מהו עיזבון – טיפול בנכסיו של הנפטר
אדם נפטר בשיבה טובה, והשאיר נכסים ו/או חובות ליורשיו. בדרך כלל העיזבון יחולק בין היורשים תוך פרק זמן קצר. יחד עם זאת, נסיבות רבות יכולות להביא לכך שאין אחראי לניהול הנכסים ותשלום החובות. מה עולה בגורל נכסיו וחובותיו של הנפטר במקרה כזה? מוסד מנהל העיזבון נועד כדי לשמור על יעילות ועקביות הטיפול בנכסים מעין אלו, באמצעות גורם חיצוני ובלתי-תלוי, עד שניתן יהיה לחלק ם בין יורשיו החוקיים של הנפטר.
עיזבון הוא הכינוי לישות המשפטית של הנפטר, לרבות רכושו, זכויותיו, חובותיו ושאר ההתקשרויות שביצע וממשיכות להתקיים לאחר מותו. הוא אינו מתקיים לנצח – בסופו של דבר הוא יחולק בין היורשים בהתאם לצוואת הנפטר או על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. במקרה שחלוקתו מתעכבת, מכל סיבה שהיא, נדרש למנות לו מנהל עזבון לתפעול הנכסים, תשלום החובות, הסדרת התביעות המשפטיות במידה וישנן, ולחלוקת הנכסים.
תקנה 45ז לתקנות הירושה[1] מגדירה את נכסי העיזבון:
45ז. (א) "נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה…"
סעיף 147 לחוק הירושה קובע שלושה סוגי נכסים שלא יכללו בעיזבון:
- כספים שיש לשלם לאחר מות המנוח על פי חוזה ביטוח.
- חברות בקרן פנסיה.
- חברות בקופת תמלוגים
מנהל עזבון – מה תחומי האחריות שלו
- ריכוז כל נכסיו של המנוח – מנהל העזבון רשאי לבצע פעולות חקירה ולזמן עדים, על מנת לאתר את כלל הרכוש. הדבר רלוונטי במיוחד ישנם נכסים מורכבים, כגון חברות וחשבונות בנק בחו"ל.
- איתור יורשים של הנפטר.
- ניהול נכסי העיזבון באופן שוטף
(כגון חברות או נכסים להשכרה) עד שיחולקו בין היורשים, לנהל הקדש או נאמנות שביקש הנפטר להקים ופעולות נוספות בהתאם לצורך.
- שמירה על נכסי המנוח ועל ערכם – המנהל מחויב לשמור על ערכם של הנכסים ועל כן ניתנה לו סמכות בחוק להשקיע את הכספים, להשכיר נכסים ולבצע כל פעולה אחרת, אשר נועדה לשמור על ערכו. במקרה הצורך, רשאי גם לבצע מכירת נכסים ועריכת הסכמי מכר עם קונים.
- לשלם חובות של הנפטר והעיזבון
תוך שמירה על זכויות הנושים. המנהל יזמין את הנושים להגיש את תביעותיהם בכתב בתוך תקופה שלא תפחת מ-3 חודשים ממועד הפרסום. הכספים המצויים ישמשו תחילה לפירעון החובות. במידה ואין די כסף נזיל על מנת לסלק את כל החובות, המנהל מחויב להציע את הנכסים ליורשים תחילה, כדי שתינתן להם הזדמנות לרכוש את הנכסים, ובמחיר שאינו נמוך ממחיר השוק.
בית המשפט רשאי להורות ולהתוות על דרכים שונות למימוש נכסי העיזבון וצורך סילוק החובות:
תשלום הוצאות הנדרשות להלוויה, קבורה והקמת מצבה של המוריש; תשלום הוצאות הפקת צו ירושה או צו קיום צוואה; תשלום הוצאות רק לאחר שהתקיימו כל אלו יעשה שימוש ביתרת הכסף על מנת לסלק את חובותיו הנותרים של המוריש.
- פעולות משפטיות לצורך מילוי תפקידו – הגשת בקשות לבית המשפט והליכי גביה, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות הקשורים לנכסי הנפטר.
- ניהול הליכים משפטיים – כאשר ישנם כספים המגיעים לעיזבון, עליו לנהל הליכי גבייה. ניתנת לו הסמכות לפעול כנגד יורש אשר גרם נזק לנכסים ואף להגיש נגדו תביעה.
