם באמצעות ייפוי כוח לטיפול והסדרת כל הקשור בעיזבון ובנכסיו, בטרם ימנה מנהל עיזבון.

מתי עולה הצורך במינוי מנהל לעיזבון? אין רשימה מוחלטת של מקרים, אולם להלן מספר נסיבות אפשריות בהן מומלץ למנות מנהל עיזבון:

  • חילוקי דעות בין היורשים לגבי חלוקת העיזבון – מנהל העיזבון נדרש לשמור על ערך הנכסים בעיזבון ועל זכויות כלל היורשים עד להסדרת המחלוקות. לאחר גיבוש חלוקה מסוימת בין היורשים הוא יפקח על חלוקת העיזבון לפיה.
  • ריבוי יורשים – במידה ולא הוסכם על מנהל אחד, או שלא ניתן לקבל ייפוי כוח מכל היורשים.
  • מקרה שבו לא כל היורשים אותרו.
  • העדר כשרות משפטית של אחד מן היורשים – חסוי, קטין, נעדר. לעיתים ישנן בצוואה הוראות ישירות לגבי היורש חסר הכשירות המשפטית, ויש צורך בגורם שיפקח על התקיימותן.
  • גודל ו/או מורכבות העיזבון – נכסים בחו"ל, תאגידים. יש לאתר את כל הרכוש ו/או לנהל אותו (למשל: גביית דמי שכירות משוכרים המתגוררים בנכסי העיזבון, מינוי מנהל לחברה).
  • חובות כבדים הרובצים על העיזבון ו/או נושים רבים, הליכי התנגדות שונים – שמירה על זכויות הנושים וסילוק החובות.
  • מטרה ציבורית הכלולה בצוואה – הקדש ציבורי. יש צורך בגורם מפקח מטעם הציבור על התקיימותה, המסייע ליורשים בהגשמת רצון המנוח.
  • בכל מקרה אחר המצדיק פיקוח של בית המשפט על חלוקת העיזבון – בית המשפט ימנה מנהל לעיזבון בכל מקרה ששמירת זכויותיהם של הנושים או של היורשים תדרוש זאת.

הלכה למעשה, לרוב יהיה צורך במנהל העיזבון כאשר הירושה עתירת נכסים, חובות, התחייבויות ורק לעיתים רחוקות הצורך בו יצמח בשל ריבוי יורשים.

מינוי מנהל עיזבון

כל בעל עניין יכול להגיש בקשה למינוי מנהל לעיזבון: יורש, זוכה לפי צוואה, נושה (של המוריש או של אחד היורשים) או האפוטרופוס הכללי. במקרה שבו קיימת הסכמה בין כל הצדדים הנוגעים בדבר על זהות מנהל העיזבון, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה.[2]

מנהל עיזבון יכול להיות אדם, עורך דין, תאגיד או נציג האפוטרופוס הכללי,[3] אם כי ברוב המקרים האפוטרופוס הכללי לא יתמנה למנהל העיזבון. יורש יכול להתמנות למנהל העיזבון, כל עוד לא קיים ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים. במקרה שבו נדרשות פעולות משפטיות מורכבות בניהול העיזבון, תינתן עדיפות למינוי מנהל עיזבון שהינו עורך דין במקצועו. בית המשפט, הרשם לענייני ירושה והיועץ המשפטי לממשלה, מוסמכים תמיד לדרוש קבלת עמדתם והסכמתם של כל הנוגעים בדבר.

