עורך דין צוואה - משרד עורכי דין רועי גולדשטיין - מומחה לצוואה

עורך דין צוואה

עורך דין צוואה- כך תקבלו צו ירושה ביעילות ומקצועיות

עורך דין צוואה - משרד עורכי דין רועי גולדשטיין - מומחה לצוואה

מעוניינים לערוך צוואה? נדרש לכם צו קיום צוואה או צו ירושה? בנושאים אלו יש לפנות אל עורך דין לצוואה שזהו תחום התמחותו. בשל משמעותה של הצוואה, יש חשיבות עליונה כי היא תנוסח באופן מקצועי על ידי עורך דין מיומן. כמו כן, הוא יוכל לטפל עבור היורשים במימוש הצוואה ולהעניק להם ייצוג משפטי במקרה שתוגש התנגדות לצוואה.

חשיבותה של הצוואה

מסמך הצוואה מאפשר לכם לבחור אל מי להעביר את הרכוש שלכם לאחר פטירתכם ובכך, לדאוג לביטחון ולרווחה כלכלית של הקרובים לכם, הילדים, בן הזוג, ההורים ועוד. כאשר אדם נפטר ללא צוואה, עזבונו יעבור ליורשים על פי דין וכל רצון אישי שלו באשר להורשת רכושו לא יבוא לידי ביטוי. לכן עריכת צוואה באמצעות עורך דין צוואה היא כל כך חשובה ומהותית.
לחשיבותה של הצוואה יש היבט נוסף והוא מניעת סכסוכי ירושה. כאשר כותבים צוואה ברורה ומפורטת המבהירה את כוונות המוריש, הרי שלא מותירים פתח לספקות באשר לרצונו של המנוח. כך מונעים את האפשרות לקרב משפטי עתידי בין היורשים על כל משמעויותיו.

מתי כדאי לערוך צוואה?

כל זמן הוא זמן טוב לעריכת צוואה שהרי איש מאיתנו אינו יודע מה יקרה מחר וההווה הוא הרגע להבטיח את עתידם הכלכלי של הקרובים לנו. בד בבד, ישנן סיטואציות ספציפיות בחיים בהן חיוני ביותר לערוך צוואה. כך למשל בעת הליך גירושין. על פי חוק הירושה, בני זוג נשואים יורשים זה את זו, אלא אם ישנה צוואה הקובעת אחרת.

על כן, אם אחד מהצדדים ילך לעולמו לפני שהגירושין הושלמו, הרי שבן הזוג שנותר בחיים יירש אותו. בהנחה כי בני הזוג אינם מעוניינים להוריש את רכושם לבן הזוג שממנו הם רצו להיפרד, הרי שעליהם לערוך צוואה אשר תביע את רצונם העדכני בעניין הורשת רכושם.

פנייה לעורך דין צוואה

עורך דין צוואה- עריכת צוואה - עורך דין רועי גולדשטיין

אם קיבלתם החלטה לערוך צוואה, מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום דיני הירושה- עורך דין צוואה וירושה. יש לכך שלוש סיבות עיקריות. האחת, כדי להבטיח שהצוואה תהיה ערוכה על פי החוק ותהיה בעלת תוקף משפטי. ישנם מספר סוגי צוואות ולכל צוואה כללים משלה שיש לעמוד בהם על מנת שהצוואה תהיה תקפה. הסיבה השנייה היא לוודא שניסוח הצוואה משקף נאמנה את רצון המוריש וכך לצמצם את הסיכון למחלוקות עתידיות בין היורשים.

שלישית, ליווי משפטי יאפשר לפנות לעורך הדין לצורך עדכון הצוואה כך שהיא תישאר רלוונטית גם כאשר חל שינוי בנסיבות חייו של המוריש, בהיקף רכושו וכיו"ב. כמו כן, יוכל עורך הדין לטפל בעתיד במימוש הצוואה ולייצג את היורשים בהליך התנגדות לצוואה אם יתקיים.

מימוש צוואה

עם פטירתו של אדם, ירצו יורשיו, מטבע הדברים, לממש את הצוואה שהותיר אחריו, כלומר להעביר לבעלותם את הנכסים שהוריש להם. כדי לעשות זאת, מחייב החוק לקבל צו קיום צוואה. אם המנוח לא ערך צוואה, על מנת לחלק את עזבונו, יידרש מהיורשים לקבל לידם צו ירושה. לצורך קבלת הצווים הללו יש לפנות אל הרשם לענייני ירושה, כאשר במקרה של צו ירושה ניתן לפנות בהסכמת כל היורשים גם לבית הדין הרבני.

ללא קבלת הצו הנדרש, לא יוכלו היורשים לעשות כל שימוש בנכסיו של המוריש ולכן, על אף שבאפשרותם להגיש את הבקשה עצמאית, כדי להיעזר בנושא זה בעורך דין מומחה כדי לייעל ולקצר את ההליך. כמו כן, לא אחת, כפי שנפרט להלן, מוגשת התנגדות לצוואה, אז יזדקקו היורשים לעורך דין שייצג אותם במסגרת זו.

התנגדות לצוואה

בכל פעם שמוגשת בקשה למתן צו קיום צוואה יש אפשרות שתוגש התנגדות. במסגרתה, המבקש טוען כי יש לפסול את הצוואה ולא לחלק את העיזבון על פיה. אחת העילות השכיחות להתנגדות לצוואה היא השפעה בלתי הוגנת של היורש. משמעותה היא כי המנוח לא הוריש לו את רכושו ליורש מתוך רצון חופשי, אלא בשל התלות האישית והכלכלית שהייתה לו בו.

מדובר בהליך משפטי מורכב, אשר בו ינסה המבקש לשכנע את בית המשפט כי יש להכריז על הצוואה כבטלה ולסרב לבקשת היורשים לקבל צו קיום צוואה. היורשים מצדם ינסו להביא לדחיית ההתנגדות על ידי הצגת ראיות המפריכות את טענות המבקש. לשם כך זקוק כל אחד מהצדדים לייצוג של עורך דין לצוואה בעל ניסיון רב, אשר יפעל להשגת התוצאה המשפטית הרצויה.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות צור קשר באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il


עורך דין ירושה

עורך דין ירושה- האיש שיסייע לכם לקבל תוצאות משפטיות לשביעות רצונכם

עורך דין ירושה- עו"ד רועי גולדשטיין מומחה לטיפול בירושות ועיזבונות

דיני הירושה מסדירים את חלוקת רכושו של אדם לאחר מותו. עורך דין ירושה מטפל בכל היבטיו של תחום זה, החל מעריכת צוואה וכלה בהגשת בקשה לקבלת צו קיום צוואה או צו ירושה. כמו כן, עורך דין לענייני ירושה מטפל בסכסוכי ירושה שונים, תוך התמקדות במציאת הפתרון המשפטי האופטימאלי לסכסוך בין הצדדים.

עריכת צוואה

לכל אדם נתונה הזכות להחליט מי יירש אותו לאחר מותו. לשם כך יש לערוך צוואה, בה קובע המוריש את זהות יורשיו ואת חלקו של כל יורש ברכוש. בהעדר צוואה, יחול הסדר הירושה שבחוק הנקרא ירושה על פי דין. זהו הסדר אחיד אשר במקרים רבים לא מבטא את רצונו האישי של המוריש בדבר הורשת רכושו. על כן מומלץ לערוך צוואה, המאפשרת לכל אדם לקבוע באופן פרטני למי הוא רוצה להעביר את נכסיו.

חשוב לדעת, כי מסמך הצוואה חשוף לתקיפה משפטית על ידי הליך הנקרא התנגדות לצוואה. במסגרתו, ינסה צד בעל עניין להוכיח כי יש פגם בצוואה המצדיק את פסילתה. כאשר בית המשפט מקבל את ההתנגדות, הצוואה מוכרזת כבטלה ורצונו של המנוח בעניין רכושו לא יתממש. על מנת להבטיח כי הצוואה תקוים בבוא העת וכי היא משקפת את כוונות המוריש במלואן בדבר הורשת רכושו, יש לערוך צוואה באמצעות עורך דין מנוסה ומיומן המתמחה בתחום דיני הירושה.

קבלת צו קיום צוואה

לאחר פטירתו של המוריש, על היורשים לקבל צו קיום צוואה, הנדרש לצורך חלוקת העיזבון. קבלת הצו מצריכה הגשת בקשה אל הרשם לענייני ירושה. מדובר על פניו בפרוצדורה פשוטה אשר היורשים יכולים לבצע בעצמם. אולם, כל חוסר דיוק בפרטים, יעכב את קבלת הצו ולא יאפשר אפוא את חלוקת הנכסים. לכל עיכוב יכולות להיות משמעויות כלכליות ענפות על היורשים ועל כן כדאי להסתייע בעניין זה בעורך דין ירושה.

עורך הדין יכין בקשה מסודרת לקבלת הצו, אליה יצרף את כל המסמכים הדרושים כך שהטיפול בבקשה יהיה יעיל ומהיר כמה שניתן, ללא עיכובים מיותרים. בעניין זה, ליווי משפטי הוא חשוב מסיבה נוספת. אם תוגשנה התנגדויות למתן הצו, יעבור התיק לטיפול בית המשפט לענייני משפחה והיורשים יזדקקו לייצוג משפטי מקצועי אשר יפעל לדחיית ההתנגדות ומתן הצו.

הגשת בקשה לצו ירושה

כאשר אדם נפטר ללא שהותיר אחריו צוואה, תחול ירושה על פי דין. אז, על היורשים לקבל צו ירושה כדי שניתן יהיה לחלק ביניהם את נכסי העיזבון. הליך קבלת צו ירושה דומה לזה של צו קיום צוואה. לכן, מבחינת החוק, רשאים היורשים להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אולם למסירת הטיפול בעניין זה לעורך דין ירושה שני יתרונות. ראשית, קבלת הבקשה באופן מהיר יותר אשר תאפשר את העברת הבעלות בנכסים על שם היורשים. שנית, כך, נחסך מן היורשים הנטל הרגשי והטרטור הבירוקרטי הכרוכים בהגשת הבקשה לקבלת הצו.