- חלוקת יתר בין הנכסים לבין היורשים – על פי צו ירושה או צוואה
הצדדים יכולים להגיע להסכם שיקבע את דרך חלוקה, אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה. המנהל לא יהיה כפוף להסכם עתידי לגבי הירושה שנעשה בין יורשים במידה ולא נתן את אישורו.
- כפוף להוראות פרטניות מבית המשפט: אחריות בגין נזק, פיקוח
חובותיו המשפטיות
- להגיש בתוך 60 יום מיום מינויו לאפוטרופוס הכללי פירוט של כל נכסי העיזבון והחובות שיש כנגד. אם יתגלו בהמשך נכסים או חובות נוספים, יגיש המנהל פירוט נוסף לאפוטרופוס הכללי בדבר נכסים אלו.[8]
- להגיש פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי, המפרטת את נכסי המנוח.[9]
- להגיש דו"חות לאפוטרופוס הכללי, המפרטים את הפעולות שנקט מתוקף תפקידו.[10] הדו"ח יוגש מדי שנה, וכן עם סיום תפקידו
- לפרסם הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים (בית המשפט מוסמך לפטור אותו מחובה זו אם ראה שבנסיבות העניין אין צורך בפרסום זה).
- לנהל הליכים בשם נכסי העיזבון ומטעם היורשים. אם המוריש פתח לפני מותו בהליך משפטי שטרם הסתיים, או מנגד הוגשה תביעה כנגדו, על מנהל העזבון להמשיך את ההליך המשפטי ולפעול בשמו.
- לקבל הוראות שונות מבית המשפט.
- מספר פעולות דורשות את אישורו של בית המשפט טרם ביצוען:
- העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
- השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
- פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
- מתן ערובה – נדרש לשעבד נכס מנכסי העיזבון כערובה לחוב כלשהוא של צד ג'.
- כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט כטעונת אישורו.
חוק הירושה מעגן את חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט או בית הדין, ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולותיו:
- נדרש להגיש את הדוחות לאפוטרופוס הכללי,[11] שרשאי להורות להמציא העתק מהם ליורשים – לכולם או למי מהם
- מוסמך להמציא העתק מהדו"חות ליורשים, גם אם לא קיבל הנחיה לעשות זאת מהאפוטרופוס הכללי
- נאמן של בית המשפט ומשמש כזרועו הארוכה. משכך עליו לפעול באופן אובייקטיבי וניטרלי ולמלא תפקידו במסירות ובנאמנות. הוא אינו רשאי לנקוט עמדה בסכסוך בין היורשים ועליו לבצע את תפקידו בשוויוניות וללא משוא פנים, תוך ייצוג כלל היורשים והגנה גם על האינטרסים של צדדים שלישיים ככל שקיימים.
הפיקוח של בית המשפט הינו קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת.
האפוטרופוס הכללי הוא שמפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידי מנהל העזבון,[12] והוא גם המוסמך לפקח על פעולתם לפי חוק הירושה בכל הקשור לטיפולם בענייני הכספים והרכוש של העיזבון. במסגרת זו מקבל האפוטרופוס הכללי דיווחים (אשר נקראים גם "פרטה") על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים ומפקח על פעולתם.
המנהל אחראי על ניהול העיזבון כולו עבור כל היורשים. חריג יחיד לכך הוא סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס ליורש שאינו יכול לשמור על זכויותיו בעיזבון.[13]
הוא מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד לצורך ניהול העיזבון ולנהל רישום ומעקב בדבר כל הכנסה והוצאה.
כמנהל כלל נכסי המנוח, זכויותיו וחובותיו, הוא יהיה אחראי על כל נזק שייגרם בשל הפרת חובה או בזדון. עם זאת, אם פעל בהתאם להוראות שקיבל מבית המשפט, והנזקים שנגרמו מפעילותו נעשו בתום לב ולא בזדון, לא יהיה אחראי אישית לפצות בגין הנזקים שנגרמו.
