תפריט
החיים עלולים להביא איתם כל מיני תקופות ומצבים שונים, בהם אנשים מאבדים את היכולת לקבל החלטות חשובות, בעיקר בנוגע לעצמם. אלו יכולים להיות קשישים שאין אף אחד שידאג להם, קטינים יתומים, תשושי נפש ובגדול, כל מי שאינו כשיר להתנהל ולהכריע בנושאים אישיים ופיננסיים בצורה עצמאית. במקרים אלו ימונה לאותו אדם אפוטרופוס מטעם בית המשפט, על מנת שיוכל לדאוג, לעזור ולקבל החלטות חשובות בעניינו. באופן טבעי, עולות שאלות רבות בנוגע לאופן המינוי, לזהות האדם הממונה ולמקרים בהם מוגשת בקשה למינוי – על כל השאלות האלה ועוד, נענה במאמר הבא.
אפוטרופסות היא פתרון משפטי למצב שבו אדם (או כל יחיד בחברה) אינו מסוגל לדאוג בעצמו ובאופן ראוי לענייניו. על מנת לא להפקיר אדם זה לגורלו, ולמנוע אפשרות שמישהו ינצל את מצבו, ממנים בתי המשפט לאותו אדם המקבל עם המינוי מעמד משפטי של "חסוי" אפוטרופוס אשר "נכנס בנעליו", ותפקידו הוא לדאוג לענייני החסוי בהתאם לתפקידים ולסמכויות שקיבל בצו המינוי1. בשביל מצבים אלו (ואחרים), נוסח והותקן במדינת ישראל חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 1962.
סמכויותיו של האפוטרופוס רבות, והן עשויות להביא תועלת רבה לחוסה, או חלילה לגרום לו, לאפוטרופוס עצמו, נזק כבד. משכך, ישנם תאגידים שייעודם הוא לשמש אפוטרופוס לחסויים והם פועלים על פי נהליו והנחיות שהתגבשו מתוך ניסיונם ועבודתם המקצועית אך לרוב (וכך גם מומלץ), יתמנו כאפוטרופסיים בני משפחה או קרובים של החסוי.
ההנחיות הקיימות לאפוטרופוס הן מועטות וכלליות ואינן נותנות מענה מספק למגוון הבעיות והנושאים הנדרשים מהם. ההנחיות שהוכנו ע"י האפוטרופוס הכללי מופיעות באתר האינטרנט של משרד המשפטים וניתן למצוא בתוכן גם את "סל הטיפול בחסויים" – הנחיות וכל מה שקשור לטיפול בענייניהם של חסויים בתחומי החיים השונים.
אפוטרופוס הוא אדם האחראי על אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג לענייניו, הנקרא בלשון החוק חסוי. מינוי אפוטרופוס בישראל מתבצע על ידי בית המשפט לענייני משפחה כאשר החוק העיקרי המסדיר את תפקיד האפוטרופוס ואת תהליך המינוי הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית")2.
החוק אפוא מפרט את המצבים בהם רשאי בית המשפט למנות אפוטרופוס לאדם מבחינת מדינת ישראל:
ניתן לחלק את האוכלוסיות אשר לעתים נדרש עבורן מינוי אפוטרופוס למספר קבוצות עיקריות:
מינוי אפוטרופוס עבור אדם אחד אינו דומה למינוי עבור אדם אחר. לכל חסוי מאפיינים וצרכים משלו ובכל מקרה שבו מתבקש מינוי אפוטרופוס יש להתאימו לצורכי החסוי עבורו מיועד המינוי. החוק אינו מבחין בין סוגי מינוי שונים, אלא קובע שאפוטרופוס "חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט ."בפועל, ישנה הבחנה ברשויות השונות, ובבתי המשפט, בין מינוי אפוטרופוס לגוף (המכונה גם אפוטרופוס לעניינים אישיים) לבין מינוי אפוטרופוס לרכוש5.
מינוי אפוטרופוס לגוף, משמעו מתן סמכות לאפוטרופוס לקבל החלטות בנושאים הקשורים לגופו של החסוי. מינוי זה נקבע בדרך כלל כאשר החסוי אינו מסוגל לנהל בעצמו את חיי היומיום שלו או לקבל החלטות הנוגעות לגופו כמו למשל אישור טיפולים רפואיים.
מינוי אפוטרופוס לרכוש משמעו מתן סמכות לאפוטרופוס לנהל את ענייניו הכלכליים של החסוי. מינוי זה נקבע כאשר מדובר בחסוי המתקשה או אינו מסוגל לטפל בענייני הרכוש שלו כראוי ולטובתו.
במקרים רבים, ימונה אפוטרופוס הן לרכוש והן לגוף במינוי המכונה "מינוי כללי" ויש גם שמתמנים מספר אפוטרופסיים, או לחילופין עמותה או חברה פרטית והכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט ולפי הנדרש לחסוי6.
הליך מינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט נפתח בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס. אופן הגשת הבקשה ותהליך הטיפול בה בבית המשפט תלוי בסוג הבקשה: מינוי קבוע או מינוי זמני.