ירושה על פי דין נבהיר, משמעותה היא כי עזבונו של המנוח יחולק ליורשים על פי סדר העדיפות הקבוע בחוק הירושה. כך לדוגמא, על פי הסדר זה, מקבל בן הזוג של הנפטר את כל נכסי המטלטלין וחצי מיתרת העיזבון. החצי השני יחולק באופן שווה בין כל ילדיו של המנוח. עבור אנשים רבים, חלוקה זו אינה משקפת את רצונם האישי ועל כן הם בוחרים לערוך צוואה בה הם אלו הקובעים את זהות היורשים ומחליטים אלו נכסים יקבל כל אחד מהם.

ייצוג בסכסוכי ירושה

פן מרכזי נוסף בעבודתו של עורך דין ירושה הוא ייצוג בסכסוכי ירושה. הסיבות להם שונות, החל מטענות של חלוקה בלתי הוגנת של נכסי העיזבון וכלה במחלוקת פרשנית באשר לנוסח הצוואה. המשותף לכל סכסוכי הירושה הוא כי הם כרוכים בעלויות יקרות ובפגיעה קשה ביחסים המשפחתיים. על כן, המשימה העומדת לנגד עיניו של עורך הדין היא להגיע לתוצאה המשפטית המיטבית בזמן הקצר ביותר, תוך שמירה על הרגישות הנדרשת לאור טיב הסכסוך והצדדים לו.

נציין, כי חלק ניכר מסכסוכי הירושה מתרחשים בהעדר צוואה, כאשר הצוואה אינה ברורה דיה או משום שאינה ערוכה על פי הכללים שבחוק. מכאן החשיבות ראשית כל, בעצם ההחלטה לערוך צוואה. שנית, בפנייה לעורך דין מומחה אשר ינסח מסמך צוואה ברור, מפורט, אשר ישקף במדויק את רצונותיו של המוריש ולא יותיר פתח לפרשנויות סותרות ולטענה בדבר פגמים בצוואה.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות צור קשר באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il


עורך דין גירושין

עורך דין גירושין- לביצוע הליכים משפטיים בצורה נכונה

עורך דין גירושין רועי גולדשטיין

להליך הגירושין משמעויות רבות על המשך חייהם של בני הזוג. במסגרתו, נקבעים זמני השהות עם הילדים, דמי המזונות וחלוקת הרכוש בין הצדדים. לכן, חייב כל אחד מבני הזוג להיות מיוצג על ידי עורך דין גירושין מנוסה אשר ישמור על זכויותיהם בהליך המשפטי ויחתור לקבלת התוצאה הטובה ביותר בכל נושא.

מתי לפנות אל עורך דין גירושין?

אין ספק כי ההחלטה להתגרש היא בראש ובראשונה החלטה רגשית. הרגע שבו בני הזוג מבינים כי הם לא מעוניינים להמשיך לחיות עוד יחד. עם זאת חשוב להבין, כי גירושין הם לא רק סיום קשר הנישואין, אלא הם הליך משפטי אשר יוכרעו בו סוגיות הרות גורל עבור בני הזוג. לכן, ההחלטה האם להתגרש ומתי, חייבת להיעשות לאחר קבלת ייעוץ משפטי. משום כך, רצוי לפנות לעורך דין גירושין בשלב הראשוני ביותר, כבר כאשר שוקלים גירושין ואף לפני שבני הזוג שוחחו על כך האחד עם השנייה.

עורך הדין ייתן ללקוח תמונה של מצבו המשפטי, מידע על אופיו, משכו ועלויותיו של הליך הגירושין ונתונים אלו יאפשרו לו לקבל החלטה מושכלת באשר לגירושין. לא פעם, אנשים מגיעים נחושים אל עורך הדין ובטוחים ברצונם להתגרש. אולם, בסיומה של הפגישה מבינים שכדאי להם להמתין. במקרים אחרים קורה בדיוק ההפך, כאשר הלקוח מגיע מלא חשש מפני ההליך ולאחר שנפגש עם עורך הדין, מבין כי אם יבחר בכך, באפשרותו להתגרש ולשמור על זכויותיו מול הצד השני בצורה טובה מאוד.

גירושין – הסוגיות המשפטיות

עם פרידתם של בני הזוג, הרי שיש להסדיר את מכלול הנושאים העולים מהגירושין. כמובן כי היקף הסוגיות תלוי בנסיבותיו של כל זוג אך בדרך כלל מדובר בארבעה עניינים עיקריים. הראשונה היא סידור הגט. ככל ששני בני הזוג מעוניינים להתגרש מדובר בעניין פשוט יחסית, אך כאשר הגירושין הם חד צדדים, מדובר בסרבנות גט, מצב אשר עלול להתפתח למאבק משפטי מתמשך. הסוגיה השנייה היא הסדרת זמני השהות, קרי, משמורת הילדים.

חלוקת הזמנים תלויה בגילאי הילדים ובשאלה האם יש הסכמה בין בני הזוג בעניין זה. היקף זמני השהות ישפיע ישירות על דמי מזונות הילדים ובשל המשמעות הכלכלית, מהווה נושא זה יחד עם חלוקת הרכוש בין בני הזוג, למוקד מרכזי למחלוקת ברבים מתיקי הגירושין. כל אחת מהסוגיות הללו יכול שתוכרע בהסכמה ובהעדרה, יתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני.

חשיבות הייצוג המשפטי

כפי שאנו מבינים, במסגרת הליך גירושין, עומדים על הפרק עניינים כבדי משקל. על כן, לא ניתן להכביר בחשיבותו של ליווי משפטי מקצועי לאורך כל הדרך. תפקידו של עורך דין גירושין הוא לבנות את האסטרטגיה לטיפול בתיק בהתאמה לצרכים של הלקוח ולמטרות שהוא מבקש להשיג בהליך המשפטי.

ישנם תיקי גירושין בהם קיים פוטנציאל רב להגיע להסכמות הוגנות אשר יחסכו לבני הזוג הרבה זמן, עלויות ומתחים להם ולילדים. כאן, עורך הדין ינהל משא ומתן שקול וזהיר אשר יעמוד מחד על הנקודות המהותיות ללקוח ומאידך יציע הצעות רלוונטיות לפשרה. כאשר ידוע כי הפנים מועדות לעבר ניהול הגירושין בערכאות, עורך הדין ילחם במסירות עבור הלקוח בבית המשפט ויפעל בכל המשאבים הדרושים כדי להגיע לתוצאה המיטבית האפשרית.

בחירת עורך דין גירושין

הליך גירושין איננו הליך משפטי רגיל משהוא מתנהל אל מול מי שהיה עד לא מזמן האדם היקר לכם ביותר. הוא מצריך לחשוף את הפרטים האישיים ביותר על חייכם ואין ספק שזה לא קל. מצב זה גורם למתגרשים רבים לפנות לעורך דין שהם מכירים מבלי לבחון האם הוא עורך הדין המתאים ביותר. חשוב להבין כי בחירה נכונה של עורך הדין היא קריטית, לא פחות מכך, והיא עשויה להוות את כל ההבדל בין תוצאות מוצלחות לבין כישלון חרוץ. אז למה כדאי לשים לב כשבוחרים עורך דין לגירושין?

ראשית, על עורך הדין להיות מומחה לגירושין וכזה העוסק בכך שנים ובאופן שוטף. שנית, בחרו עורך דין הגון וכן, שאינו מייפה את המציאות ומבטיח הבטחות שווא, אלא משקף לכם באופן אמיתי את האפשרויות שלכם. שלישית, אתם חייבים להרגיש בנוח עם עורך הדין שלכם כדי שתוכלו לשתף עמו פעולה בצורה מוצלחת ולא תחששו לחשוף בפניו פרטים רגישים. לבסוף, וודאו כי אתם רואים עין בעין את אופן ניהול התיק וכי אתם מודעים ומבינים את עלויות הטיפול בתיק.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות צור קשר באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il


תביעות ליקויי בנייה

תביעות ליקויי בנייה – מה חשוב לדעת?

אם אתם ניצבים לפני תביעת קבלן, חשוב לדעת מה נחשב לליקויי בנייה, מהם ליקויי בנייה נפוצים ומתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי על ליקויי בנייה עו"ד. ליקויי בנייה יכולים להיות קטנים או גדולים, והתביעה נגד הקבלן תלויה במספר ראשי נזק שרק עורך דין שמתמחה בכך יוכל לעזור לכם להעריך כראוי.

מה נחשב ליקוי בנייה?

ליקויי בנייה הם לצערנו מצב נפוץ שבו מתגלים פגמים בנכס – בין אם מדובר בנכס חדש ובין אם לאחר שיפוץ שנעשה על ידי קבלן. ליקויי בנייה יכולים להיות נסתרים או גלויים ואף עלולים להתגלות לאחר זמן. ככל שאתם מגלים פערים בין מה שהובטח לכם בחוזה המכר (או בהסכם הבניה) לבין מה שקיבלתם בפועל – מגיע לכם פיצוי ראוי עבור הנזק, ובמקרים מסוימים גם עבור עוגמת הנפש, ואתם רשאים להגיש תביעות ליקויי בנייה.

מהם אותם ליקויי בנייה נפוצים?

ככלל, ליקויי בנייה מוגדרים כאי התאמה בין מצבו של הנכס בפועל לבין התנאים המפורטים בהסכם שנחתם בין הרוכש לבין הקבלן. ליקויי בנייה נפוצים יכולים להתגלות מיד עם קבלת הנכס וגם לאחר זמן. על כן חשוב לשים לב לליקויי בנייה נפוצים:

  • ריצוף ואריחים פגומים
  • בעיות צנרת
  • בעיות איטום ורטיבות
  • בעיות חשמל
  • פגמי טיח ו/או צבע
  • חריגות בנייה

נזקים נוספים שעליהם מגיע לכם פיצויים

חשוב לדעת כי ישנם ראשי נזק נוספים שעליהם מגיע לכם פיצוי. ראשי נזק שכאלה יכולים להיות למשל בגין איחור במסירת הנכס, ירידת ערך בשל חריגות בנייה, או החזרי הוצאות על חוות דעת מקצועיות. את כל הפרמטרים הללו מומלץ לערוך באמצעות ליקויי בנייה עורך דין.