בית המשפט דורש לא פעם ממנהל נכסי הנפטר ערובה אישית לשם הבטחת מילוי תפקידו כראוי. כך, אם הפר את חובותיו ונגרמו נזקים לנכסי העיזבון, לכספי העיזבון או לזכויות הכלולות בו, יוכל בית המשפט לחלט את הערובה ולהעבירה לאפוטרופוס הכללי (שייצג את הצדדים לעיזבון שנפגעו). בסמכות בית המשפט לשחררו מערבותו, אם סבר כי בנסיבות העניין ראוי לעשות זאת.
סעיף 82 לחוק הירושה:
82 . "מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת".
ההבדלים בין מנהל עזבון זמני למנהל עיזבון קבוע
בקשה למינוי זמני תוגש רק כל עוד לא ניתן אחר המנוח צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מתן צו ירושה או קיום צוואה לא יינתן מינוי זמני אלא קבוע בלבד. ניתן להגיש בקשה להארכת המינוי אם נסיבות ניהול העיזבון מצדיקות זאת.
-
מנהל זמני
מתמנה עד למתן צו ירושה או עד למתן צו קיום צוואה. המינוי יהיה למשך 6 חודשים,[14] אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. עיקר תפקידו הוא כינוס נכסי המנוח ושמירתם. הסיבות למינוי זמני:
- כאשר נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיידי מיוחד, כגון חברות שיש צורך לנהל באופן מתמשך.
- כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עלול להיגרם נזק לעיזבון (למשל, אם קיימים לטובת העיזבון חובות שניתן לגבות, או שיש צורך להקטין את הוצאות העיזבון).
- כאשר קיים סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון.
- כאשר אחד היורשים פסול דין או קטין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויות הירושה שלו.
אם ניתן להמתין עד קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי שייגרם נזק לעיזבון או למי מהיורשים – לא ימונה מנהל עיזבון זמני.
-
מנהל קבוע
מתמנה עד לחלוקת העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת.[15] עיקר תפקידו הוא חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים. הסיבות למינוי קבוע:
- כאשר קיימת מחלוקת חריפה בין היורשים על אופן ניהול העיזבון ואופן חלוקתו ביניהם.
- כאשר חלוקת העיזבון מעוררת קשיים רבים (למשל, אם מדובר בחברות ותאגידים שיש צורך להבין את השווי שלהן וכיצד לחלק אותן בין היורשים), כאשר המוריש ציווה להקים הקדש ציבורי או כאשר הצוואה מורכבת, מסיבות שונות.
- כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים או כאשר קיים קושי לאתר את כלל היורשים, בדומה למינוי מנהל עיזבון זמני.
- כאשר יש בקיום הצוואה אינטרס ציבורי.
כל בקשה, לזמני או קבוע תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.
שכר טרחה של מנהל עזבון
בית המשפט יפסוק את גובה התשלום עבור מילוי תפקידיו ועשיית הפעולות שבסמכותו, והשכר שייקבע לא יעלה על 3% משווי העיזבון, תוך התחשבות בגורמים שונים, בהם: שווי העיזבון, סוג הנכסים, היקף הפעולות שביצע וטיבן. במקרים מיוחדים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או דרש מאמץ מיוחד לשם ביצוע התפקיד, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו עד ל-4% משווי העיזבון.
במקרה שיש מספר מנהלים, שכר הטרחה שייפסק אינו יושפע מעובדה זו, והשכר שייפסק יחולק ביניהם. על הגשת בקשה לצו ירושה לקיום צוואה שלא היתה כרוכה במאמץ מיוחד מקובל לפסוק היום שכ"ט שבין 5,000 ל-10,000 ₪.[17]
במקרה שנמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהיה כרוך בעבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק על שכר טרחת ביניים שלא יעלה על 2% משווי העיזבון.
בקשה לשכר (ביניים או סופי) תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. כמשיבים לבקשה יצורפו כל היורשים או הזוכים על פי צוואה וכן האפוטרופוס הכללי. על מנהל העיזבון להמציא לכל המשיבים עותק מהבקשה.
בבקשתו יפרט בין היתר את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר המבוקש ואת דרך חישובו.
שכר טרחה כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, והוצאות שוטפות. הוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה.
