דרכי התמודדות במקרה של אלימות במשפחה

בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה, שמטרתו להגן על בני משפחה מפני אלימות של בן משפחה אחר. החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה ויעילה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנה של אלימות – פיזית או נפשית – כדי להגן בעיקר על נשים וילדים ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. בשנת 2001 נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת המוסיף לחוק זה הסדרים משלימים.

לא מעט אנשים, בעיקר נשים, עוברות באופן מצער התעללות מצד בני זוגן – אלימות, השפלה, פגיעה בפרטיות ועוד. זו התמודדות קשה ויומיומית, ובכל יום נחשפים מקרים חדשים. כיום עומדת משענת משפטית וכלכלית לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, והמדינה מקצה כלים משפטיים להגנה עליכם ועליכן. במאמר זה נסקור את האפשרויות השונות.

על העוסקים במקצוע טיפולי חלה חובה לדווח על מקרה של פגיעה במטופל/ת על ידי בן או בת זוג, המגיע לידיעתם.

יש לפנות בהקדם למשטרה (100) – המשטרה מתעדפת פניות בנוגע לאלימות במשפחה, ובמקרים חריגים בחומרתם מעניקה טיפול מיידי. המשטרה תפנה את הנפגעת במידת הצורך לטיפול רפואי, ותפעל בהקדם האפשרי לאיתור וחקירת החשוד וליצירת קשר עם גורמים בקהילה. במידה וקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את הנפגעת – הוא ייעצר.

רשימת מוקדים אליהם ניתן לפנות:

  1. מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
  2. בקשה מקוונת להגשת תלונה במשטרה- למצויים בבידוד ולמי שמנוע מלהגיש פיזית
  3. קו חירום ארצי לטיפול באלימות במשפחה - 118
  4. מוקדי החירום – מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל:
    1. קו לנשים: 1202
    2. קו לנערים וגברים: 1203
    3. קו לנשים ערביות: 04-6566813
    4. קו לנשים דתיות: 02-6730002
    5. קו לנערים וגברים דתיים: 02-5328000
    6. קו באמהרית: 1-800-220-230

בהיבט המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי שני סוגי צווים:

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו זה נועד להרחיק את בן הזוג האלים מהדירה כדי להגן על הנפגע/ת והילדים. סמכות זו מופעלת תכופות כשהאווירה בבית קשה ביותר ובית המשפט סבור שאם לא יתערב, המצב עלול להתדרדר לאלימות פיזית.

את הבקשה יכול להגיש בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי. בית המשפט או בית הדין רשאי להוציא את הצו באחד משני המקרים הבאים:

  1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין בסמוך (שעות עד ימים) לפני הגשת הבקשה. הטיפול בבקשה יזורז, מתוך הנחה שמדובר במצוקה קשה. לא ניתן לבקש את הצו חודש לאחר האירוע (במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת ההליכים הרגילים).
  2. קיים יסוד סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו. אין צורך שתתרחש פגיעה פיזית ממשית בבן הזוג. בית המשפט ירחיק את האדם המהווה סכנה מביתו גם אם לא ירים יד על אשתו או על ילדיו. די בכך שבית המשפט משתכנע, כלשון החוק, כי "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין".

בית המשפט יאשר את הבקשה לצו הגנה רק אם ישנו ביסוס ראייתי לנטען על ידי המתלוננת, ובית המשפט השתכנע בהסתברות טענותיה.

על האדם נגדו הוצא הצו אסור:

  1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
  2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
  3. לעשות כל דבר המונע מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
  4. לשאת נשק, ונשק שבחזקתו יוחרם לאלתר.

ניתן לבקש מהערכאה הדנה במקרה להטיל ערובה להתנהגות טובה או הוראות לסידורים שונים עקב מתן הצו. תוקף הצו הוא עד שלושה חודשים וניתן להאריכו בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. ככלל, הצו לא יוארך יותר משישה חודשים נוספים. ניתן לערער על דחיית הבקשה בפני בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני הגדול, בהתאמה.

יש למלא את טופס הבקשה במזכירות בית המשפט. אין חובת תשלום אגרה על הגשת הבקשה.

בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד בלבד, אך עליו לקבוע דיון באותו מעמד בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 ימים לכל היותר. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של מזכירות בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן.

במידה ובית המשפט יתרשם כי הבקשה הוגשה ממניעים נקמניים הוא יהיה רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משפט ואף בפיצוי בן הזוג האחר.

במקרה שצו ההגנה הופר, המשטרה תהיה רשאית לעצור את המפר אם הוגשה תלונה נגדו. לכן יש להזדרז להגיש התלונה מיד עם הפרת הצו. הפרת הצו נכנסת בגדרי עבירת "הפרת הוראה חוקית" וניתן לפסוק בגינה עד ארבע שנות מאסר.

בכל מקרה של אלימות במשפחה מומלץ לפנות באופן מידי לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה היות שבדרך כלל כבר בשלב זה יש לגבש את אסטרטגיית הגירושין (לרבות איסוף ראיות שישרתו את בן או בת הזוג בהליך הגירושין). כמו כן, יש לקחת בחשבון את "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני. כך שמי שנכון לו לפתוח ראשון בהליך גירושין במטרה להקדים את בן הזוג השני "במרוץ הסמכויות", כדאי שיעשה כן בהקדם ובמקביל לבקשה שיגיש ל"צו הגנה".

צו למניעת הטרדה מאיימת

בשנת 2001 נכנס לתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. החוק מסמיך את בית המשפט לצוות על אדם להימנע מלהטריד אדם אחר. מתן הצו אינו גורע מזכותו של האדם לבקש צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.

יכולים לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת: הנפגע או כל אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או תובע משטרתי.