הדרכים למינוי מנהל לעיזבון

  1. בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון מיוזמתו, אף אם לא הוגשה בקשה של מי מהצדדים, אם סבר כי יש צורך בכך על מנת לשמור על הנכסים או על זכויות העיזבון.[4]
  2. כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שלא הכריע בעניין מינוי מנהל העיזבון.[5] בית המשפט ימנה מנהל לעיזבון, אשר כל המעוניינים בכך הסכימו עליו. בהעדר הסכמה על זהות המנהל מצד היורשים – ימנה בית המשפט הנכבד, אדם ניטרלי, על פי שיקול דעתו.
  3. כאשר קיימת הוראה של המנוח בצוואתו למינוי אדם מסוים כמנהל העיזבון.[6] בית המשפט לרוב יפעל בהתאם לצוואת המנוח, גם אם הנהנים / היורשים מתנגדים למינוי אותו אדם, אם ישנו צורך אמיתי במינוי מנהל העיזבון. אם אותו אדם אינו יכול למלא את תפקידו או שהוא מצוי בניגוד עניינים – יימנע בית המשפט מלמנותו. על בית המשפט יהיה לנמק את החלטתו זו, ולפרט מהן הסיבות שלא למנות את אותו אדם הכתוב בצוואה.
  4. מינוי מנהל עיזבון לבקשת האפוטרופוס הכללי או היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט רשאי להחליט על מינויו של מנהל העיזבון, אף אם ישנה הסכמה מצידם של כל היורשים. ההסכמה לכשעצמה אינה מהווה עילה למינוי. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט דוחה את בקשת המבקש למנות מנהל לעיזבון מסוים – אין הוא מחויב לדחות את הבקשה כולה, בגין דחיית בקשת המינוי הספציפי, אלא עליו למנות מנהל לעיזבון אחר שנראה לו מתאים בנסיבות העניין.

על מנהל העיזבון המיועד להסכים להתמנות לתפקיד,[7] לרשם הירושות ולבית המשפט אין סמכות לחייבו לכך. המינוי יתבצע באמצעות צו משפטי, שבו יפורטו פרטי מנהל העיזבון. אם אותו אדם לא יהיה מעוניין לקבל על עצמו את התפקיד, יוכלו בית המשפט או הרשם למנות מנהל עיזבון מטעמם.

עיזבון שחלקו בארץ וחלקו בחו”ל – הגישה הישראלית מכשירה ניהול מקביל של עיזבון המפוצל במספר ארצות. בית המשפט בישראל עשוי להידרש למתן הוראות בעניין תיאום ניהול מקביל של העיזבון. בית המשפט יימנע מלמנות תושבי קבע של מדינות אחרות כמנהלי עיזבון, כדי לוודא את תקינות ביצוע הפעולות המידיות והמתמשכות הנדרשות ממנהל העיזבון.

אופן הגשת הבקשה

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?

  • טופס בקשה למינוי מנהל עיזבון.
  • תצהיר התומך בבקשה ומפרט את הנימוקים למינויו של מנהל העיזבון. על התצהיר להיות ערוך ומאומת על ידי עורך דין.
  • אישור על תשלום שתי האגרות הנדרשת (אגרת בקשה ואגרת פיקוח).
  • ייפוי כוח – במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין.
  • מסמך הסכמה בכתב של האדם המוצע להיות מנהל העיזבון, חתומה בחתימת ידו. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של האדם המוצע להיות מנהל העיזבון.
    • שם ותעודת זהות של המנוח/ים.
    • פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימה של המוצע להיות מנהל עיזבון.
  • מסמך הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה, חתומה בחתימת ידם. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של כל היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה.
    • שם ותעודת זהות של המנוחים.

איך מגישים את הבקשה?

אחת משלוש הדרכים הללו:

  • באופן מקוון – באמצעות האתר המקוון.
  • בלשכות קבלת קהל של הרשם לענייני ירושה – מומלץ להזמין תור מראש ולחסוך זמן יקר.
  • בדואר – יש לשלוח את הבקשה למינוי מנהל לעיזבון בדואר למשרדי הרשם לענייני ירושה.

בהגשה בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר, יש להגיש את הבקשה במחוז שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש.

כאשר הבקשה למינוי מנהל העיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

בעת הגשת הבקשה יש לשלם אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון ואגרת פיקוח. בבקשה המוגשת במחוז תל אביב, נדרש לשלם אגרת פיקוח רק אם הרשם יחליט למנות מנהל לעיזבון. סכום האגרות מתעדכן אחת לחצי שנה.

תפקיד מנהל העיזבון

סעיף 82 לחוק הירושה מפרט את תפקידיו חובותיו וזכויותיו של מנהל העיזבון:

82 . "מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת".