בית המשפט רשאי לפסוק שכר נפרד בגין שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו, ואשר אינם נכללים במסגרת ניהולו השוטף של העיזבון. אם פנה המנהל מראש לבית המשפט לאישור השכר בגין שירותים כאמור, יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו ובכפוף לקבלת עמדת היורשים והאפוטרופוס הכללי. אם לא התבקש אישור מראש, קיימת זכאות לעתור בדיעבד לשכר שלא יעלה על הקבוע בתעריף המומלץ הקיים במקצועו.
מי יכול להתמנות כמנהל עזבון
כל בעל עניין יכול להגיש בקשה מהסוג הזה: יורש, זוכה לפי צוואה, נושה (של המוריש או של אחד היורשים) או האפוטרופוס הכללי. במקרה שבו קיימת הסכמה בין כל הצדדים הנוגעים בדבר על זהותו, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה.[2]
יכול להיות כל אדם, עורך דין, תאגיד או נציג האפוטרופוס הכללי,[3] אם כי ברוב המקרים האפוטרופוס הכללי לא יתמנה למנהל העזבון. יורש יכול להתמנות, כל עוד לא קיים ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים. במקרה שבו נדרשות פעולות משפטיות מורכבות, תינתן עדיפות למינוי שהינו עורך דין במקצועו. בית המשפט, הרשם לענייני ירושה והיועץ המשפטי לממשלה, מוסמכים תמיד לדרוש קבלת עמדתם והסכמתם של כל הנוגעים בדבר.
המינוי מתבצע על ידי הרשם לענייני ירושה, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. כאשר הערכאה הממנה התרשמה שישנו צורך ממשי בכך, בנסיבות המקרה.
לא יאושר מינוי בלתי צודק, למשל במקרים של מיעוט נכסי עיזבון או מיעוט חובות. סכסוך בין היורשים או בקשת המוריש לכשעצמם לא מספיקים כדי לאשר מינוי של מנהל נכסי מנוח. בית המשפט יעדיף כי היורשים ימנו אדם מטעמם באמצעות ייפוי כוח לטיפול והסדרת כל הקשור בעיזבון ובנכסיו.
מתי עולה הצורך במינוי? להלן מספר נסיבות אפשריות:
- חילוקי דעות בין היורשים לגבי חלוקת העיזבון – מנהל העיזבון נדרש לשמור על ערך הנכסים בעיזבון ועל זכויות כלל היורשים עד להסדרת המחלוקות. לאחר גיבוש חלוקה מסוימת בין היורשים הוא יפקח על חלוקת העיזבון לפיה.
- ריבוי יורשים – במידה ולא הוסכם על מנהל אחד, או שלא ניתן לקבל ייפוי כוח מכל היורשים.
- מקרה שבו לא כל היורשים אותרו.
- העדר כשרות משפטית של אחד מן היורשים – חסוי, קטין, נעדר. לעיתים ישנן בצוואה הוראות ישירות לגבי היורש חסר הכשירות המשפטית, ויש צורך בגורם שיפקח על התקיימותן.
- גודל ו/או מורכבות העיזבון – נכסים בחו"ל, תאגידים. יש לאתר את כל הרכוש ו/או לנהל אותו (למשל: גביית דמי שכירות משוכרים המתגוררים בנכסי העיזבון, מינוי מנהל לחברה).
- חובות כבדים הרובצים על העיזבון ו/או נושים רבים, הליכי התנגדות שונים – שמירה על זכויות הנושים וסילוק החובות.
- מטרה ציבורית הכלולה בצוואה – הקדש ציבורי. יש צורך בגורם מפקח מטעם הציבור על התקיימותה, המסייע ליורשים בהגשמת רצון המנוח.
- בכל מקרה אחר המצדיק פיקוח של בית המשפט על חלוקת העיזבון – בית המשפט ימנה מנהל לעיזבון בכל מקרה ששמירת זכויותיהם של הנושים או של היורשים תדרוש זאת.
הלכה למעשה, לרוב יהיה צורך במינוי, כאשר הירושה עתירת נכסים, חובות, התחייבויות ורק לעיתים רחוקות הצורך בו יצמח בשל ריבוי יורשים.