כך מוגדרת הטרדה בחוק (סעיף 2):

  1. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

      (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

           (ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע, בין היתר:

      1. להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
      2. לאיים על הנפגע;
      3. לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
      4. ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

התנהגויות אופייניות להטרדה:

  1. כפיית הסעה לעבודה ואיסוף מהעבודה הביתה, כשגרת חיים מחייבת או קביעת דפוסי פיקוח צמודים אחרים.
  2. הטרדות רבות חוזרות ונשנות בטלפון או יצירת קשר כאמור באמצעי תקשורת אחרים (מכתבים, דואר אלקטרוני וכד').
  3. ביקורים תכופים במקום העבודה של המוטרד/ת או המתנות חוזרות בקרבתו/ה או ליד ביתו/ה; בדיקת נוכחות בעבודה או בבית באמצעות הטלפון או פיקוח צמוד בדרך אחרת, או מעקב.
  4. איסור התיידדות עם אנשים משני המינים או הצרת צעדים או הפגנת שליטה על חיי המוטרד/ת בדרכים אחרות.
  5. כאשר מדובר בבני זוג החיים בנפרד - עליה בתכיפות הביקורים אצל הילדים, שלא בהתאם להסדרי הראייה, כאמתלה וככלי מעקב אחר בן הזוג.
  6. מעשי ונדליזם בבית כלפי רכוש.
  7. הפרות של צווי הגנה, צו מניעת הטרדה מאיימת או של צו שיפוטי אחר, או של תנאי שחרור בערובה.
  8. איום סמוי בנשק, למשל בדרך של התפארות המטריד בהחזקת אקדח, אף אם ברישיון.
  9. איום בהתאבדות.
  10. כפייה אובססיבית של קשר, שידוע למטריד כי אינו רצוי (אפילו בדרך של חיזור, כגון משלוח פרחים).
  11. הפגנת נוכחות מכוונת וחוזרת, במקום פרטי או ציבורי, ללא הסכמת המוטרד/ת.

ישנם מקרים חריגים בהם סמכות בית המשפט להגביל את האדם תהיה רחבה יותר:

  • חשש לפגיעה ממשית וברורה בשלוות חייך
  • סכנה גופנית ממשית לך
  • סכנה לביצוע עבירת מין בך
  • הפוגע ביצע פגיעה גופנית/כליאה/עבירת מין באדם אחר לפני כן.

על הנפגע/ת לגשת לבית משפט השלום ולהגיש במזכירות טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

לאחר הגשת הבקשה יתקיים דיון, במסגרתו רשאי בית המשפט לתת צו זמני, במעמד צד אחד (כלומר, ללא נוכחות המטריד). אם ניתן צו זמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגע) בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מיום שניתן הצו הזמני. בדיון במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו.

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

את הבקשה ניתן להגיש גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

לצורך הגשת הבקשה, על המבקש להחזיק בפרטי המטריד המלאים הכוללים: שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון. בהיעדר פרטים מלאים, ייתכן קושי בביצוע הצו/החלטת בית משפט. כמו כן, יש לצרף לבקשה כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכדומה. מומלץ גם להקליט את הצד השני, במידה וניתן להביא תוכן התומך בבקשה.

אם הפוגע, או כל אדם אשר הצו מופנה כלפיו, יפר הוראה מהוראותיו, הוא עשוי להיעצר ואף לעמוד לדין משום שהפרת הצו מהווה עבירה פלילית.

ניתן לערער על הצו בפני בית המשפט המחוזי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הערעור.

בטרם תגיש/י את הבקשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המשפחה והפלילים. עורך הדין יסייע לכם לבחון את מכלול ההיבטים המשפטיים בנסיבות המקרה שלך, לקבץ את הראיות והמסמכים לצורך עמידה ברף הראייתי, וכדי להעיד ולחקור את הצד השני ולסכם טענות בעל פה בדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון: 04-6440444

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!


החוק למניעת אלימות במשפחה

אלימות במשפחה – עזרה ראשונה (משפטית)

בשנת 1991 חוקקה הכנסת את החוק למניעת אלימות במשפחה, שמטרתו להגן על בני משפחה מפני אלימות של בן משפחה אחר. החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה ויעילה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנה של אלימות – פיזית או נפשית – כדי להגן בעיקר על נשים וילדים ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. בשנת 2001 נחקק חוק למניעת הטרדה מאיימת המוסיף לחוק זה הסדרים משלימים.

לא מעט אנשים, בעיקר נשים, עוברות באופן מצער התעללות מצד בני זוגן – אלימות, השפלה, פגיעה בפרטיות ועוד. זו התמודדות קשה ויומיומית, ובכל יום נחשפים מקרים חדשים. כיום עומדת משענת משפטית וכלכלית לנפגעי ונפגעות אלימות במשפחה, והמדינה מקצה כלים משפטיים להגנה עליכם ועליכן. במאמר זה נסקור את האפשרויות השונות.

על העוסקים במקצוע טיפולי חלה חובה לדווח על מקרה של פגיעה במטופל/ת על ידי בן או בת זוג, המגיע לידיעתם.

יש לפנות בהקדם למשטרה (100) – המשטרה מתעדפת פניות בנוגע לאלימות במשפחה, ובמקרים חריגים בחומרתם מעניקה טיפול מיידי. המשטרה תפנה את הנפגעת במידת הצורך לטיפול רפואי, ותפעל בהקדם האפשרי לאיתור וחקירת החשוד וליצירת קשר עם גורמים בקהילה. במידה וקיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את הנפגעת – הוא ייעצר.

רשימת מוקדים אליהם ניתן לפנות:

  1. מרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
  2. בקשה מקוונת להגשת תלונה במשטרה- למצויים בבידוד ולמי שמנוע מלהגיש פיזית
  3. קו חירום ארצי לטיפול באלימות במשפחה – 118
  4. מוקדי החירום – מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל:
    • קו לנשים: 1202
    • קו לנערים וגברים: 1203
    • קו לנשים ערביות: 04-6566813
    • קו לנשים דתיות: 02-6730002
    • קו לנערים וגברים דתיים: 02-5328000
    • קו באמהרית: 1-800-220-230

בהיבט המשפטי, ניתן לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי שני סוגי צווים:

צו הגנה למניעת אלימות במשפחה

צו זה נועד להרחיק את בן הזוג האלים מהדירה כדי להגן על הנפגע/ת והילדים. סמכות זו מופעלת תכופות כשהאווירה בבית קשה ביותר ובית המשפט סבור שאם לא יתערב, המצב עלול להתדרדר לאלימות פיזית.