בהרחבה:

  • לרכז את כל נכסיו של המנוח – מנהל העיזבון רשאי לבצע פעולות חקירה ולזמן עדים, על מנת לאתר את כלל הרכוש. הדבר רלוונטי במיוחד אם העיזבון כולל נכסים מורכבים, כגון חברות וחשבונות בנק בחו"ל.
  • לאתר יורשים של הנפטר.
  • לנהל את נכסי העיזבון באופן שוטף (כגון חברות או נכסים להשכרה) עד שיחולקו בין היורשים, לנהל הקדש או נאמנות שביקש הנפטר להקים ופעולות נוספות בהתאם לצורך.
  • לשמור על נכסי העיזבון ועל ערכם – מנהל העיזבון מחויב לשמור על ערכו של העיזבון ועל כן ניתנה לו סמכות בחוק להשקיע את כספי העיזבון, להשכיר נכסים ולבצע כל פעולה אחרת, אשר נועדה לשמור על ערכו. במקרה הצורך מנהל העיזבון רשאי גם לבצע מכירת נכסים ועריכת הסכמי מכר עם קונים.
  • לשלם חובות של הנפטר והעיזבון, תוך שמירה על זכויות הנושים. מנהל העיזבון יזמין בהודעה פומבית, בדרך כלל בעיתון, את נושי העיזבון להגיש את תביעותיהם בכתב בתוך תקופה שלא תפחת מ-3 חודשים ממועד הפרסום. הכספים המצויים בעיזבון ישמשו תחילה לפירעון חובות העיזבון. במידה ואין די כסף נזיל בעיזבון על מנת לסלק את כל החובות, על מנהל העיזבון לממש נכסים, כאשר הוא מחויב להציע את הנכסים ליורשים תחילה, כדי שתינתן להם הזדמנות לרכוש את הנכסים, ובמחיר שאינו נמוך ממחיר השוק. בית המשפט רשאי להורות ולהתוות על דרכים שונות למימוש נכסי העיזבון וצורך סילוק חובות העיזבון, כאשר סדר העדיפויות הינו: תשלום הוצאות הנדרשות להלוויה, קבורה והקמת מצבה של המוריש; תשלום הוצאות הפקת צו ירושה או צו קיום צוואה; תשלום הוצאות עבור ניהול העיזבון, לרבות שכר טרחת מנהל העיזבון; רק לאחר שהתקיימו כל אלו יעשה שימוש ביתרת הכסף על מנת לסלק את חובותיו הנותרים של המוריש.
  • פעולות משפטיות לצורך מילוי תפקידו. הגשת בקשות לבית המשפט והליכי גביה, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות הקשורים לעיזבון.
  • ניהול הליכים משפטיים בשם העיזבון. למשל, כאשר ישנם כספים המגיעים לעיזבון, עליו לנהל הליכי גבייה. מנהל העיזבון מוסמך לפעול כנגד יורש אשר גרם נזק לעיזבון ואף להגיש נגדו תביעה.
  • חלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים, וזאת על פי צו ירושה או צוואה. מנהל העיזבון והיורשים יכולים להגיע להסכם שיקבע את דרך חלוקת העיזבון, אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה. מנהל העיזבון לא יהיה כפוף להסכם עתידי לגבי הירושה שנעשה בין יורשים במידה ולא נתן את אישורו.
  • בנוסף, מנהל העיזבון כפוף להוראות פרטניות מבית המשפט.

אחריות בגין נזק, פיקוח

כחלק מחובותיו המשפטיות, על מנהל העיזבון:

  • להגיש בתוך 60 יום מיום מינויו לאפוטרופוס הכללי פירוט של כל נכסי העיזבון והחובות שיש כנגד העיזבון. אם יתגלו בהמשך נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון פירוט נוסף לאפוטרופוס הכללי בדבר נכסים אלו.[8]
  • להגיש פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי, המפרטת את נכסי העיזבון.[9]
  • להגיש דו"חות לאפוטרופוס הכללי, המפרטים את הפעולות שנקט מתוקף תפקידו.[10] הדו"ח יוגש מדי שנה, וכן עם סיום תפקידו של מנהל העיזבון.
  • ​לפרסם הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים (בית המשפט מוסמך לפטור אותו מחובה זו אם ראה שבנסיבות העניין אין צורך בפרסום זה).
  • לנהל הליכים בשם העיזבון ומטעם היורשים. אם המוריש פתח לפני מותו בהליך משפטי שטרם הסתיים, או מנגד הוגשה תביעה כנגדו, על מנהל העיזבון להמשיך את ההליך המשפטי ולפעול בשמו של העיזבון.
  • לקבל הוראות שונות מבית המשפט.
  • מספר פעולות דורשות את אישורו של בית המשפט טרם ביצוען:
    • העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
    • השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
    • פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
    • מתן ערובה – כלומר, כאשר מנהל העיזבון נדרש לשעבד נכס מנכסי העיזבון כערובה לחוב כלשהוא של צד ג'.
    • כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט כטעונת אישורו.