כונס נכסים
יתכנו מקרים בהם ימונה כונס נכסים לעיזבון כולו, או חלקו, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחריה ימונה מנהל עיזבון לעיזבון כולו במסגרת תיק העיזבונות. הסיבה לכך נעוצה במהותו של התפקיד, לטפל בענייני העיזבון כולו, ובעיקר לדאוג לסילוק חובות העיזבון עוד בטרם חלוקתו לכלל היורשים.
עקרונית, אין מינויו של מנהל הכנסים מעכב את ההליכים שנפתחו בהוצאה לפועל. עם זאת, לבית המשפט שמורה הסמכות לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העיזבון.
חוב שאינו היה מובטח ערב מות המוריש – אין הצדקה ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, ומן הראוי לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור כלל החובות וסילוקם.
חוב שהיה מובטח ערב מות המוריש – זכות הנושה המובטח גוברת על זכויות היורשים או נושי העיזבון שאינם מובטחים והליכי ההוצאה לפועל לא יעוכבו.
לבית המשפט יש את האפשרות למנות כונס נכסים לנכסי יורש. לדוגמה כאשר נושה של יורש מבקש למנות כונס נכסים לשם מימוש חלקו של יורש בעיזבון בטענה כי מנהל העזבון, מטעם זה או אחר, אינו מתאמץ דיו בכדי להביא לחלוקת העיזבון ומימושו – רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים לצורך נכסי אותו יורש.
אולם, חייב כונס הנכסים לנקוט מספר פעולות מקדימות, כדי לממש ולחלק את העיזבון בין היורשים:
- להמריץ את מנהל נכסי המנוח לבצע חובותיו כאמור בסעיף 82 לחוק.
- במידה ולא יפעל כאמור תוך זמן סביר – רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט באחת משלוש הבקשות הבאות:
- א. בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון;
- ב. בקשה להעביר מנהל העיזבון מכהונתו;
- ג. בקשה לביצוע הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. בחלופה פועל כונס הנכסים כמי שמונה לנכסי היורש.
יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
4 דרכים למינוי מנהל לעיזבון
- בית המשפט רשאי למנות מיוזמתו, אף אם לא הוגשה בקשה של מי מהצדדים, אם סבר כי יש צורך בכך על מנת לשמור על הנכסים או על זכויות העיזבון.[4]
- כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שלא הכריע בעניין מינוי מנהל העיזבון.[5] בית המשפט ימנה אדם, אשר כל המעוניינים בכך הסכימו עליו. בהעדר הסכמה על זהות המנהל מצד היורשים – ימנה בית המשפט הנכבד, אדם ניטרלי, על פי שיקול דעתו.
- כאשר קיימת הוראה של המנוח בצוואתו למינוי אדם מסוים כמנהל העזבון.[6] בית המשפט לרוב יפעל בהתאם לצוואת המנוח, גם אם הנהנים / היורשים מתנגדים למינוי אותו אדם. אם אותו אדם אינו יכול למלא את תפקידו או שהוא מצוי בניגוד עניינים – יימנע בית המשפט מלמנותו. על בית המשפט יהיה לנמק את החלטתו זו, ולפרט מהן הסיבות שלא למנות את אותו אדם הכתוב בצוואה.
- מינוי מנהל לבקשת האפוטרופוס הכללי או היועץ המשפטי לממשלה.
בית המשפט רשאי להחליט על מינויו של המנהל במידה וישנה הסכמה מצידם של כל היורשים. ההסכמה לכשעצמה אינה מהווה עילה למינוי. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט דוחה את בקשת המבקש למנות מנהל נכסים מסוים – אין הוא מחויב לדחות את הבקשה כולה, בגין דחיית בקשת המינוי הספציפי, אלא עליו למנות אדם אחר שנראה לו מתאים בנסיבות העניין.
על מנהל העיזבון המיועד להסכים להתמנות לתפקיד,[7] לרשם הירושות ולבית המשפט אין סמכות לחייבו לכך. המינוי יתבצע באמצעות צו משפטי, שבו יפורטו פרטיו. אם אותו אדם לא יהיה מעוניין לקבל על עצמו את התפקיד, יוכלו בית המשפט או הרשם למנות אדם אחר מטעמם.