מתי כדאי לפנות לעו"ד?

כדאי לפנות לליווי משפטי אצל עורך דין שמתמחה בתחום ליקויי בנייה כחודש לפני תום שנת הבדק, שהיא השנה הראשונה שבה אתם גרים בנכס, אשר בסיומה הקבלן אמור לתקן את כל הליקויים והפגמים שהתגלו בה. בשלב זה מומלץ שההתקשרות מול הקבלן תהיה מלווה על ידי עורך דין המתמחה בכך.

משרד עו"ד רועי גולדשטיין – עורך דין מוביל ליקויי בנייה 

זקוקים לייעוץ או ייצוג משפטי של עו"ד המתמחה בליקויי בנייה? משרד עו"ד גולדשטיין, המוביל בייעוץ וייצוג משפטי בקשת רחבה של תחומים משפטיים, אתכם היכן שתצטרכו. המשרד מתמקד במספר תחומי ליבה – דיני משפחה, ירושה וצוואות, מקרקעין ונדל"ן. המשרד מתמחה בהיבטים השונים של תחום הנדל"ן בישראל, לרבות עסקאות לסוגיהן, הרישומים הרלוונטיים בפני השלטונות, מיסוי מקרקעין ותביעות בגין ליקויי בנייה. המשרד מציע פתרונות משפטיים יצירתיים ללקוחותיו, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם, מתוך התפיסה כי הלקוח תמיד נמצא במרכז.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות "צור קשר" באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il


עורך דין מומחה לענייני משפחה

עורך דין מומחה לענייני משפחה – באילו מקרים תזדקקו לו?

אם אתם עומדים בפני גירושין, זקוקים לניסוח של הסכם משפטי בין בני משפחה, לרבות בני זוג פרודים או גרושים, כמו גם ניצבים בפני ניסוח צוואה, ירושה או כל הסכם אחר שנערך בין בני משפחה – תזדקקו לליווי משפטי מקצועי ואיכותי של עורך דין מומלץ לענייני משפחה. עורך דין המתמחה בדיני משפחה עוסק במגוון רחב של תחומים, אשר סביר להניח שכל אדם יזדקק להם בבוא העת.

תחומי ההתמחות של עורך דין לדיני משפחה

  • גירושין – הליך גירושין לרוב מלווה בחששות כבדים. מעבר להיבט הרגשי המאוד לא פשוט, הוא טומן בחובו גם התנהלות משפטית מורכבת מול מוסדות רשמיים של המדינה, כמו גם חלוקת הממון וסיכום הסדרי הראייה וכלכלת הילדים. גם אם הליך הגירושין שלכם נראה פשוט, וכמובן אם הוא כרוך בקשיים ובמלחמות בלתי פוסקות, חשוב מאוד שתעזרו בתהליך בעורך דין מומחה בדיני משפחה בעל ניסיון מקצועי רב.
  • מזונות ומשמורת ילדים – עורך דין העוסק בדיני משפחה מתמחה גם בניסוח הסכמי מזונות ומשמורת ילדים. זהו תחום סבוך מבחינה משפטית, והתהליך כולל גם היבט רגשי מורכב וקשה. על כן חשוב מאוד להיעזר כמה שיותר מוקדם בתהליך בעו"ד המתמחה בכך.
  • הסכמים בין בני משפחה – עורך דין לענייני משפחה מתמחה גם בליווי, ייעוץ משפטי וניסוח של הסכמים הקשורים לבני המשפחה ובתוך המשפחה. ביניהם, למשל, הסכמי קדם נישואין והסכמי ממון בין בני זוג, הסכם גירושין, צוואות וירושות, הסכמי אפוטרופסות ועוד. עבור כל אלו תזדקקו לעורך דין שמתמחה בתחום.
  • סוגיות נוספות – עו"ד לדיני משפחה עוסק בכל סוגיה נוספת שעולה בהיבט המשפחתי. ביניהן, למשל, ליווי משפטי ומיצוי הזכויות של בני זוג הנישאים בנישואים אזרחיים ו/או ידועים בציבור, סוגיות הנוגעות לאפוטרופסות במסגרת הורות משותפת או בתהליך אימוץ, פונדקאות ועוד.

משרד עו"ד רועי גולדשטיין – עורך דין לענייני משפחה הכי טוב בארץ 

זקוקים לייעוץ או ייצוג משפטי של עורך דין מומחה לענייני משפחה? משרד עו"ד רועי גולדשטיין, עורך דין לענייני משפחה בצפון המוביל בייעוץ וייצוג משפטי בקשת רחבה של תחומים משפטיים, נמצא אתכם היכן שתצטרכו. המשרד מתמקד במספר תחומי ליבה –דיני משפחה, ירושה וצוואות, מקרקעין ונדל"ן. משרד עורך דין לענייני משפחה בחיפה עוסק בנושאים כגון: תיקי גירושין, משמורת ילדים, אלימות במשפחה, ניסוח הסכמים בין שני בני זוג, לרבות הסכמי ממון, צוואות, ירושות וכל סוגיה נוספת בדיני משפחה. המשרד מציע פתרונות משפטיים יצירתיים ללקוחותיו, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם, מתוך התפיסה כי הלקוח תמיד נמצא במרכז.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, כמו גם מידע על שכר טרחה עורך דין לענייני משפחה, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות "צור קשר" באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il.


עורך דין מומחה לענייני ירושה

עורך דין לצוואות וירושות – מה חשוב לדעת?

אם אתם ניצבים בפני עריכת צוואה ותכנון ירושה, הנוגעים לתכנון ההורשה העתידית של רכוש וממון, ככל הנראה תזדקקו לעורך דין שמתמחה בכך. ייעוץ וליווי משפטי בענייני צוואות וירושות יכול לחסוך הרבה התעסקות מיותרת מצדכם, כמו גם להועיל רבות בבוא העת במניעת סכסוכים משפחתיים קשים.

אז מה חשוב לדעת כשמתכננים לערוך צוואה?

מדוע חשוב לערוך צוואה?

על פי החוק בישראל, מתקיימת הבחנה בין מקרים בהם המוריש מותיר אחריו צוואה לבין מקרים בהם העיזבון מתחלק על פי חוק הירושה. אם המוריש הותיר אחריו צוואה, החוק מתייחס לצוואה כרצונו של המוריש לבחור את יורשיו החוקיים.

לעומת זאת, כאשר לא נערכת צוואה, העיזבון מתחלק בהתאם לחוק הירושה, אשר מסדיר את כללי הירושה ואת סדר העדיפויות בחלוקתה. אם אדם לא עורך צוואה, באמצעותה הוא יכול להחליט ככל העולה על רוחו מי יירש את עזבונו, הרכוש והממון מתחלק בהתאם לחוק. עריכת צוואה מונעת סכסוכים משפחתיים עתידיים שעלולים להפוך לקרבות משפטיים ארוכי טווח, כמו גם מונעת העברת חובות ו/או רכוש לנושים, ככל שיש.

איך עורכים צו ירושה לבד, בלי עורך דין?

צו ירושה ניתן במצב שבו הנפטר לא הותיר אחריו צוואה. במקרה כזה הרכוש מתחלק בהתאם לחוק הירושה באמצעות מסמך המכונה "צו ירושה", אשר קובע מיהם היורשים החוקיים וכן את אופן החלוקה ביניהם. ניתן להגיש צו ירושה באופן עצמאי, ללא עורך דין, באמצעות הגשת בקשה לרשם לענייני ירושה באופן ידני או מקוון. ואולם, חשוב לדעת, כי גם במצב זה מומלץ לבצע את ההליך באמצעות עורך דין שמתמחה בכך ויידע למצות את זכויותיכם באופן המיטבי ביותר ולצפות פני עתיד.

כיצד בוחרים עורך דין לענייני צוואה?

אם אתם תוהים איזה עורך דין הכי טוב לענייני ירושה, כדאי לדעת כי ישנם מספר פרמטרים חשובים בבחירת עורך דין בתחום זה. חשוב במיוחד להקפיד לבחור עורך דין שמתמחה באופן ספציפי בנושא ובעל ניסיון רב בתחום של דיני משפחה ועריכת צוואות, כמו גם יידע ללוות אתכם בתחום סבוך ומורכב זה באופן הרגיש והמקצועי ביותר.

משרד עו"ד רועי גולדשטיין – עורך דין לענייני ירושה 

זקוקים לייעוץ או ייצוג משפטי של עורך דין מומחה לענייני ירושה? משרד עו"ד רועי גולדשטיין, המוביל בייעוץ וייצוג משפטי בקשת רחבה של תחומים משפטיים, אתכם היכן שתצטרכו. המשרד מתמקד במספר תחומי ליבה – דיני משפחה, ירושה וצוואות, מקרקעין ונדל"ן. המשרד עוסק בייעוץ וליווי משפטי בענייני צוואות וירושות, ומציע פתרונות משפטיים יצירתיים ללקוחותיו, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם, מתוך התפיסה כי הלקוח תמיד נמצא במרכז.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות "צור קשר" באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il.


עורך דין לענייני נדלן

עורך דין לענייני נדלן – באילו מקרים תזדקקו לו?

אם אתם עומדים בפני עסקת נדל"ן או מקרקעין, ככל הנראה שתזדקקו לליווי וייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני נדלן. רכישת נכס, אשר כוללת השקעה כספית בלתי מבוטלת, כרוכה בליווי משפטי של העסקה – ברישומים בפני השלטונות, בייעוץ משפטי על מיסוי, כמו גם בליווי וייעוץ על אודות ליקויים או פגמים בנכס. לכל המקרים הללו כדאי לפנות לעורך דין מתמחה ובעל ניסיון בענייני נדל"ן.