את הבקשה יכול להגיש בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי. בית המשפט או בית הדין רשאי להוציא את הצו באחד משני המקרים הבאים[1]:

  1. אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירות מין בסמוך (שעות עד ימים) לפני הגשת הבקשה. הטיפול בבקשה יזורז, מתוך הנחה שמדובר במצוקה קשה. לא ניתן לבקש את הצו חודש לאחר האירוע (במקרה זה ניתן לפנות לבית המשפט במסגרת ההליכים הרגילים).
  2. קיים יסוד סביר להניח שאותו אדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו. אין צורך שתתרחש פגיעה פיזית ממשית בבן הזוג. בית המשפט ירחיק את האדם המהווה סכנה מביתו גם אם לא ירים יד על אשתו או על ילדיו. די בכך שבית המשפט משתכנע, כלשון החוק, כי "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין".

בית המשפט יאשר את הבקשה לצו הגנה רק אם ישנו ביסוס ראייתי לנטען על ידי המתלוננת, ובית המשפט השתכנע בהסתברות טענותיה.

על האדם נגדו הוצא הצו אסור[2]:

  1. להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להתקרב אליה (גם אם הדירה שלו באופן חלקי או מלא).
  2. להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום.
  3. לעשות כל דבר המונע מבן משפחתו מלהשתמש בנכס ששייך לאותו בן משפחה, גם אם לאותו אדם ישנה בעלות מסוימת על הנכס.
  4. לשאת נשק, ונשק שבחזקתו יוחרם לאלתר[3].

ניתן לבקש מהערכאה הדנה במקרה להטיל ערובה להתנהגות טובה או הוראות לסידורים שונים עקב מתן הצו[4]. תוקף הצו הוא עד שלושה חודשים וניתן להאריכו בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. ככלל, הצו לא יוארך יותר משישה חודשים נוספים. ניתן לערער על דחיית הבקשה בפני בית המשפט המחוזי או בית הדין הרבני הגדול, בהתאמה.

יש למלא את טופס הבקשה במזכירות בית המשפט. אין חובת תשלום אגרה על הגשת הבקשה.

בית המשפט רשאי לתת צו במעמד צד אחד בלבד, אך עליו לקבוע דיון באותו מעמד בו ייקחו חלק שני הצדדים, תוך 7 ימים לכל היותר. האחריות להודיע לבן המשפחה שאינו נוכח על הדיון היא של מזכירות בית המשפט ולא של בן המשפחה המתלונן[5].

במידה ובית המשפט יתרשם כי הבקשה הוגשה ממניעים נקמניים הוא יהיה רשאי לחייב את מבקש הצו בהוצאות משפט ואף בפיצוי בן הזוג האחר[6].

במקרה שצו ההגנה הופר, המשטרה תהיה רשאית לעצור את המפר אם הוגשה תלונה נגדו[7]. לכן יש להזדרז להגיש התלונה מיד עם הפרת הצו. הפרת הצו נכנסת בגדרי עבירת "הפרת הוראה חוקית"[8] וניתן לפסוק בגינה עד ארבע שנות מאסר.

בכל מקרה של אלימות במשפחה מומלץ לפנות באופן מידי לעורך דין המתמחה בתחום המשפחה היות שבדרך כלל כבר בשלב זה יש לגבש את אסטרטגיית הגירושין (לרבות איסוף ראיות שישרתו את בן או בת הזוג בהליך הגירושין). כמו כן, יש לקחת בחשבון את "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני. כך שמי שנכון לו לפתוח ראשון בהליך גירושין במטרה להקדים את בן הזוג השני "במרוץ הסמכויות", כדאי שיעשה כן בהקדם ובמקביל לבקשה שיגיש ל"צו הגנה".

 

צו למניעת הטרדה מאיימת

בשנת 2001 נכנס לתוקף חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. מטרת החוק היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו[9]. החוק מסמיך את בית המשפט לצוות על אדם להימנע מלהטריד אדם אחר. מתן הצו אינו גורע מזכותו של האדם לבקש צו הגנה למניעת אלימות במשפחה.

יכולים לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת: הנפגע או כל אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו או תובע משטרתי[10].

כך מוגדרת הטרדה בחוק (סעיף 2):

  1. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

      (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

           (ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.

במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט רשאי לאסור על הפוגע, בין היתר[11]:

  • להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
  • לאיים על הנפגע;
  • לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
  • ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

 

התנהגויות אופייניות להטרדה:

  • כפיית הסעה לעבודה ואיסוף מהעבודה הביתה, כשגרת חיים מחייבת או קביעת דפוסי פיקוח צמודים אחרים.
  • הטרדות רבות חוזרות ונשנות בטלפון או יצירת קשר כאמור באמצעי תקשורת אחרים (מכתבים, דואר אלקטרוני וכד').
  • ביקורים תכופים במקום העבודה של המוטרד/ת או המתנות חוזרות בקרבתו/ה או ליד ביתו/ה; בדיקת נוכחות בעבודה או בבית באמצעות הטלפון או פיקוח צמוד בדרך אחרת, או מעקב.
  • איסור התיידדות עם אנשים משני המינים או הצרת צעדים או הפגנת שליטה על חיי המוטרד/ת בדרכים אחרות.
  • כאשר מדובר בבני זוג החיים בנפרד – עליה בתכיפות הביקורים אצל הילדים, שלא בהתאם להסדרי הראייה, כאמתלה וככלי מעקב אחר בן הזוג.
  • מעשי ונדליזם בבית כלפי רכוש.
  • הפרות של צווי הגנה, צו מניעת הטרדה מאיימת או של צו שיפוטי אחר, או של תנאי שחרור בערובה.
  • איום סמוי בנשק, למשל בדרך של התפארות המטריד בהחזקת אקדח, אף אם ברישיון.
  • איום בהתאבדות.
  • כפייה אובססיבית של קשר, שידוע למטריד כי אינו רצוי (אפילו בדרך של חיזור, כגון משלוח פרחים).
  • הפגנת נוכחות מכוונת וחוזרת, במקום פרטי או ציבורי, ללא הסכמת המוטרד/ת.