דרך המלך היא הגשת בקשה למינוי קבוע – הליך שבו משרד הרווחה, באמצעות אנשי המקצוע שלו, בודק ומעריך את מצבו של החסוי, משפחתו, המציאות שבה הוא חי, הצורך במינוי אפוטרופוס לעומת פתרונות אחרים לבעיותיו, בחינת המועמד לאפוטרופסות ועוד. הן בית המשפט והן משרד הרווחה מעדיפים שבדיקה כזו תתקיים בטרם תינתן הכרעה בבקשה למינוי אפוטרופוס.
הגשת בקשה למינוי קבוע
כאמור לעיל, דרך המלך לפתיחה בהליך מינוי אפוטרופוס היא הגשת בקשה אל בית המשפט שיורה למשרד הרווחה להכין תסקיר עובד סוציאלי. בית המשפט קוצב בדרך כלל 60 יום להכנת התסקיר, כאשר לעתים ניתנת הארכה לעניין זה. מסיבה זו, דיון בבקשה בבית המשפט מתבצע רק כעבור מספר חודשים מיום הגשת הבקשה. כאמור, ככל שיש חשיבות למינוי בטווח הזמן המיידי, יש להגיש יחד עם הבקשה למינוי קבוע גם בקשה נוספת למינוי זמני.
בקשה למינוי אפוטרופוס על קטין נידונה כמו כל בקשה אחרת, אך כמדיניות, שירותי הרווחה ופקידי הסעד נותנים עדיפות בטיפול בבקשה למינוי אפוטרופוס על קטין שכן המטרה היא למנוע מהקטין מצב שבו יהיה ללא אחראי מבוגר.
במקרים רבים מוגשת בקשה למינוי אפוטרופוס על ידי בני המשפחה של אותו אדם. את הבקשה ניתן להגיש באופן עצמאי אך ההמלצה היא לעשות זאת בעזרה ובליווי של עורך דין למינוי אפוטרופוס.
המינוי עצמו כאמור, מתבצע אך ורק על ידי בית המשפט על מנת למנוע ניצול כלכלי או כל ניצול לרעה אחר של הסיטואציה. המינוי אינו חייב להיות לצמיתות ויכול להיות מוגדר גם כזמני.
בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה באזור שבו מתגורר החסוי7.
אומנם מן ההיגיון הוא שקרוב משפחה ינהל את ענייניו של החסוי בצורה הטובה ביותר, אולם יש לשים לב כי על האפוטרופוס להימנע מלקבל טובת הנאה מחסוי (גם אם מדובר בקרוב משפחתו) העומדת בניגוד לאיסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים ביחסים שבין אפוטרופוס לחסוי. בית המשפט העליון קבע כי יש לבטל העברות כספים בין חסויה לאפוטרופוסית בשל ניגוד עניינים – ע"א 4377/04 וכן דנ"א 6770/07. בית המשפט העליון לא קיבל את טענותיה של האפוטרופוסית כי תוצאת פסק הדין פוגעת באופן שאינו ראוי בזכות הקניין של החסויה, בחופש החוזים שלה ובעיקרון שיש לקיים את רצון המת. בית המשפט העליון קבע כי ראוי שהמנגנון להענקת טובת הנאה מאפוטרופוס לחסוי, יתבצע מראש ועוד בטרם תוענק טובת ההנאה לאפוטרופוס. כלומר, על האפוטרופוס להגיש הליך משפטי מתאים לבית המשפט ולקבל את אישורו לקבלת טובת ההנאה טרם קבלתה, שאם לא כן הסיכון הוא שבית המשפט יורה על ביטולה בדיעבד.
על אף כל זה, לעיתים קרובות עצם המינוי הוא בלתי נמנע, הוא נעשה בשורה התחתונה לטובתו של אותו אדם ואף נקבע על ידי בית המשפט, בשביל לשמור ולהגן על האינטרסים של אותו אדם בזמן שאף אחד אחר לא זמין לכך או כשיר לכך.
הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס וההתעסקות הכללית במקרים אלו יכולה להיות לא פשוטה משפטית ואף נפשית. הגשת הבקשה יכולה להיעשות באופן עצמאי, אך פעמים רבות בשל ההסתעפויות המשפטיות הרבות בנושא ולמען השגת המטרה החשובה, עזרה וליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה מהתחום כמו עו"ד רועי גולדשטיין, יכולה לשנות עבורכם את התמונה כולה, גם מבחינת הדרך וגם מבחינת התוצאה.
צרו קשר או התקשרו 04-6440444 ונשמח לעמוד לרשותכם, לעזרה, ייעוץ ותמיכה משפטית.
*יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
1 "מעמדם של חסויים הפיקוח על אפוטרופסים ותיקונים נדרשים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" מאת מחלקת הייעוץ המשפטי, דצמבר 2013
2 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962
3 סעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית
4 סעיפים 28, 29 ו-33 לחוק הכשרות המשפטית
5 סעיף 39 לחוק הכשרות המשפטית
6 סעיף 45 לחוק הכשרות המשפטית
7 חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד, 1984
8 פסק דין בע"א 4377-04 גל גורן הולצברג נ' אביבה מירז, ניתן ביום 02/07/07
ראשון – חמישי: 08:30-18:00
שישי: סגור
שבת: סגור
© 2024 משרד עו”ד רועי גולדשטיין – Roey Goldstein Law Firm – All rights reserved – Designed by JT Design