עיזבון שחלקו בארץ וחלקו בחו”ל – הגישה הישראלית מכשירה ניהול מקביל של עיזבון המפוצל במספר ארצות. בית המשפט בישראל עשוי להידרש למתן הוראות בעניין תיאום ניהול מקביל של העיזבון. בית המשפט יימנע מלמנות תושבי קבע של מדינות אחרות כמנהלים, כדי לוודא את תקינות ביצוע הפעולות המידיות והמתמשכות הנדרשות מאדם שנמצא במעמד שכזה.
תהליך בקשה למינוי – המסמכים הנדרשים
- טופס בקשה למינוי מנהל עיזבון.
- תצהיר התומך בבקשה ומפרט את הנימוקים למינויו של אותו אדם. על התצהיר להיות ערוך ומאומת על ידי עורך דין.
- אישור על תשלום שתי האגרות הנדרשת (אגרת בקשה ואגרת פיקוח).
- ייפוי כוח – במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין.
- מסמך הסכמה בכתב של האדם המוצע, חתומה בחתימת ידו. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
- שם ותעודת זהות.
- שם ותעודת זהות של המנוח/ים.
- פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימה.
- מסמך הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה, חתומה בחתימת ידם. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
- שם ותעודת זהות של כל היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה.
- שם ותעודת זהות של המנוחים.
ניתן להגיש את הבקשה, באחת משלוש הדרכים הללו:
- באופן מקוון – באמצעות האתר המקוון.
- בלשכות קבלת קהל של הרשם לענייני ירושה – מומלץ להזמין תור מראש ולחסוך זמן יקר.
- בדואר – יש לשלוח את הבקשה למשרדי הרשם לענייני ירושה.
בהגשה בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר, יש להגיש את הבקשה במחוז שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש.
כאשר הבקשה למינוי איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.
בעת הגשת הבקשה יש לשלם את אגרת הבקשה למינוי ואת אגרת הפיקוח. הבקשה המוגשת במחוז תל אביב, נדרש לשלם אגרת פיקוח רק אם הרשם יחליט למנות את מנהל נכסי הנפטר. סכום האגרות מתעדכן אחת לחצי שנה.
מה קורה עם נכסי הנפטר עד למינוי מנהל עיזבון
בית המשפט יכול לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, כולל מינוי מנהל זמני, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו.[16] סעדים שבית המשפט יכול לתת: צו מניעה, צו לשמירת המצב כמות שהוא, צו עשה –כל זאת כדי למנוע מצד אחד לעשות שימוש בנכסים, להבריח נכסים שקיימת מחלוקת למי הם שייכים ואיך הם יחולקו, או צו עשה לעשיית מעשה שיש בו למנוע נזקים לנכסים ו/או ליורשים.
באיזה מקרים האפוטרופוס הכללי יתנגד להארכת המינוי
כאשר מנהל העזבון לא מילא בתקופת מינויו את חובות הדיווח שהוא חב בהן (הגשת פרטת עיזבון ודוח כספי) או שדיווחיו אינם תקינים. כמו כן, יתנגד בא כוח האפוטרופוס הכללי לבקשה אם הוא סבור כי ניהול העיזבון מתארך באופן בלתי סביר ויש צורך להביא ניהול העיזבון לסיומו.
בקשה לאישור על סיום תפקיד תוגש רק לאחר שמנהל העיזבון חילק את העיזבון ומשך את שכר הטרחה אשר פסק לו בית המשפט. לבקשה יצורף דו"ח כספי סופי המעיד על סיום הניהול ואיפוס חשבון העיזבון. לבקשה יצורפו כל היורשים וכן האפוטרופוס הכללי כמשיבים.
[1] תקנות הירושה, תשנ"ח-1998, ק"ת 1256.
[2] סעיף 78(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[3] סעיף 79 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[4] ס' 77 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[5] סעיף 78(א) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965
[6] סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[7] סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[8] סעיף 84 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.
[9] טופס 13 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
[10] סעיף 86 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965; טופס 12 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.
[11] תקנה 41 לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.
[12] ס' 84, 86 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
[13] סעיף 154 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
[14] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.
[15] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.
[16] סעיף 77 לחוק הירושה.
[17] תקנה 45ב לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.