ישנם מקרים חריגים בהם סמכות בית המשפט להגביל את האדם תהיה רחבה יותר[12]:

  • חשש לפגיעה ממשית וברורה בשלוות חייך
  • סכנה גופנית ממשית לך
  • סכנה לביצוע עבירת מין בך
  • הפוגע ביצע פגיעה גופנית/כליאה/עבירת מין באדם אחר לפני כן.

על הנפגע/ת לגשת לבית משפט השלום ולהגיש במזכירות טופס בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. במקרה שהפוגע הוא בן משפחתו של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע קטינים – ניתן לפנות גם לבית משפט לנוער.

לאחר הגשת הבקשה יתקיים דיון, במסגרתו רשאי בית המשפט לתת צו זמני, במעמד צד אחד (כלומר, ללא נוכחות המטריד). אם ניתן צו זמני, בית המשפט יקיים דיון במעמד שני הצדדים (המטריד והנפגע) בהקדם האפשרי, ובכל מקרה, לא יותר מ-7 ימים מיום שניתן הצו הזמני. בדיון במעמד שני הצדדים, רשאי בית המשפט לבטל את הצו הזמני, להכניס בו שינויים או להאריך את התוקף שלו[13].

ככלל, תוקף הצו לא יעלה על 6 חודשים (בית המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופה של עד שנה ומנימוקים מיוחדים להאריך אותו עד שנתיים).

את הבקשה ניתן להגיש גם ללא הגשת תלונה במשטרה.

הגשת הבקשה לא כרוכה בתשלום אגרה.

לצורך הגשת הבקשה, על המבקש להחזיק בפרטי המטריד המלאים הכוללים: שם מלא, מספר ת.ז., כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון. בהיעדר פרטים מלאים, ייתכן קושי בביצוע הצו/החלטת בית משפט. כמו כן, יש לצרף לבקשה כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכדומה. מומלץ גם להקליט את הצד השני, במידה וניתן להביא תוכן התומך בבקשה.

אם הפוגע, או כל אדם אשר הצו מופנה כלפיו, יפר הוראה מהוראותיו, הוא עשוי להיעצר ואף לעמוד לדין משום שהפרת הצו מהווה עבירה פלילית[14].

ניתן לערער על הצו בפני בית המשפט המחוזי. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי טרם הגשת הערעור.

בטרם תגיש/י את הבקשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום המשפחה והפלילים. עורך הדין יסייע לכם לבחון את מכלול ההיבטים המשפטיים בנסיבות המקרה שלך, לקבץ את הראיות והמסמכים לצורך עמידה ברף הראייתי, וכדי להעיד ולחקור את הצד השני ולסכם טענות בעל פה בדיון שיתקיים במעמד שני הצדדים.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון: 04-6440444

 

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי מכל סוג. כל המסתמך על המידע באתר זה עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!

[1] ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[2] ס' 2(א) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[3] ס' 2ב לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[4] ס' 2(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[5] ס' 4 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[6] ס' 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[7] ס' 7(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

[8] סעיף 287 לחוק העונשין

[9] ס' 1 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

[10] ס' 4(ד) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

[11] ס' 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

[12] ס' 4(א), 4(ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

[13] ס' 7 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

[14] ס' 8 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.


מנהל עיזבון

מנהל עיזבון – המהות והפרוצדורה

אדם נפטר בשיבה טובה, והשאיר נכסים ו/או חובות ליורשיו. בדרך כלל העיזבון יחולק בין היורשים תוך פרק זמן קצר. יחד עם זאת, נסיבות רבות יכולות להביא לכך שאין אחראי לניהול הנכסים ותשלום החובות. מה עולה בגורל נכסיו וחובותיו של הנפטר במקרה כזה? מוסד מנהל העיזבון נועד כדי לשמור על יעילות ועקביות הטיפול בנכסים מעין אלו, באמצעות גורם חיצוני ובלתי-תלוי, עד שניתן יהיה לחלק את העיזבון בין יורשיו החוקיים של הנפטר.

מהו עיזבון?

עיזבון הוא הכינוי לישות המשפטית של הנפטר, לרבות רכושו, זכויותיו, חובותיו ושאר ההתקשרויות שביצע וממשיכות להתקיים לאחר מותו. עיזבון אינו מתקיים לנצח – בסופו של דבר הוא יחולק בין היורשים בהתאם לצוואת הנפטר או על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965. במקרה שחלוקתו מתעכבת, מכל סיבה שהיא, נדרש למנות לו מנהל לתפעול הנכסים, תשלום החובות, הסדרת התביעות המשפטיות במידה וישנן, ולחלוקת הנכסים.

תקנה 45ז לתקנות הירושה[1] מגדירה את נכסי העיזבון:

45ז. (א) "נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה..."

סעיף 147 לחוק הירושה קובע שלושה סוגי נכסים שלא יכללו בעיזבון:

  1. כספים שיש לשלם לאחר מות המנוח על פי חוזה ביטוח.
  2. חברות בקרן פנסיה.
  3. חברות בקופת תמלוגים.

נסיבות מינוי מנהל עיזבון

מנהל עיזבון מתמנה רק כאשר הערכאה הממנה התרשמה שישנו צורך ממשי בכך, בנסיבות המקרה. המינוי מתבצע על ידי הרשם לענייני ירושה, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

לא יאושר מינוי בלתי צודק, למשל במקרים של מיעוט נכסי עיזבון או מיעוט חובות. סכסוך בין היורשים או בקשת המוריש לכשעצמם לא מספיקים כדי לאשר מינוי מנהל עיזבון. בית המשפט יעדיף כי היורשים ימנו אדם מטעמם באמצעות ייפוי כוח לטיפול והסדרת כל הקשור בעיזבון ובנכסיו, בטרם ימנה מנהל עיזבון.