ליווי משפטי בעת רכישת נכס

ליווי של עורך דין בעת רכישת נכס או ליווי קניית דירה מאגד בתוכו מספר פרמטרים חשובים:

  • בדיקת רישום הנכס – עורך הדין יוודא כי כל הפרטים על הנכס הם נכונים: הפרטים שניתנו על אודות היזם ועל הקבלן, על גודל הדירה ועל כך שהפרטים שנמסרו תואמים את נסח הטאבו במרשם המקרקעין. כל זאת על מנת שלא יתגלו פרטים לא צפויים בהמשך, אשר עלולים להוות בעיה חמורה הנוגעת לזכויותיכם בנכס.
  • ליווי משפטי בחוזה מכר – ניסוח חוזה של מכירת דירה, בין אם מדובר בדירה חדשה מקבלן ובין אם מיד שנייה, זו עסקה גדולה וסבוכה, ואולי המשמעותית ביותר שתעשו במהלך חייכם. עורך דין שמתמחה בתחומי נדל"ן יידע להעניק לכם ליווי משפטי מלא בכל מה שקשור לחוזה המכר על נספחיו והזכויות שמגיעות לכם בו, כמו גם ייעוץ וניהול משא ומתן עם המוכר בהקשר למשמעויות המשפטיות הנובעות מסעיפי ההסכם השונים.
  • מיסוי מקרקעין – עורך דין בתחום הנדל"ן בישראל יעניק לכם ליווי וייעוץ משפטי גם בנוגע למיסוי מקרקעין, כגון מס רכישה או מס שבח, וכן יידע להעריך נכון את העסקה על מנת לצמצם או להדוף לחלוטין את החבות במס.

ליווי משפטי בגין ליקויי בנייה

עורך דין בתחום הנדל"ן ילווה אתכם גם במקרה שבו גיליתם ליקויי בנייה בנכס שרכשתם. עורך הדין ילווה אתכם בתביעות כנגד הקבלן (או היזם) וידע להעריך את הנזקים והפיצויים שמגיעים לכם. אם יש לכם נזקים בנכס והתגלו פערים בין מה שהובטח לכם בחוזה המכר לבין מה שקיבלתם, ככל הנראה מגיע לכם פיצוי ראוי על כך. על כן מומלץ להתייעץ עם עורך דין בכל מקרה של ליקויים ופגמים בנכס שרכשתם במיטב כספכם.

משרד עו"ד רועי גולדשטיין – עורך דין לענייני נדל"ן 

זקוקים לייעוץ או ייצוג משפטי של עורך דין לענייני נדלן? משרד עו"ד גולדשטיין, המוביל בייעוץ וייצוג משפטי בקשת רחבה של תחומים משפטיים, איתכם היכן שתצטרכו. המשרד מתמקד במספר תחומי ליבה – דיני משפחה, ירושה וצוואות, מקרקעין ונדל"ן. המשרד מתמחה בהיבטים השונים של תחום הנדל"ן בישראל, לרבות עסקאות לסוגיהן, הרישומים הרלוונטיים בפני השלטונות, מיסוי מקרקעין ותביעות בגין ליקויי בנייה. המשרד מציע פתרונות משפטיים יצירתיים ללקוחותיו, על מנת למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם, מתוך התפיסה שהלקוח נמצא תמיד במרכז.

פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי, תוך שקיפות, מצוינות והתאמה אישית לנסיבות המקרה – באמצעות "צור קשר" באתר, בטלפון: 04-6440444, או בדוא"ל: office@goldstein.org.il.


דרכי התמודדות במקרה של אלימות במשפחה

בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה, שמטרתו להגן על בני משפחה מפני אלימות של בן משפחה אחר. החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה ויעילה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנה של אלימות – פיזית או נפשית – כדי להגן בעיקר על נשים וילדים ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. בשנת 2001 נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת המוסיף לחוק זה הסדרים משלימים.

לא מעט אנשים, בעיקר נשים, עוברות באופן מצער התעללות מצד בני זוגן – אלימות, השפלה, פגיעה בפרטיות ועוד. זו התמודדות קשה ויומיומית, ובכל יום נחשפים מקרים חדשים. כיום עומדת משענת משפטית וכלכלית לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, והמדינה מקצה כלים משפטיים להגנה עליכם ועליכן. במאמר זה נסקור את האפשרויות השונות.

על העוסקים במקצוע טיפולי חלה חובה לדווח על מקרה של פגיעה במטופל/ת על ידי בן או בת זוג, המגיע לידיעתם.

יש לפנות בהקדם למשטרה (100) – המשטרה מתעדפת פניות בנוגע לאלימות במשפחה, ובמקרים חריגים בחומרתם מעניקה טיפול מיידי. המשטרה תפנה את הנפגעת במידת הצורך לטיפול רפואי, ותפעל בהקדם האפשרי לאיתור וחקירת החשוד וליצירת קשר עם גורמים בקהילה. במידה וקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את הנפגעת – הוא ייעצר.

רשימת מוקדים אליהם ניתן לפנות:

  1. מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
  2. בקשה מקוונת להגשת תלונה במשטרה- למצויים בבידוד ולמי שמנוע מלהגיש פיזית
  3. קו חירום ארצי לטיפול באלימות במשפחה - 118
  4. מוקדי החירום – מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל:
    1. קו לנשים: 1202
    2. קו לנערים וגברים: 1203
    3. קו לנשים ערביות: 04-6566813
    4. קו לנשים דתיות: 02-6730002
    5. קו לנערים וגברים דתיים: 02-5328000
    6. קו באמהרית: 1-800-220-230

בהיבט המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי שני סוגי צווים:

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו זה נועד להרחיק את בן הזוג האלים מהדירה כדי להגן על הנפגע/ת והילדים. סמכות זו מופעלת תכופות כשהאווירה בבית קשה ביותר ובית המשפט סבור שאם לא יתערב, המצב עלול להתדרדר לאלימות פיזית.

את הבקשה יכול להגיש בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי. בית המשפט או בית הדין רשאי להוציא את הצו באחד משני המקרים הבאים:

  1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין בסמוך (שעות עד ימים) לפני הגשת הבקשה. הטיפול בבקשה יזורז, מתוך הנחה שמדובר במצוקה קשה. לא ניתן לבקש את הצו חודש לאחר האירוע (במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת ההליכים הרגילים).
  2. קיים יסוד סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו. אין צורך שתתרחש פגיעה פיזית ממשית בבן הזוג. בית המשפט ירחיק את האדם המהווה סכנה מביתו גם אם לא ירים יד על אשתו או על ילדיו. די בכך שבית המשפט משתכנע, כלשון החוק, כי "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין".

בית המשפט יאשר את הבקשה לצו הגנה רק אם ישנו ביסוס ראייתי לנטען על ידי המתלוננת, ובית המשפט השתכנע בהסתברות טענותיה.

על האדם נגדו הוצא הצו אסור:

  1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
  2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
  3. לעשות כל דבר המונע מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
  4. לשאת נשק, ונשק שבחזקתו יוחרם לאלתר.

ניתן לבקש מהערכאה הדנה במקרה להטיל ערובה להתנהגות טובה או הוראות לסידורים שונים עקב מתן הצו. תוקף הצו הוא עד שלושה חודשים וניתן להאריכו בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. ככלל, הצו לא יוארך יותר משישה חודשים נוספים. ניתן לערער על דחיית הבקשה בפני בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני הגדול, בהתאמה.

יש למלא את טופס הבקשה במזכירות בית המשפט. אין חובת תשלום אגרה על הגשת הבקשה.

בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד בלבד, אך עליו לקבוע דיון באותו מעמד בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 ימים לכל היותר. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של מזכירות בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן.

במידה ובית המשפט יתרשם כי הבקשה הוגשה ממניעים נקמניים הוא יהיה רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משפט ואף בפיצוי בן הזוג האחר.

במקרה שצו ההגנה הופר, המשטרה תהיה רשאית לעצור את המפר אם הוגשה תלונה נגדו. לכן יש להזדרז להגיש התלונה מיד עם הפרת הצו. הפרת הצו נכנסת בגדרי עבירת "הפרת הוראה חוקית" וניתן לפסוק בגינה עד ארבע שנות מאסר.

בכל מקרה של אלימות במשפחה מומלץ לפנות באופן מידי לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה היות שבדרך כלל כבר בשלב זה יש לגבש את אסטרטגיית הגירושין (לרבות איסוף ראיות שישרתו את בן או בת הזוג בהליך הגירושין). כמו כן, יש לקחת בחשבון את "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני. כך שמי שנכון לו לפתוח ראשון בהליך גירושין במטרה להקדים את בן הזוג השני "במרוץ הסמכויות", כדאי שיעשה כן בהקדם ובמקביל לבקשה שיגיש ל"צו הגנה".

צו למניעת הטרדה מאיימת

בשנת 2001 נכנס לתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. החוק מסמיך את בית המשפט לצוות על אדם להימנע מלהטריד אדם אחר. מתן הצו אינו גורע מזכותו של האדם לבקש צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.

יכולים לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת: הנפגע או כל אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או תובע משטרתי.

כך מוגדרת הטרדה בחוק (סעיף 2):

  1. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

      (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

           (ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע, בין היתר:

      1. להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
      2. לאיים על הנפגע;
      3. לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
      4. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

התנהגויות אופייניות להטרדה:

  1. כפיית הסעה לעבודה ואיסוף מהעבודה הביתה, כשגרת חיים מחייבת או קביעת דפוסי פיקוח צמודים אחרים.
  2. הטרדות רבות חוזרות ונשנות בטלפון או יצירת קשר כאמור באמצעי תקשורת אחרים (מכתבים, דואר אלקטרוני וכד').
  3. ביקורים תכופים במקום העבודה של המוטרד/ת או המתנות חוזרות בקרבתו/ה או ליד ביתו/ה; בדיקת נוכחות בעבודה או בבית באמצעות הטלפון או פיקוח צמוד בדרך אחרת, או מעקב.
  4. איסור התיידדות עם אנשים משני המינים או הצרת צעדים או הפגנת שליטה על חיי המוטרד/ת בדרכים אחרות.
  5. כאשר מדובר בבני זוג החיים בנפרד - עליה בתכיפות הביקורים אצל הילדים, שלא בהתאם להסדרי הראייה, כאמתלה וככלי מעקב אחר בן הזוג.
  6. מעשי ונדליזם בבית כלפי רכוש.
  7. הפרות של צווי הגנה, צו מניעת הטרדה מאיימת או של צו שיפוטי אחר, או של תנאי שחרור בערובה.
  8. איום סמוי בנשק, למשל בדרך של התפארות המטריד בהחזקת אקדח, אף אם ברישיון.
  9. איום בהתאבדות.
  10. כפייה אובססיבית של קשר, שידוע למטריד כי אינו רצוי (אפילו בדרך של חיזור, כגון משלוח פרחים).
  11. הפגנת נוכחות מכוונת וחוזרת, במקום פרטי או ציבורי, ללא הסכמת המוטרד/ת.