חוק הירושה מעגן את חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט או בית הדין, ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולותיו של מנהל העיזבון בנוגע לניהול העיזבון. ​מנהל העיזבון נדרש להגיש את הדוחות לאפוטרופוס הכללי,[11] שרשאי להורות להמציא העתק מהם ליורשים – לכולם או למי מהם. כמובן שמנהל העיזבון מוסמך להמציא העתק מהדו"חות ליורשים, גם אם לא קיבל הנחיה לעשות זאת מהאפוטרופוס הכללי.

מנהל העיזבון הוא נאמן של בית המשפט ומשמש כזרועו הארוכה. משכך עליו לפעול באופן אובייקטיבי וניטרלי ולמלא תפקידו במסירות ובנאמנות. הוא אינו רשאי לנקוט עמדה בסכסוך בין היורשים ועליו לבצע את תפקידו בשוויוניות וללא משוא פנים, תוך ייצוג כלל היורשים והגנה גם על האינטרסים של צדדים שלישיים ככל שקיימים. הפיקוח של בית המשפט על פעולות מנהל עיזבון הינו קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת.

האפוטרופוס הכללי הוא שמפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידי מנהל העיזבון,[12] והוא גם המוסמך לפקח על פעולתם של מנהלי עיזבון לפי חוק הירושה בכל הקשור לטיפולם בענייני הכספים והרכוש של העיזבון. במסגרת זו מקבל האפוטרופוס הכללי דיווחים ממנהלי העיזבון (אשר נקראים גם "פרטה") על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים שמגישים מנהלי העיזבון ומפקח על פעולתם.

המנהל אחראי על ניהול העיזבון כולו עבור כל היורשים, ולא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלקים ממנו, או מנהל עיזבון שיפעל רק מטעמם של חלק מן היורשים. חריג יחיד לכך הוא סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס ליורש שאינו יכול לשמור על זכויותיו בעיזבון.[13] בכל מקרה, המדובר באפוטרופוס ולא במנהל העיזבון.

מנהל העיזבון מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד לצורך ניהול העיזבון ולנהל רישום ומעקב בדבר כל הכנסה והוצאה.

מנהל העיזבון, כמנהל כלל נכסי המנוח, זכויותיו וחובותיו, אחראי על כל נזק שייגרם בשל הפרת חובה או בזדון. עם זאת, אם פעל מנהל העיזבון בהתאם להוראות שקיבל מבית המשפט, והנזקים שנגרמו מפעילותו של מנהל העיזבון נעשו בתום לב ולא בזדון, לא יהיה מנהל העיזבון אחראי אישית לפצות בגין הנזקים שנגרמו.

בית המשפט דורש לא פעם ממנהל העיזבון ערובה אישית לשם הבטחת מילוי תפקידו כראוי. כך, אם הפר מנהל העיזבון את חובותיו ונגרמו נזקים לנכסי העיזבון, לכספי העיזבון או לזכויות הכלולות בו, יוכל בית המשפט לחלט את הערובה ולהעבירה לאפוטרופוס הכללי (שייצג את הצדדים לעיזבון שנפגעו). בסמכות בית המשפט לשחרר את מנהל העיזבון מערבותו, אם סבר כי בנסיבות העניין ראוי לעשות זאת.

 

מנהל עיזבון קבוע, מנהל עיזבון זמני

מנהל העיזבון יכול להתמנות באופן זמני, עד למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, או באופן קבוע, עד לחלוקת כל העיזבון. בקשה למינוי זמני תוגש רק כל עוד לא ניתן אחר המנוח צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מתן צו ירושה או קיום צוואה לא יינתן מינוי זמני אלא קבוע בלבד. ניתן להגיש בקשה להארכת המינוי אם נסיבות ניהול העיזבון מצדיקות זאת.