מתי עולה הצורך במינוי מנהל עיזבון? אין רשימה מוחלטת של מקרים, אולם להלן מספר נסיבות אפשריות בהן מומלץ למנות מנהל עיזבון:

  • חילוקי דעות בין היורשים לגבי חלוקת העיזבון – מנהל העיזבון נדרש לשמור על ערך הנכסים בעיזבון ועל זכויות כלל היורשים עד להסדרת המחלוקות. לאחר גיבוש חלוקה מסוימת בין היורשים הוא יפקח על חלוקת העיזבון לפיה.
  • ריבוי יורשים – במידה ולא הוסכם על מנהל אחד, או שלא ניתן לקבל ייפוי כוח מכל היורשים.
  • מקרה שבו לא כל היורשים אותרו.
  • העדר כשרות משפטית של אחד מן היורשים – חסוי, קטין, נעדר. לעיתים ישנן בצוואה הוראות ישירות לגבי היורש חסר הכשירות המשפטית, ויש צורך בגורם שיפקח על התקיימותן.
  • גודל ו/או מורכבות העיזבון – נכסים בחו"ל, תאגידים. יש לאתר את כל הרכוש ו/או לנהל אותו (למשל: גביית דמי שכירות משוכרים המתגוררים בנכסי העיזבון, מינוי מנהל לחברה).
  • חובות כבדים הרובצים על העיזבון ו/או נושים רבים, הליכי התנגדות שונים – שמירה על זכויות הנושים וסילוק החובות.
  • מטרה ציבורית הכלולה בצוואה – הקדש ציבורי. יש צורך בגורם מפקח מטעם הציבור על התקיימותה, המסייע ליורשים בהגשמת רצון המנוח.
  • בכל מקרה אחר המצדיק פיקוח של בית המשפט על חלוקת העיזבון – בית המשפט ימנה מנהל עיזבון בכל מקרה ששמירת זכויותיהם של הנושים או של היורשים תדרוש זאת.

הלכה למעשה, לרוב יהיה צורך במנהל העיזבון כאשר הירושה עתירת נכסים, חובות, התחייבויות ורק לעיתים רחוקות הצורך בו יצמח בשל ריבוי יורשים.

מינוי מנהל עיזבון

כל בעל עניין יכול להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון: יורש, זוכה לפי צוואה, נושה (של המוריש או של אחד היורשים) או האפוטרופוס הכללי. במקרה שבו קיימת הסכמה בין כל הצדדים הנוגעים בדבר על זהות מנהל העיזבון, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה.[2]

מנהל עיזבון יכול להיות אדם, עורך דין, תאגיד או נציג האפוטרופוס הכללי,[3] אם כי ברוב המקרים האפוטרופוס הכללי לא יתמנה למנהל העיזבון. יורש יכול להתמנות למנהל עיזבון, כל עוד לא קיים ניגוד עניינים בינו לבין יתר היורשים. במקרה שבו נדרשות פעולות משפטיות מורכבות בניהול העיזבון, תינתן עדיפות למינוי מנהל עיזבון שהינו עורך דין במקצועו. בית המשפט, הרשם לענייני ירושה והיועץ המשפטי לממשלה, מוסמכים תמיד לדרוש קבלת עמדתם והסכמתם של כל הנוגעים בדבר.

הדרכים למינוי מנהל עיזבון

  1. בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון מיוזמתו, אף אם לא הוגשה בקשה של מי מהצדדים, אם סבר כי יש צורך בכך על מנת לשמור על הנכסים או על זכויות העיזבון.[4]
  2. כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שלא הכריע בעניין מינוי מנהל עיזבון.[5] בית המשפט ימנה מנהל עיזבון, אשר כל המעוניינים בכך הסכימו עליו. בהעדר הסכמה על זהות המנהל מצד היורשים – ימנה בית המשפט הנכבד, אדם ניטרלי, על פי שיקול דעתו.
  3. כאשר קיימת הוראה של המנוח בצוואתו למינוי אדם מסוים כמנהל העיזבון.[6] בית המשפט לרוב יפעל בהתאם לצוואת המנוח, גם אם הנהנים / היורשים מתנגדים למינוי אותו אדם, אם ישנו צורך אמיתי במינוי מנהל העיזבון. אם אותו אדם אינו יכול למלא את תפקידו או שהוא מצוי בניגוד עניינים – יימנע בית המשפט מלמנותו. על בית המשפט יהיה לנמק את החלטתו זו, ולפרט מהן הסיבות שלא למנות את אותו אדם הכתוב בצוואה.
  4. מינוי מנהל עיזבון לבקשת האפוטרופוס הכללי או היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט רשאי להחליט על מינויו של מנהל העיזבון, אף אם ישנה הסכמה מצידם של כל היורשים. ההסכמה לכשעצמה אינה מהווה עילה למינוי. יחד עם זאת, כאשר בית המשפט דוחה את בקשת המבקש למנות מנהל עיזבון מסוים – אין הוא מחויב לדחות את הבקשה כולה, בגין דחיית בקשת המינוי הספציפי, אלא עליו למנות מנהל עיזבון אחר שנראה לו מתאים בנסיבות העניין.

על מנהל העיזבון המיועד להסכים להתמנות לתפקיד,[7] לרשם הירושות ולבית המשפט אין סמכות לחייבו לכך. המינוי יתבצע באמצעות צו משפטי, שבו יפורטו פרטי מנהל העיזבון. אם אותו אדם לא יהיה מעוניין לקבל על עצמו את התפקיד, יוכלו בית המשפט או הרשם למנות מנהל עיזבון מטעמם.