ישנם מקרים חריגים בהם סמכות בית המשפט להגביל את האדם תהיה רחבה יותר:

  • חשש לפגיעה ממשית וברורה בשלוות חייך
  • סכנה גופנית ממשית לך
  • סכנה לביצוע עבירת מין בך
  • הפוגע ביצע פגיעה גופנית/כליאה/עבירת מין באדם אחר לפני כן.

על הנפגע/ת לגשת לבית משפט השלום ולהגיש במזכירות טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

לאחר הגשת הבקשה יתקיים דיון, במסגרתו רשאי בית המשפט לתת צו זמני, במעמד צד אחד (כלומר, ללא נוכחות המטריד). אם ניתן צו זמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגע) בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מיום שניתן הצו הזמני. בדיון במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו.

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

את הבקשה ניתן להגיש גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

לצורך הגשת הבקשה, על המבקש להחזיק בפרטי המטריד המלאים הכוללים: שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון. בהיעדר פרטים מלאים, ייתכן קושי בביצוע הצו/החלטת בית משפט. כמו כן, יש לצרף לבקשה כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכדומה. מומלץ גם להקליט את הצד השני, במידה וניתן להביא תוכן התומך בבקשה.

אם הפוגע, או כל אדם אשר הצו מופנה כלפיו, יפר הוראה מהוראותיו, הוא עשוי להיעצר ואף לעמוד לדין משום שהפרת הצו מהווה עבירה פלילית.

ניתן לערער על הצו בפני בית המשפט המחוזי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הערעור.

בטרם תגיש/י את הבקשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המשפחה והפלילים. עורך הדין יסייע לכם לבחון את מכלול ההיבטים המשפטיים בנסיבות המקרה שלך, לקבץ את הראיות והמסמכים לצורך עמידה ברף הראייתי, וכדי להעיד ולחקור את הצד השני ולסכם טענות בעל פה בדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון: 04-6440444

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!


החוק למניעת אלימות במשפחה

אלימות במשפחה – עזרה ראשונה (משפטית)

בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה, שמטרתו להגן על בני משפחה מפני אלימות של בן משפחה אחר. החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה ויעילה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנה של אלימות – פיזית או נפשית – כדי להגן בעיקר על נשים וילדים ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. בשנת 2001 נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת המוסיף לחוק זה הסדרים משלימים.

לא מעט אנשים, בעיקר נשים, עוברות באופן מצער התעללות מצד בני זוגן – אלימות, השפלה, פגיעה בפרטיות ועוד. זו התמודדות קשה ויומיומית, ובכל יום נחשפים מקרים חדשים. כיום עומדת משענת משפטית וכלכלית לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, והמדינה מקצה כלים משפטיים להגנה עליכם ועליכן. במאמר זה נסקור את האפשרויות השונות.

על העוסקים במקצוע טיפולי חלה חובה לדווח על מקרה של פגיעה במטופל/ת על ידי בן או בת זוג, המגיע לידיעתם.

יש לפנות בהקדם למשטרה (100) – המשטרה מתעדפת פניות בנוגע לאלימות במשפחה, ובמקרים חריגים בחומרתם מעניקה טיפול מיידי. המשטרה תפנה את הנפגעת במידת הצורך לטיפול רפואי, ותפעל בהקדם האפשרי לאיתור וחקירת החשוד וליצירת קשר עם גורמים בקהילה. במידה וקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את הנפגעת – הוא ייעצר.

רשימת מוקדים אליהם ניתן לפנות:

  1. מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
  2. בקשה מקוונת להגשת תלונה במשטרה- למצויים בבידוד ולמי שמנוע מלהגיש פיזית
  3. קו חירום ארצי לטיפול באלימות במשפחה – 118
  4. מוקדי החירום – מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל:
    • קו לנשים: 1202
    • קו לנערים וגברים: 1203
    • קו לנשים ערביות: 04-6566813
    • קו לנשים דתיות: 02-6730002
    • קו לנערים וגברים דתיים: 02-5328000
    • קו באמהרית: 1-800-220-230

בהיבט המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי שני סוגי צווים:

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו זה נועד להרחיק את בן הזוג האלים מהדירה כדי להגן על הנפגע/ת והילדים. סמכות זו מופעלת תכופות כשהאווירה בבית קשה ביותר ובית המשפט סבור שאם לא יתערב, המצב עלול להתדרדר לאלימות פיזית.

את הבקשה יכול להגיש בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי. בית המשפט או בית הדין רשאי להוציא את הצו באחד משני המקרים הבאים[1]:

  1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין בסמוך (שעות עד ימים) לפני הגשת הבקשה. הטיפול בבקשה יזורז, מתוך הנחה שמדובר במצוקה קשה. לא ניתן לבקש את הצו חודש לאחר האירוע (במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת ההליכים הרגילים).
  2. קיים יסוד סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו. אין צורך שתתרחש פגיעה פיזית ממשית בבן הזוג. בית המשפט ירחיק את האדם המהווה סכנה מביתו גם אם לא ירים יד על אשתו או על ילדיו. די בכך שבית המשפט משתכנע, כלשון החוק, כי “התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין”.

בית המשפט יאשר את הבקשה לצו הגנה רק אם ישנו ביסוס ראייתי לנטען על ידי המתלוננת, ובית המשפט השתכנע בהסתברות טענותיה.

על האדם נגדו הוצא הצו אסור[2]:

  1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
  2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
  3. לעשות כל דבר המונע מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
  4. לשאת נשק, ונשק שבחזקתו יוחרם לאלתר[3].

ניתן לבקש מהערכאה הדנה במקרה להטיל ערובה להתנהגות טובה או הוראות לסידורים שונים עקב מתן הצו[4]. תוקף הצו הוא עד שלושה חודשים וניתן להאריכו בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. ככלל, הצו לא יוארך יותר משישה חודשים נוספים. ניתן לערער על דחיית הבקשה בפני בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני הגדול, בהתאמה.

יש למלא את טופס הבקשה במזכירות בית המשפט. אין חובת תשלום אגרה על הגשת הבקשה.

בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד בלבד, אך עליו לקבוע דיון באותו מעמד בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 ימים לכל היותר. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של מזכירות בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן[5].

במידה ובית המשפט יתרשם כי הבקשה הוגשה ממניעים נקמניים הוא יהיה רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משפט ואף בפיצוי בן הזוג האחר[6].

במקרה שצו ההגנה הופר, המשטרה תהיה רשאית לעצור את המפר אם הוגשה תלונה נגדו[7]. לכן יש להזדרז להגיש התלונה מיד עם הפרת הצו. הפרת הצו נכנסת בגדרי עבירת “הפרת הוראה חוקית”[8] וניתן לפסוק בגינה עד ארבע שנות מאסר.

בכל מקרה של אלימות במשפחה מומלץ לפנות באופן מידי לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה היות שבדרך כלל כבר בשלב זה יש לגבש את אסטרטגיית הגירושין (לרבות איסוף ראיות שישרתו את בן או בת הזוג בהליך הגירושין). כמו כן, יש לקחת בחשבון את “מרוץ הסמכויות” בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני. כך שמי שנכון לו לפתוח ראשון בהליך גירושין במטרה להקדים את בן הזוג השני “במרוץ הסמכויות”, כדאי שיעשה כן בהקדם ובמקביל לבקשה שיגיש ל”צו הגנה”.

 

צו למניעת הטרדה מאיימת

בשנת 2001 נכנס לתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001. מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו[9]. החוק מסמיך את בית המשפט לצוות על אדם להימנע מלהטריד אדם אחר. מתן הצו אינו גורע מזכותו של האדם לבקש צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.

יכולים לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת: הנפגע או כל אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או תובע משטרתי[10].

כך מוגדרת הטרדה בחוק (סעיף 2):

  1. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

      (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס”ט-2008.

           (ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע, בין היתר[11]:

  • להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
  • לאיים על הנפגע;
  • לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
  • ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

 

התנהגויות אופייניות להטרדה:

  • כפיית הסעה לעבודה ואיסוף מהעבודה הביתה, כשגרת חיים מחייבת או קביעת דפוסי פיקוח צמודים אחרים.
  • הטרדות רבות חוזרות ונשנות בטלפון או יצירת קשר כאמור באמצעי תקשורת אחרים (מכתבים, דואר אלקטרוני וכד’).
  • ביקורים תכופים במקום העבודה של המוטרד/ת או המתנות חוזרות בקרבתו/ה או ליד ביתו/ה; בדיקת נוכחות בעבודה או בבית באמצעות הטלפון או פיקוח צמוד בדרך אחרת, או מעקב.
  • איסור התיידדות עם אנשים משני המינים או הצרת צעדים או הפגנת שליטה על חיי המוטרד/ת בדרכים אחרות.
  • כאשר מדובר בבני זוג החיים בנפרד – עליה בתכיפות הביקורים אצל הילדים, שלא בהתאם להסדרי הראייה, כאמתלה וככלי מעקב אחר בן הזוג.
  • מעשי ונדליזם בבית כלפי רכוש.
  • הפרות של צווי הגנה, צו מניעת הטרדה מאיימת או של צו שיפוטי אחר, או של תנאי שחרור בערובה.
  • איום סמוי בנשק, למשל בדרך של התפארות המטריד בהחזקת אקדח, אף אם ברישיון.
  • איום בהתאבדות.
  • כפייה אובססיבית של קשר, שידוע למטריד כי אינו רצוי (אפילו בדרך של חיזור, כגון משלוח פרחים).
  • הפגנת נוכחות מכוונת וחוזרת, במקום פרטי או ציבורי, ללא הסכמת המוטרד/ת.