  • מנהל עיזבון זמני – מתמנה עד למתן צו ירושה או עד למתן צו קיום צוואה. המינוי יהיה למשך 6 חודשים,[14] אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. עיקר תפקידו הוא כינוס נכסי המנוח ושמירתם. סיבות למינוי מנהל עיזבון זמני:
    • כאשר נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיידי מיוחד, כגון חברות שיש צורך לנהל באופן מתמשך.
    • כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עלול להיגרם נזק לעיזבון (למשל, אם קיימים לטובת העיזבון חובות שניתן לגבות, או שיש צורך להקטין את הוצאות העיזבון).
    • כאשר קיים סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון.
    • כאשר אחד היורשים פסול דין או קטין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויות הירושה שלו.

אם ניתן להמתין עד קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי שייגרם נזק לעיזבון או למי מהיורשים – לא ימונה מנהל עיזבון זמני.

  • מנהל עיזבון קבוע – מתמנה עד לחלוקת העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת.[15] עיקר תפקידו הוא חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים. סיבות למינוי מנהל עיזבון קבוע:
    • כאשר קיימת מחלוקת חריפה בין היורשים על אופן ניהול העיזבון ואופן חלוקתו ביניהם.
    • כאשר חלוקת העיזבון מעוררת קשיים רבים (למשל, אם מדובר בחברות ותאגידים שיש צורך להבין את השווי שלהן וכיצד לחלק אותן בין היורשים), כאשר המוריש ציווה להקים הקדש ציבורי או כאשר הצוואה מורכבת, מסיבות שונות.
    • כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים או כאשר קיים קושי לאתר את כלל היורשים, בדומה למינוי מנהל עיזבון זמני.
    • כאשר יש בקיום הצוואה אינטרס ציבורי.

הפרמטרים למינוי מנהל עיזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.

עד שימונה מנהל עיזבון, מה יהיה על הנכסים?

בית המשפט יכול לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, כולל מינוי מנהל עיזבון זמני, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו.[16] סעדים שבית המשפט יכול לתת: צו מניעה, צו לשמירת המצב כמות שהוא, צו עשה –כל זאת כדי למנוע מצד אחד לעשות שימוש בנכסים, להבריח נכסים שקיימת מחלוקת למי הם שייכים ואיך הם יחולקו, או צו עשה לעשיית מעשה שיש בו למנוע נזקים לנכסים ו/או ליורשים.

מהם המקרים בהם האפוטרופוס הכללי יתנגד להארכת המינוי?

בעיקר כאשר מנהל העיזבון לא מילא בתקופת מינויו את חובות הדיווח שהוא חב בהן (הגשת פרטת עיזבון ודוח כספי) או שדיווחיו אינם תקינים. כמו כן, יתנגד בא כוח האפוטרופוס הכללי לבקשה אם הוא סבור כי ניהול העיזבון מתארך באופן בלתי סביר ויש צורך להביא ניהול העיזבון לסיומו.

בקשה לאישור על סיום תפקיד תוגש רק לאחר שמנהל העיזבון חילק את העיזבון ומשך את שכר הטרחה אשר פסק לו בית המשפט. לבקשה יצורף דו"ח כספי סופי המעיד על סיום הניהול ואיפוס חשבון העיזבון. לבקשה יצורפו כל היורשים וכן האפוטרופוס הכללי כמשיבים.

שכר טרחה

מנהל עיזבון זכאי לשכר בגין תפקידיו בניהול העיזבון. בית המשפט יפסוק את גובה התשלום למנהל העיזבון עבור מילוי תפקידיו ועשיית הפעולות שבסמכותו, והשכר שייקבע לא יעלה על 3% משווי העיזבון, תוך התחשבות בגורמים שונים, בהם: שווי העיזבון, סוג הנכסים, היקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון וטיבן. במקרים מיוחדים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או דרש מאמץ מיוחד לשם ביצוע התפקיד, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו של מנהל העיזבון עד ל-4% משווי העיזבון. במקרה שיש לעיזבון מספר מנהלי עיזבון, שכר הטרחה שייפסק אינו יושפע מעובדה זו, והשכר שייפסק יחולק ביניהם. על הגשת בקשה לצו ירושה לקיום צוואה על ידי מנהל עיזבון שלא היתה כרוכה במאמץ מיוחד מקובל לפסוק היום שכ"ט שבין 5,000 ל-10,000 ₪.[17]

במקרה שנמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהיה כרוך בעבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל העיזבון שכר טרחת ביניים שלא יעלה על 2% משווי העיזבון.