עיזבון שחלקו בארץ וחלקו בחו”ל – הגישה הישראלית מכשירה ניהול מקביל של עיזבון המפוצל במספר ארצות. בית המשפט בישראל עשוי להידרש למתן הוראות בעניין תיאום ניהול מקביל של העיזבון. בית המשפט יימנע מלמנות תושבי קבע של מדינות אחרות כמנהלי עיזבון, כדי לוודא את תקינות ביצוע הפעולות המידיות והמתמשכות הנדרשות ממנהל העיזבון.

אופן הגשת הבקשה

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?

  • טופס בקשה למינוי מנהל עיזבון.
  • תצהיר התומך בבקשה ומפרט את הנימוקים למינויו של מנהל עיזבון. על התצהיר להיות ערוך ומאומת על ידי עורך דין.
  • אישור על תשלום שתי האגרות הנדרשת (אגרת בקשה ואגרת פיקוח).
  • ייפוי כוח – במידה והמבקש מיוצג על ידי עורך דין.
  • מסמך הסכמה בכתב של האדם המוצע להיות מנהל עיזבון, חתומה בחתימת ידו. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של האדם המוצע להיות מנהל העיזבון.
    • שם ותעודת זהות של המנוח/ים.
    • פירוט ההסכמה עצמה בצירוף חתימה של המוצע להיות מנהל עיזבון.
  • מסמך הסכמה בכתב של היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה, חתומה בחתימת ידם. על מסמך ההסכמה להכיל את הפרטים הבאים:
    • שם ותעודת זהות של כל היורשים על פי דין או של הזכאים על פי הצוואה.
    • שם ותעודת זהות של המנוחים.

איך מגישים את הבקשה?

אחת משלוש הדרכים הללו:

  • באופן מקוון – באמצעות האתר המקוון.
  • בלשכות קבלת קהל של הרשם לענייני ירושה – מומלץ להזמין תור מראש ולחסוך זמן יקר.
  • בדואר – יש לשלוח את הבקשה למינוי מנהל עיזבון בדואר למשרדי הרשם לענייני ירושה.

בהגשה בלשכת הרשם לענייני ירושה או בדואר, יש להגיש את הבקשה במחוז שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש.

כאשר הבקשה למינוי מנהל עיזבון איננה בהסכמתם של כל היורשים למינוי – יש להגיש את הבקשה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי מקום מושבו של המוריש.

בעת הגשת הבקשה יש לשלם אגרת בקשה למינוי מנהל עיזבון ואגרת פיקוח. בבקשה המוגשת במחוז תל אביב, נדרש לשלם אגרת פיקוח רק אם הרשם יחליט למנות מנהל עיזבון. סכום האגרות מתעדכן אחת לחצי שנה.

תפקיד מנהל העיזבון

סעיף 82 לחוק הירושה מפרט את תפקידיו חובותיו וזכויותיו של מנהל העיזבון:

82 . "מנהל עיזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העיזבון, לנהל את העיזבון, לסלק את חובות העיזבון, לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקוימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקוימת".

בהרחבה:

  • לרכז את כל נכסיו של המנוח – מנהל העיזבון רשאי לבצע פעולות חקירה ולזמן עדים, על מנת לאתר את כלל הרכוש. הדבר רלוונטי במיוחד אם העיזבון כולל נכסים מורכבים, כגון חברות וחשבונות בנק בחו"ל.
  • לאתר יורשים של הנפטר.
  • לנהל את נכסי העיזבון באופן שוטף (כגון חברות או נכסים להשכרה) עד שיחולקו בין היורשים, לנהל הקדש או נאמנות שביקש הנפטר להקים ופעולות נוספות בהתאם לצורך.
  • לשמור על נכסי העיזבון ועל ערכם – מנהל העיזבון מחויב לשמור על ערכו של העיזבון ועל כן ניתנה לו סמכות בחוק להשקיע את כספי העיזבון, להשכיר נכסים ולבצע כל פעולה אחרת, אשר נועדה לשמור על ערכו. במקרה הצורך מנהל העיזבון רשאי גם לבצע מכירת נכסים ועריכת הסכמי מכר עם קונים.
  • לשלם חובות של הנפטר והעיזבון, תוך שמירה על זכויות הנושים. מנהל העיזבון יזמין בהודעה פומבית, בדרך כלל בעיתון, את נושי העיזבון להגיש את תביעותיהם בכתב בתוך תקופה שלא תפחת מ-3 חודשים ממועד הפרסום. הכספים המצויים בעיזבון ישמשו תחילה לפירעון חובות העיזבון. במידה ואין די כסף נזיל בעיזבון על מנת לסלק את כל החובות, על מנהל העיזבון לממש נכסים, כאשר הוא מחויב להציע את הנכסים ליורשים תחילה, כדי שתינתן להם הזדמנות לרכוש את הנכסים, ובמחיר שאינו נמוך ממחיר השוק. בית המשפט רשאי להורות ולהתוות על דרכים שונות למימוש נכסי העיזבון וצורך סילוק חובות העיזבון, כאשר סדר העדיפויות הינו: תשלום הוצאות הנדרשות להלוויה, קבורה והקמת מצבה של המוריש; תשלום הוצאות הפקת צו ירושה או צו קיום צוואה; תשלום הוצאות עבור ניהול העיזבון, לרבות שכר טרחת מנהל העיזבון; רק לאחר שהתקיימו כל אלו יעשה שימוש ביתרת הכסף על מנת לסלק את חובותיו הנותרים של המוריש.
  • פעולות משפטיות לצורך מילוי תפקידו. הגשת בקשות לבית המשפט והליכי גביה, ופעולות מנהליות כגון כינוס הנכסים ותשלום חובות הקשורים לעיזבון.
  • ניהול הליכים משפטיים בשם העיזבון. למשל, כאשר ישנם כספים המגיעים לעיזבון, עליו לנהל הליכי גבייה. מנהל העיזבון מוסמך לפעול כנגד יורש אשר גרם נזק לעיזבון ואף להגיש נגדו תביעה.
  • חלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים, וזאת על פי צו ירושה או צוואה. מנהל העיזבון והיורשים יכולים להגיע להסכם שיקבע את דרך חלוקת העיזבון, אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה. מנהל העיזבון לא יהיה כפוף להסכם עתידי לגבי הירושה שנעשה בין יורשים במידה ולא נתן את אישורו.
  • בנוסף, מנהל העיזבון כפוף להוראות פרטניות מבית המשפט.