ישנם מקרים חריגים בהם סמכות בית המשפט להגביל את האדם תהיה רחבה יותר[12]:

  • חשש לפגיעה ממשית וברורה בשלוות חייך
  • סכנה גופנית ממשית לך
  • סכנה לביצוע עבירת מין בך
  • הפוגע ביצע פגיעה גופנית/כליאה/עבירת מין באדם אחר לפני כן.

על הנפגע/ת לגשת לבית משפט השלום ולהגיש במזכירות טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

לאחר הגשת הבקשה יתקיים דיון, במסגרתו רשאי בית המשפט לתת צו זמני, במעמד צד אחד (כלומר, ללא נוכחות המטריד). אם ניתן צו זמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגע) בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מיום שניתן הצו הזמני. בדיון במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו[13].

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

את הבקשה ניתן להגיש גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

לצורך הגשת הבקשה, על המבקש להחזיק בפרטי המטריד המלאים הכוללים: שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון. בהיעדר פרטים מלאים, ייתכן קושי בביצוע הצו/החלטת בית משפט. כמו כן, יש לצרף לבקשה כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכדומה. מומלץ גם להקליט את הצד השני, במידה וניתן להביא תוכן התומך בבקשה.

אם הפוגע, או כל אדם אשר הצו מופנה כלפיו, יפר הוראה מהוראותיו, הוא עשוי להיעצר ואף לעמוד לדין משום שהפרת הצו מהווה עבירה פלילית[14].

ניתן לערער על הצו בפני בית המשפט המחוזי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הערעור.

בטרם תגיש/י את הבקשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המשפחה והפלילים. עורך הדין יסייע לכם לבחון את מכלול ההיבטים המשפטיים בנסיבות המקרה שלך, לקבץ את הראיות והמסמכים לצורך עמידה ברף הראייתי, וכדי להעיד ולחקור את הצד השני ולסכם טענות בעל פה בדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון: 04-6440444

 

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

[1] ס’ 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[2] ס’ 2(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[3] ס’ 2ב לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[4] ס’ 2(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[5] ס’ 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[6] ס’ 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[7] ס’ 7(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.

[8] סעיף 287 לחוק העונשין

[9] ס’ 1 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

[10] ס’ 4(ד) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

[11] ס’ 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

[12] ס’ 4(א), 4(ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

[13] ס’ 7 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

[14] ס’ 8 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.


מנהל עיזבון

מנהל עיזבון – המהות והפרוצדורה

אדם נפטר בשיבה טובה, והשאיר נכסים ו/או חובות ליורשיו. בדרך כלל העיזבון יחולק בין היורשים תוך פרק זמן קצר. יחד עם זאת, נסיבות רבות יכולות להביא לכך שאין אחראי לניהול הנכסים ותשלום החובות. מה עולה בגורל נכסיו וחובותיו של הנפטר במקרה כזה? מוסד מנהל העיזבון נועד כדי לשמור על יעילות ועקביות הטיפול בנכסים מעין אלו, באמצעות גורם חיצוני ובלתי-תלוי, עד שניתן יהיה לחלק את העיזבון בין יורשיו החוקיים של הנפטר.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא הכינוי לישות המשפטית של הנפטר, לרבות רכושו, זכויותיו, חובותיו ושאר ההתקשרויות שביצע וממשיכות להתקיים לאחר מותו. עיזבון אינו מתקיים לנצח – בסופו של דבר הוא יחולק בין היורשים בהתאם לצוואת הנפטר או על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. במקרה שחלוקתו מתעכבת, מכל סיבה שהיא, נדרש למנות לו מנהל לתפעול הנכסים, תשלום החובות, הסדרת התביעות המשפטיות במידה וישנן, ולחלוקת הנכסים.

תקנה 45ז לתקנות הירושה[1] מגדירה את נכסי העיזבון:

45ז. (א) "נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה..."

סעיף 147 לחוק הירושה קובע שלושה סוגי נכסים שלא יכללו בעיזבון:

  1. כספים שיש לשלם לאחר מות המנוח על פי חוזה ביטוח.
  2. חברות בקרן פנסיה.
  3. חברות בקופת תמלוגים.

נסיבות מינוי מנהל עיזבון

מנהל עיזבון מתמנה רק כאשר הערכאה הממנה התרשמה שישנו צורך ממשי בכך, בנסיבות המקרה. המינוי מתבצע על ידי הרשם לענייני ירושה, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

לא יאושר מינוי בלתי צודק, למשל במקרים של מיעוט נכסי עיזבון או מיעוט חובות. סכסוך בין היורשים או בקשת המוריש לכשעצמם לא מספיקים כדי לאשר מינוי מנהל עיזבון. בית המשפט יעדיף כי היורשים ימנו אדם מטעמם באמצעות ייפוי כוח לטיפול והסדרת כל הקשור בעיזבון ובנכסיו, בטרם ימנה מנהל עיזבון.

מתי עולה הצורך במינוי מנהל עיזבון? אין רשימה מוחלטת של מקרים, אולם להלן מספר נסיבות אפשריות בהן מומלץ למנות מנהל עיזבון:

  • חילוקי דעות בין היורשים לגבי חלוקת העיזבון – מנהל העיזבון נדרש לשמור על ערך הנכסים בעיזבון ועל זכויות כלל היורשים עד להסדרת המחלוקות. לאחר גיבוש חלוקה מסוימת בין היורשים הוא יפקח על חלוקת העיזבון לפיה.
  • ריבוי יורשים – במידה ולא הוסכם על מנהל אחד, או שלא ניתן לקבל ייפוי כוח מכל היורשים.
  • מקרה שבו לא כל היורשים אותרו.
  • העדר כשרות משפטית של אחד מן היורשים – חסוי, קטין, נעדר. לעיתים ישנן בצוואה הוראות ישירות לגבי היורש חסר הכשירות המשפטית, ויש צורך בגורם שיפקח על התקיימותן.
  • גודל ו/או מורכבות העיזבון – נכסים בחו"ל, תאגידים. יש לאתר את כל הרכוש ו/או לנהל אותו (למשל: גביית דמי שכירות משוכרים המתגוררים בנכסי העיזבון, מינוי מנהל לחברה).
  • חובות כבדים הרובצים על העיזבון ו/או נושים רבים, הליכי התנגדות שונים – שמירה על זכויות הנושים וסילוק החובות.
  • מטרה ציבורית הכלולה בצוואה – הקדש ציבורי. יש צורך בגורם מפקח מטעם הציבור על התקיימותה, המסייע ליורשים בהגשמת רצון המנוח.
  • בכל מקרה אחר המצדיק פיקוח של בית המשפט על חלוקת העיזבון – בית המשפט ימנה מנהל עיזבון בכל מקרה ששמירת זכויותיהם של הנושים או של היורשים תדרוש זאת.

הלכה למעשה, לרוב יהיה צורך במנהל העיזבון כאשר הירושה עתירת נכסים, חובות, התחייבויות ורק לעיתים רחוקות הצורך בו יצמח בשל ריבוי יורשים.

מינוי מנהל עיזבון

כל בעל עניין יכול להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון: יורש, זוכה לפי צוואה, נושה (של המוריש או של אחד היורשים) או האפוטרופוס הכללי. במקרה שבו קיימת הסכמה בין כל הצדדים הנוגעים בדבר על זהות מנהל העיזבון, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה.[2]

מנהל עיזבון יכול להיות אדם, עורך דין, תאגיד או נציג האפוטרופוס הכללי,[3] אם כי ברוב המקרים האפוטרופוס הכללי לא יתמנה למנהל העיזבון. יורש יכול להתמנות למנהל עיזבון, כל עוד לא קיים ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים. במקרה שבו נדרשות פעולות משפטיות מורכבות בניהול העיזבון, תינתן עדיפות למינוי מנהל עיזבון שהינו עורך דין במקצועו. בית המשפט, הרשם לענייני ירושה והיועץ המשפטי לממשלה, מוסמכים תמיד לדרוש קבלת עמדתם והסכמתם של כל הנוגעים בדבר.

הדרכים למינוי מנהל עיזבון

  1. בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון מיוזמתו, אף אם לא הוגשה בקשה של מי מהצדדים, אם סבר כי יש צורך בכך על מנת לשמור על הנכסים או על זכויות העיזבון.[4]
  2. כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שלא הכריע בעניין מינוי מנהל עיזבון.[5] בית המשפט ימנה מנהל עיזבון, אשר כל המעוניינים בכך הסכימו עליו. בהעדר הסכמה על זהות המנהל מצד היורשים – ימנה בית המשפט הנכבד, אדם ניטרלי, על פי שיקול דעתו.
  3. כאשר קיימת הוראה של המנוח בצוואתו למינוי אדם מסוים כמנהל העיזבון.[6] בית המשפט לרוב יפעל בהתאם לצוואת המנוח, גם אם הנהנים / היורשים מתנגדים למינוי אותו אדם, אם ישנו צורך אמיתי במינוי מנהל העיזבון. אם אותו אדם אינו יכול למלא את תפקידו או שהוא מצוי בניגוד עניינים – יימנע בית המשפט מלמנותו. על בית המשפט יהיה לנמק את החלטתו זו, ולפרט מהן הסיבות שלא למנות את אותו אדם הכתוב בצוואה.
  4. מינוי מנהל עיזבון לבקשת האפוטרופוס הכללי או היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט רשאי להחליט על מינויו של מנהל העיזבון, אף אם ישנה הסכמה מצידם של כל היורשים. ההסכמה לכשעצמה אינה מהווה עילה למינוי. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט דוחה את בקשת המבקש למנות מנהל עיזבון מסוים – אין הוא מחויב לדחות את הבקשה כולה, בגין דחיית בקשת המינוי הספציפי, אלא עליו למנות מנהל עיזבון אחר שנראה לו מתאים בנסיבות העניין.