בקשה לשכר (ביניים או סופי) תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. כמשיבים לבקשה יצורפו כל היורשים או הזוכים על פי צוואה וכן האפוטרופוס הכללי. על מנהל העיזבון להמציא לכל המשיבים עותק מהבקשה. בבקשתו יפרט מנהל העיזבון בין היתר את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר המבוקש ואת דרך חישובו.

שכר טרחת מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, והוצאות שוטפות. הוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה.

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר נפרד בגין שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו, ואשר אינם נכללים במסגרת ניהולו השוטף של העיזבון. אם פנה מנהל העיזבון מראש לבית המשפט לאישור השכר בגין שירותים כאמור, יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו ובכפוף לקבלת עמדת היורשים והאפוטרופוס הכללי. אם לא התבקש אישור מראש, זכאי מנהל העיזבון לעתור בדיעבד לשכר שלא יעלה על הקבוע בתעריף המומלץ הקיים במקצועו.

כונס נכסים

יתכנו מקרים בהם ימונה כונס נכסים לעיזבון כולו, או חלקו, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחריה ימונה מנהל עיזבון לעיזבון כולו במסגרת תיק העיזבונות. הסיבה לכך נעוצה במהותו של מנהל העיזבון, שמתפקידו לטפל בענייני העיזבון כולו, ובעיקר לדאוג לסילוק חובות העיזבון עוד בטרם חלוקתו לכלל היורשים.

 

עקרונית, אין מינויו של מנהל העיזבון מעכב את ההליכים שנפתחו בהוצאה לפועל. עם זאת, לבית המשפט שמורה הסמכות לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העיזבון.

חוב שאינו היה מובטח ערב מות המוריש – אין הצדקה ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, ומן הראוי לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור כלל החובות וסילוקם על ידי מנהל העיזבון.

חוב שהיה מובטח ערב מות המוריש – זכות הנושה המובטח גוברת על זכויות היורשים או נושי העיזבון שאינם מובטחים והליכי ההוצאה לפועל לא יעוכבו.

מינוי מנהל העיזבון לחלוקת עיזבונו של פלוני, אינו מונע מבית המשפט את האפשרות למנות כונס נכסים לנכסי יורש במקרה הצורך. כך, כאשר לדוגמה נושה של יורש מבקש למנות כונס נכסים לשם מימוש חלקו של יורש בעיזבון בטענה כי מנהל העיזבון, מטעם זה או אחר, אינו מתאמץ דיו בכדי להביא לחלוקת העיזבון ומימושו – רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים לצורך נכסי אותו יורש.

אולם, חייב כונס הנכסים לנקוט מספר פעולות מקדימות, ורק לאחריהן, באם יהיה צורך בכך, יהא זכאי להיכנס לנעליו של מנהל העיזבון, לממש ולחלק את העיזבון בין היורשים:

  1. לפנות אל מנהל העיזבון ולהמריצו לבצע חובותיו כאמור בסעיף 82 לחוק.
  2. במידה ומנהל העיזבון לא יפעל כאמור תוך זמן סביר – רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט באחת משלוש הבקשות הבאות:
    • א. בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון;
    • ב. בקשה להעביר מנהל העיזבון מכהונתו;
    • ג. בקשה לביצוע הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. בחלופה זו אין כונס הנכסים פועל כמנהל העיזבון, אלא כמי שמונה לנכסי היורש.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון 04-6440444

[1] תקנות הירושה, תשנ"ח-1998, ק"ת 1256.

[2] סעיף 78(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[3] סעיף 79 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[4] ס' 77 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[5] סעיף 78(א) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965

[6] סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[7] סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[8] סעיף 84 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[9] טופס 13 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[10] סעיף 86 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965; טופס 12 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[11] תקנה 41 לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[12] ס' 84, 86 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[13] סעיף 154 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[14] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[15] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[16] סעיף 77 לחוק הירושה.

[17] תקנה 45ב לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.