אחריות בגין נזק, פיקוח

כחלק מחובותיו המשפטיות, על מנהל העיזבון:

  • להגיש בתוך 60 יום מיום מינויו לאפוטרופוס הכללי פירוט של כל נכסי העיזבון והחובות שיש כנגד העיזבון. אם יתגלו בהמשך נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל העיזבון פירוט נוסף לאפוטרופוס הכללי בדבר נכסים אלו.[8]
  • להגיש פרטה שנתית לאפוטרופוס הכללי, המפרטת את נכסי העיזבון.[9]
  • להגיש דו"חות לאפוטרופוס הכללי, המפרטים את הפעולות שנקט מתוקף תפקידו.[10] הדו"ח יוגש מדי שנה, וכן עם סיום תפקידו של מנהל העיזבון.
  • ​לפרסם הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים (בית המשפט מוסמך לפטור אותו מחובה זו אם ראה שבנסיבות העניין אין צורך בפרסום זה).
  • לנהל הליכים בשם העיזבון ומטעם היורשים. אם המוריש פתח לפני מותו בהליך משפטי שטרם הסתיים, או מנגד הוגשה תביעה כנגדו, על מנהל העיזבון להמשיך את ההליך המשפטי ולפעול בשמו של העיזבון.
  • לקבל הוראות שונות מבית המשפט.
  • מספר פעולות דורשות את אישורו של בית המשפט טרם ביצוען:
    • העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה.
    • השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה.
    • פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק.
    • מתן ערובה – כלומר, כאשר מנהל העיזבון נדרש לשעבד נכס מנכסי העיזבון כערובה לחוב כלשהוא של צד ג'.
    • כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט כטעונת אישורו.

חוק הירושה מעגן את חובת הדיווח של מנהל העיזבון שמונה על ידי בית המשפט או בית הדין, ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על פעולותיו של מנהל העיזבון בנוגע לניהול העיזבון. ​מנהל העיזבון נדרש להגיש את הדוחות לאפוטרופוס הכללי,[11] שרשאי להורות להמציא העתק מהם ליורשים – לכולם או למי מהם. כמובן שמנהל העיזבון מוסמך להמציא העתק מהדו"חות ליורשים, גם אם לא קיבל הנחיה לעשות זאת מהאפוטרופוס הכללי.

מנהל העיזבון הוא נאמן של בית המשפט ומשמש כזרועו הארוכה. משכך עליו לפעול באופן אובייקטיבי וניטרלי ולמלא תפקידו במסירות ובנאמנות. הוא אינו רשאי לנקוט עמדה בסכסוך בין היורשים ועליו לבצע את תפקידו בשוויוניות וללא משוא פנים, תוך ייצוג כלל היורשים והגנה גם על האינטרסים של צדדים שלישיים ככל שקיימים. הפיקוח של בית המשפט על פעולות מנהל עיזבון הינו קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת.

האפוטרופוס הכללי הוא שמפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידי מנהל העיזבון,[12] והוא גם המוסמך לפקח על פעולתם של מנהלי עיזבון לפי חוק הירושה בכל הקשור לטיפולם בענייני הכספים והרכוש של העיזבון. במסגרת זו מקבל האפוטרופוס הכללי דיווחים ממנהלי העיזבון (אשר נקראים גם "פרטה") על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים שמגישים מנהלי העיזבון ומפקח על פעולתם.

המנהל אחראי על ניהול העיזבון כולו עבור כל היורשים, ולא ניתן למנות מנהל עיזבון רק לחלקים ממנו, או מנהל עיזבון שיפעל רק מטעמם של חלק מן היורשים. חריג יחיד לכך הוא סמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס ליורש שאינו יכול לשמור על זכויותיו בעיזבון.[13] בכל מקרה, המדובר באפוטרופוס ולא במנהל עיזבון.

מנהל העיזבון מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד לצורך ניהול העיזבון ולנהל רישום ומעקב בדבר כל הכנסה והוצאה.

מנהל העיזבון, כמנהל כלל נכסי המנוח, זכויותיו וחובותיו, אחראי על כל נזק שייגרם בשל הפרת חובה או בזדון. עם זאת, אם פעל מנהל העיזבון בהתאם להוראות שקיבל מבית המשפט, והנזקים שנגרמו מפעילותו של מנהל העיזבון נעשו בתום לב ולא בזדון, לא יהיה מנהל העיזבון אחראי אישית לפצות בגין הנזקים שנגרמו.

בית המשפט דורש לא פעם ממנהל העיזבון ערובה אישית לשם הבטחת מילוי תפקידו כראוי. כך, אם הפר מנהל העיזבון את חובותיו ונגרמו נזקים לנכסי העיזבון, לכספי העיזבון או לזכויות הכלולות בו, יוכל בית המשפט לחלט את הערובה ולהעבירה לאפוטרופוס הכללי (שייצג את הצדדים לעיזבון שנפגעו). בסמכות בית המשפט לשחרר את מנהל העיזבון מערבותו, אם סבר כי בנסיבות העניין ראוי לעשות זאת.

מנהל עיזבון קבוע, מנהל עיזבון זמני

מנהל עיזבון יכול להתמנות באופן זמני, עד למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, או באופן קבוע, עד לחלוקת כל העיזבון. בקשה למינוי זמני תוגש רק כל עוד לא ניתן אחר המנוח צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מתן צו ירושה או קיום צוואה לא יינתן מינוי זמני אלא קבוע בלבד. ניתן להגיש בקשה להארכת המינוי אם נסיבות ניהול העיזבון מצדיקות זאת.