על מנהל העיזבון המיועד להסכים להתמנות לתפקיד,[7] לרשם הירושות ולבית המשפט אין סמכות לחייבו לכך. המינוי יתבצע באמצעות צו משפטי, שבו יפורטו פרטי מנהל העיזבון. אם אותו אדם לא יהיה מעוניין לקבל על עצמו את התפקיד, יוכלו בית המשפט או הרשם למנות מנהל עיזבון מטעמם.

עיזבון שחלקו בארץ וחלקו בחו”ל – הגישה הישראלית מכשירה ניהול מקביל של עיזבון המפוצל במספר ארצות. בית המשפט בישראל עשוי להידרש למתן הוראות בעניין תיאום ניהול מקביל של העיזבון. בית המשפט יימנע מלמנות תושבי קבע של מדינות אחרות כמנהלי עיזבון, כדי לוודא את תקינות ביצוע הפעולות המידיות והמתמשכות הנדרשות ממנהל העיזבון.

אופן הגשת הבקשה

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?

  • טופס בקשה למינוי מנהל עיזבון.
  • תצהיר התומך בבקשה ומפרט את הנימוקים למינויו של מנהל עיזבון. על התצהיר להיות ערוך ומאומת על ידי עורך דין.
  • אישור על תשלום שתי האגרות הנדרשת (אגרת בקשה ואגרת פיקוח).
  • ייפוי כוח – במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין.
  • מסמך הסכמה בכתב של האדם המוצע להיות מנהל עיזבון, חתומה בחתימת ידו. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של האדם המוצע להיות מנהל העיזבון.
    • שם ותעודת זהות של המנוח/ים.
    • פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימה של המוצע להיות מנהל עיזבון.
  • מסמך הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה, חתומה בחתימת ידם. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של כל היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה.
    • שם ותעודת זהות של המנוחים.

איך מגישים את הבקשה?

אחת משלוש הדרכים הללו:

  • באופן מקוון – באמצעות האתר המקוון.
  • בלשכות קבלת קהל של הרשם לענייני ירושה – מומלץ להזמין תור מראש ולחסוך זמן יקר.
  • בדואר – יש לשלוח את הבקשה למינוי מנהל עיזבון בדואר למשרדי הרשם לענייני ירושה.

בהגשה בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר, יש להגיש את הבקשה במחוז שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

בעת הגשת הבקשה יש לשלם אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון ואגרת פיקוח. בבקשה המוגשת במחוז תל אביב, נדרש לשלם אגרת פיקוח רק אם הרשם יחליט למנות מנהל עיזבון. סכום האגרות מתעדכן אחת לחצי שנה.

תפקיד מנהל העיזבון

סעיף 82 לחוק הירושה מפרט את תפקידיו חובותיו וזכויותיו של מנהל העיזבון:

82 . "מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת".

בהרחבה:

  • לרכז את כל נכסיו של המנוח – מנהל העיזבון רשאי לבצע פעולות חקירה ולזמן עדים, על מנת לאתר את כלל הרכוש. הדבר רלוונטי במיוחד אם העיזבון כולל נכסים מורכבים, כגון חברות וחשבונות בנק בחו"ל.
  • לאתר יורשים של הנפטר.
  • לנהל את נכסי העיזבון באופן שוטף (כגון חברות או נכסים להשכרה) עד שיחולקו בין היורשים, לנהל הקדש או נאמנות שביקש הנפטר להקים ופעולות נוספות בהתאם לצורך.
  • לשמור על נכסי העיזבון ועל ערכם – מנהל העיזבון מחויב לשמור על ערכו של העיזבון ועל כן ניתנה לו סמכות בחוק להשקיע את כספי העיזבון, להשכיר נכסים ולבצע כל פעולה אחרת, אשר נועדה לשמור על ערכו. במקרה הצורך מנהל העיזבון רשאי גם לבצע מכירת נכסים ועריכת הסכמי מכר עם קונים.
  • לשלם חובות של הנפטר והעיזבון, תוך שמירה על זכויות הנושים. מנהל העיזבון יזמין בהודעה פומבית, בדרך כלל בעיתון, את נושי העיזבון להגיש את תביעותיהם בכתב בתוך תקופה שלא תפחת מ-3 חודשים ממועד הפרסום. הכספים המצויים בעיזבון ישמשו תחילה לפירעון חובות העיזבון. במידה ואין די כסף נזיל בעיזבון על מנת לסלק את כל החובות, על מנהל העיזבון לממש נכסים, כאשר הוא מחויב להציע את הנכסים ליורשים תחילה, כדי שתינתן להם הזדמנות לרכוש את הנכסים, ובמחיר שאינו נמוך ממחיר השוק. בית המשפט רשאי להורות ולהתוות על דרכים שונות למימוש נכסי העיזבון וצורך סילוק חובות העיזבון, כאשר סדר העדיפויות הינו: תשלום הוצאות הנדרשות להלוויה, קבורה והקמת מצבה של המוריש; תשלום הוצאות הפקת צו ירושה או צו קיום צוואה; תשלום הוצאות עבור ניהול העיזבון, לרבות שכר טרחת מנהל העיזבון; רק לאחר שהתקיימו כל אלו יעשה שימוש ביתרת הכסף על מנת לסלק את חובותיו הנותרים של המוריש.
  • פעולות משפטיות לצורך מילוי תפקידו. הגשת בקשות לבית המשפט והליכי גביה, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות הקשורים לעיזבון.
  • ניהול הליכים משפטיים בשם העיזבון. למשל, כאשר ישנם כספים המגיעים לעיזבון, עליו לנהל הליכי גבייה. מנהל העיזבון מוסמך לפעול כנגד יורש אשר גרם נזק לעיזבון ואף להגיש נגדו תביעה.
  • חלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים, וזאת על פי צו ירושה או צוואה. מנהל העיזבון והיורשים יכולים להגיע להסכם שיקבע את דרך חלוקת העיזבון, אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה. מנהל העיזבון לא יהיה כפוף להסכם עתידי לגבי הירושה שנעשה בין יורשים במידה ולא נתן את אישורו.
  • בנוסף, מנהל העיזבון כפוף להוראות פרטניות מבית המשפט.

אחריות בגין נזק, פיקוח

כחלק מחובותיו המשפטיות, על מנהל העיזבון:

  • להגיש בתוך 60 יום מיום מינויו לאפוטרופוס הכללי פירוט של כל נכסי העיזבון והחובות שיש כנגד העיזבון. אם יתגלו בהמשך נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון פירוט נוסף לאפוטרופוס הכללי בדבר נכסים אלו.[8]
  • להגיש פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי, המפרטת את נכסי העיזבון.[9]
  • להגיש דו"חות לאפוטרופוס הכללי, המפרטים את הפעולות שנקט מתוקף תפקידו.[10] הדו"ח יוגש מדי שנה, וכן עם סיום תפקידו של מנהל העיזבון.
  • ​לפרסם הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים (בית המשפט מוסמך לפטור אותו מחובה זו אם ראה שבנסיבות העניין אין צורך בפרסום זה).
  • לנהל הליכים בשם העיזבון ומטעם היורשים. אם המוריש פתח לפני מותו בהליך משפטי שטרם הסתיים, או מנגד הוגשה תביעה כנגדו, על מנהל העיזבון להמשיך את ההליך המשפטי ולפעול בשמו של העיזבון.
  • לקבל הוראות שונות מבית המשפט.
  • מספר פעולות דורשות את אישורו של בית המשפט טרם ביצוען:
    • העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
    • השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
    • פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
    • מתן ערובה – כלומר, כאשר מנהל העיזבון נדרש לשעבד נכס מנכסי העיזבון כערובה לחוב כלשהוא של צד ג'.
    • כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט כטעונת אישורו.

חוק הירושה מעגן את חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט או בית הדין, ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולותיו של מנהל העיזבון בנוגע לניהול העיזבון. ​מנהל העיזבון נדרש להגיש את הדוחות לאפוטרופוס הכללי,[11] שרשאי להורות להמציא העתק מהם ליורשים – לכולם או למי מהם. כמובן שמנהל העיזבון מוסמך להמציא העתק מהדו"חות ליורשים, גם אם לא קיבל הנחיה לעשות זאת מהאפוטרופוס הכללי.

מנהל העיזבון הוא נאמן של בית המשפט ומשמש כזרועו הארוכה. משכך עליו לפעול באופן אובייקטיבי וניטרלי ולמלא תפקידו במסירות ובנאמנות. הוא אינו רשאי לנקוט עמדה בסכסוך בין היורשים ועליו לבצע את תפקידו בשוויוניות וללא משוא פנים, תוך ייצוג כלל היורשים והגנה גם על האינטרסים של צדדים שלישיים ככל שקיימים. הפיקוח של בית המשפט על פעולות מנהל עיזבון הינו קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת.

האפוטרופוס הכללי הוא שמפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידי מנהל העיזבון,[12] והוא גם המוסמך לפקח על פעולתם של מנהלי עיזבון לפי חוק הירושה בכל הקשור לטיפולם בענייני הכספים והרכוש של העיזבון. במסגרת זו מקבל האפוטרופוס הכללי דיווחים ממנהלי העיזבון (אשר נקראים גם "פרטה") על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים שמגישים מנהלי העיזבון ומפקח על פעולתם.

המנהל אחראי על ניהול העיזבון כולו עבור כל היורשים, ולא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלקים ממנו, או מנהל עיזבון שיפעל רק מטעמם של חלק מן היורשים. חריג יחיד לכך הוא סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס ליורש שאינו יכול לשמור על זכויותיו בעיזבון.[13] בכל מקרה, המדובר באפוטרופוס ולא במנהל עיזבון.

מנהל העיזבון מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד לצורך ניהול העיזבון ולנהל רישום ומעקב בדבר כל הכנסה והוצאה.

מנהל העיזבון, כמנהל כלל נכסי המנוח, זכויותיו וחובותיו, אחראי על כל נזק שייגרם בשל הפרת חובה או בזדון. עם זאת, אם פעל מנהל העיזבון בהתאם להוראות שקיבל מבית המשפט, והנזקים שנגרמו מפעילותו של מנהל העיזבון נעשו בתום לב ולא בזדון, לא יהיה מנהל העיזבון אחראי אישית לפצות בגין הנזקים שנגרמו.

בית המשפט דורש לא פעם ממנהל העיזבון ערובה אישית לשם הבטחת מילוי תפקידו כראוי. כך, אם הפר מנהל העיזבון את חובותיו ונגרמו נזקים לנכסי העיזבון, לכספי העיזבון או לזכויות הכלולות בו, יוכל בית המשפט לחלט את הערובה ולהעבירה לאפוטרופוס הכללי (שייצג את הצדדים לעיזבון שנפגעו). בסמכות בית המשפט לשחרר את מנהל העיזבון מערבותו, אם סבר כי בנסיבות העניין ראוי לעשות זאת.

מנהל עיזבון קבוע, מנהל עיזבון זמני

מנהל עיזבון יכול להתמנות באופן זמני, עד למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, או באופן קבוע, עד לחלוקת כל העיזבון. בקשה למינוי זמני תוגש רק כל עוד לא ניתן אחר המנוח צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מתן צו ירושה או קיום צוואה לא יינתן מינוי זמני אלא קבוע בלבד. ניתן להגיש בקשה להארכת המינוי אם נסיבות ניהול העיזבון מצדיקות זאת.

  • מנהל עיזבון זמני – מתמנה עד למתן צו ירושה או עד למתן צו קיום צוואה. המינוי יהיה למשך 6 חודשים,[14] אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. עיקר תפקידו הוא כינוס נכסי המנוח ושמירתם. סיבות למינוי מנהל עיזבון זמני:
    • כאשר נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיידי מיוחד, כגון חברות שיש צורך לנהל באופן מתמשך.
    • כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עלול להיגרם נזק לעיזבון (למשל, אם קיימים לטובת העיזבון חובות שניתן לגבות, או שיש צורך להקטין את הוצאות העיזבון).
    • כאשר קיים סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון.
    • כאשר אחד היורשים פסול דין או קטין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויות הירושה שלו.

אם ניתן להמתין עד קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי שייגרם נזק לעיזבון או למי מהיורשים – לא ימונה מנהל עיזבון זמני.

  • מנהל עיזבון קבוע – מתמנה עד לחלוקת העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת.[15] עיקר תפקידו הוא חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים. סיבות למינוי מנהל עיזבון קבוע:
    • כאשר קיימת מחלוקת חריפה בין היורשים על אופן ניהול העיזבון ואופן חלוקתו ביניהם.
    • כאשר חלוקת העיזבון מעוררת קשיים רבים (למשל, אם מדובר בחברות ותאגידים שיש צורך להבין את השווי שלהן וכיצד לחלק אותן בין היורשים), כאשר המוריש ציווה להקים הקדש ציבורי או כאשר הצוואה מורכבת, מסיבות שונות.
    • כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים או כאשר קיים קושי לאתר את כלל היורשים, בדומה למינוי מנהל עיזבון זמני.
    • כאשר יש בקיום הצוואה אינטרס ציבורי.

הפרמטרים למינוי מנהל עיזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.

עד שימונה מנהל עיזבון, מה יהיה על הנכסים?

בית המשפט יכול לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, כולל מינוי מנהל עיזבון זמני, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו.[16] סעדים שבית המשפט יכול לתת: צו מניעה, צו לשמירת המצב כמות שהוא, צו עשה –כל זאת כדי למנוע מצד אחד לעשות שימוש בנכסים, להבריח נכסים שקיימת מחלוקת למי הם שייכים ואיך הם יחולקו, או צו עשה לעשיית מעשה שיש בו למנוע נזקים לנכסים ו/או ליורשים.

מהם המקרים בהם האפוטרופוס הכללי יתנגד להארכת המינוי?

בעיקר כאשר מנהל העיזבון לא מילא בתקופת מינויו את חובות הדיווח שהוא חב בהן (הגשת פרטת עיזבון ודוח כספי) או שדיווחיו אינם תקינים. כמו כן, יתנגד בא כוח האפוטרופוס הכללי לבקשה אם הוא סבור כי ניהול העיזבון מתארך באופן בלתי סביר ויש צורך להביא ניהול העיזבון לסיומו.

בקשה לאישור על סיום תפקיד תוגש רק לאחר שמנהל העיזבון חילק את העיזבון ומשך את שכר הטרחה אשר פסק לו בית המשפט. לבקשה יצורף דו"ח כספי סופי המעיד על סיום הניהול ואיפוס חשבון העיזבון. לבקשה יצורפו כל היורשים וכן האפוטרופוס הכללי כמשיבים.

שכר טרחה

מנהל עיזבון זכאי לשכר בגין תפקידיו בניהול העיזבון. בית המשפט יפסוק את גובה התשלום למנהל העיזבון עבור מילוי תפקידיו ועשיית הפעולות שבסמכותו, והשכר שייקבע לא יעלה על 3% משווי העיזבון, תוך התחשבות בגורמים שונים, בהם: שווי העיזבון, סוג הנכסים, היקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון וטיבן. במקרים מיוחדים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או דרש מאמץ מיוחד לשם ביצוע התפקיד, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו של מנהל העיזבון עד ל-4% משווי העיזבון. במקרה שיש לעיזבון מספר מנהלי עיזבון, שכר הטרחה שייפסק אינו יושפע מעובדה זו, והשכר שייפסק יחולק ביניהם. על הגשת בקשה לצו ירושה לקיום צוואה על ידי מנהל עיזבון שלא היתה כרוכה במאמץ מיוחד מקובל לפסוק היום שכ"ט שבין 5,000 ל-10,000 ₪.[17]

במקרה שנמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהיה כרוך בעבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל העיזבון שכר טרחת ביניים שלא יעלה על 2% משווי העיזבון.

בקשה לשכר (ביניים או סופי) תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. כמשיבים לבקשה יצורפו כל היורשים או הזוכים על פי צוואה וכן האפוטרופוס הכללי. על מנהל העיזבון להמציא לכל המשיבים עותק מהבקשה. בבקשתו יפרט מנהל העיזבון בין היתר את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר המבוקש ואת דרך חישובו.

שכר טרחת מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, והוצאות שוטפות. הוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה.

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בגין שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו, ואשר אינם נכללים במסגרת ניהולו השוטף של העיזבון. אם פנה מנהל העיזבון מראש לבית המשפט לאישור השכר בגין שירותים כאמור, יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו ובכפוף לקבלת עמדת היורשים והאפוטרופוס הכללי. אם לא התבקש אישור מראש, זכאי מנהל העיזבון לעתור בדיעבד לשכר שלא יעלה על הקבוע בתעריף המומלץ הקיים במקצועו.

כונס נכסים

יתכנו מקרים בהם ימונה כונס נכסים לעיזבון כולו, או חלקו, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחריה ימונה מנהל עיזבון לעיזבון כולו במסגרת תיק העיזבונות. הסיבה לכך נעוצה במהותו של מנהל העיזבון, שמתפקידו לטפל בענייני העיזבון כולו, ובעיקר לדאוג לסילוק חובות העיזבון עוד בטרם חלוקתו לכלל היורשים.

עקרונית, אין מינויו של מנהל עיזבון מעכב את ההליכים שנפתחו בהוצאה לפועל. עם זאת, לבית המשפט שמורה הסמכות לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העיזבון.

חוב שאינו היה מובטח ערב מות המוריש – אין הצדקה ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, ומן הראוי לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור כלל החובות וסילוקם על ידי מנהל העיזבון.

חוב שהיה מובטח ערב מות המוריש – זכות הנושה המובטח גוברת על זכויות היורשים או נושי העיזבון שאינם מובטחים והליכי ההוצאה לפועל לא יעוכבו.

מינוי מנהל עיזבון לחלוקת עיזבונו של פלוני, אינו מונע מבית המשפט את האפשרות למנות כונס נכסים לנכסי יורש במקרה הצורך. כך, כאשר לדוגמה נושה של יורש מבקש למנות כונס נכסים לשם מימוש חלקו של יורש בעיזבון בטענה כי מנהל העיזבון, מטעם זה או אחר, אינו מתאמץ דיו בכדי להביא לחלוקת העיזבון ומימושו – רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים לצורך נכסי אותו יורש.

אולם, חייב כונס הנכסים לנקוט מספר פעולות מקדימות, ורק לאחריהן, באם יהיה צורך בכך, יהא זכאי להיכנס לנעליו של מנהל העיזבון, לממש ולחלק את העיזבון בין היורשים:

  1. לפנות אל מנהל העיזבון ולהמריצו לבצע חובותיו כאמור בסעיף 82 לחוק.
  2. במידה ומנהל העיזבון לא יפעל כאמור תוך זמן סביר – רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט באחת משלוש הבקשות הבאות:
    • א. בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון;
    • ב. בקשה להעביר מנהל העיזבון מכהונתו;
    • ג. בקשה לביצוע הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. בחלופה זו אין כונס הנכסים פועל כמנהל עיזבון, אלא כמי שמונה לנכסי היורש.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון 04-6440444

[1] תקנות הירושה, תשנ"ח-1998, ק"ת 1256.

[2] סעיף 78(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[3] סעיף 79 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[4] ס' 77 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[5] סעיף 78(א) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965

[6] סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[7] סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[8] סעיף 84 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[9] טופס 13 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[10] סעיף 86 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965; טופס 12 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[11] תקנה 41 לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[12] ס' 84, 86 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[13] סעיף 154 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[14] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[15] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[16] סעיף 77 לחוק הירושה.

[17] תקנה 45ב לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.