  • מנהל עיזבון זמני – מתמנה עד למתן צו ירושה או עד למתן צו קיום צוואה. המינוי יהיה למשך 6 חודשים,[14] אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת. עיקר תפקידו הוא כינוס נכסי המנוח ושמירתם. סיבות למינוי מנהל עיזבון זמני:
    • כאשר נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיידי מיוחד, כגון חברות שיש צורך לנהל באופן מתמשך.
    • כאשר קיים חשש כי בפער הזמנים שבין מועד פטירת המוריש לבין מועד חלוקת העיזבון עלול להיגרם נזק לעיזבון (למשל, אם קיימים לטובת העיזבון חובות שניתן לגבות, או שיש צורך להקטין את הוצאות העיזבון).
    • כאשר קיים סכסוך בין יורשים לגבי היקף הנכסים הנכללים בעיזבון.
    • כאשר אחד היורשים פסול דין או קטין, וקיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יפגעו בזכויות הירושה שלו.

אם ניתן להמתין עד קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מבלי שייגרם נזק לעיזבון או למי מהיורשים – לא ימונה מנהל עיזבון זמני.

  • מנהל עיזבון קבוע – מתמנה עד לחלוקת העיזבון. המינוי יהיה למשך שנתיים, אלא אם הערכאה השיפוטית קבעה אחרת.[15] עיקר תפקידו הוא חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים. סיבות למינוי מנהל עיזבון קבוע:
    • כאשר קיימת מחלוקת חריפה בין היורשים על אופן ניהול העיזבון ואופן חלוקתו ביניהם.
    • כאשר חלוקת העיזבון מעוררת קשיים רבים (למשל, אם מדובר בחברות ותאגידים שיש צורך להבין את השווי שלהן וכיצד לחלק אותן בין היורשים), כאשר המוריש ציווה להקים הקדש ציבורי או כאשר הצוואה מורכבת, מסיבות שונות.
    • כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים או כאשר קיים קושי לאתר את כלל היורשים, בדומה למינוי מנהל עיזבון זמני.
    • כאשר יש בקיום הצוואה אינטרס ציבורי.

הפרמטרים למינוי מנהל עיזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.

עד שימונה מנהל עיזבון, מה יהיה על הנכסים?

בית המשפט יכול לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, כולל מינוי מנהל עיזבון זמני, לבקשת מעוניין בדבר או מיוזמתו.[16] סעדים שבית המשפט יכול לתת: צו מניעה, צו לשמירת המצב כמות שהוא, צו עשה –כל זאת כדי למנוע מצד אחד לעשות שימוש בנכסים, להבריח נכסים שקיימת מחלוקת למי הם שייכים ואיך הם יחולקו, או צו עשה לעשיית מעשה שיש בו למנוע נזקים לנכסים ו/או ליורשים.

מהם המקרים בהם האפוטרופוס הכללי יתנגד להארכת המינוי?

בעיקר כאשר מנהל העיזבון לא מילא בתקופת מינויו את חובות הדיווח שהוא חב בהן (הגשת פרטת עיזבון ודוח כספי) או שדיווחיו אינם תקינים. כמו כן, יתנגד בא כוח האפוטרופוס הכללי לבקשה אם הוא סבור כי ניהול העיזבון מתארך באופן בלתי סביר ויש צורך להביא ניהול העיזבון לסיומו.

בקשה לאישור על סיום תפקיד תוגש רק לאחר שמנהל העיזבון חילק את העיזבון ומשך את שכר הטרחה אשר פסק לו בית המשפט. לבקשה יצורף דו"ח כספי סופי המעיד על סיום הניהול ואיפוס חשבון העיזבון. לבקשה יצורפו כל היורשים וכן האפוטרופוס הכללי כמשיבים.

שכר טרחה

מנהל עיזבון זכאי לשכר בגין תפקידיו בניהול העיזבון. בית המשפט יפסוק את גובה התשלום למנהל העיזבון עבור מילוי תפקידיו ועשיית הפעולות שבסמכותו, והשכר שייקבע לא יעלה על 3% משווי העיזבון, תוך התחשבות בגורמים שונים, בהם: שווי העיזבון, סוג הנכסים, היקף הפעולות שביצע מנהל העיזבון וטיבן. במקרים מיוחדים בהם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או דרש מאמץ מיוחד לשם ביצוע התפקיד, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו של מנהל העיזבון עד ל-4% משווי העיזבון. במקרה שיש לעיזבון מספר מנהלי עיזבון, שכר הטרחה שייפסק אינו יושפע מעובדה זו, והשכר שייפסק יחולק ביניהם. על הגשת בקשה לצו ירושה לקיום צוואה על ידי מנהל עיזבון שלא היתה כרוכה במאמץ מיוחד מקובל לפסוק היום שכ"ט שבין 5,000 ל-10,000 ₪.[17]

במקרה שנמשך ניהול העיזבון זמן רב או שהיה כרוך בעבודה מרובה, רשאי בית המשפט לפסוק למנהל העיזבון שכר טרחת ביניים שלא יעלה על 2% משווי העיזבון.

בקשה לשכר (ביניים או סופי) תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. כמשיבים לבקשה יצורפו כל היורשים או הזוכים על פי צוואה וכן האפוטרופוס הכללי. על מנהל העיזבון להמציא לכל המשיבים עותק מהבקשה. בבקשתו יפרט מנהל העיזבון בין היתר את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר המבוקש ואת דרך חישובו.

שכר טרחת מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, והוצאות שוטפות. הוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשה לצו ירושה ו/או צו קיום צוואה.

בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בגין שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו, ואשר אינם נכללים במסגרת ניהולו השוטף של העיזבון. אם פנה מנהל העיזבון מראש לבית המשפט לאישור השכר בגין שירותים כאמור, יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו ובכפוף לקבלת עמדת היורשים והאפוטרופוס הכללי. אם לא התבקש אישור מראש, זכאי מנהל העיזבון לעתור בדיעבד לשכר שלא יעלה על הקבוע בתעריף המומלץ הקיים במקצועו.

כונס נכסים

יתכנו מקרים בהם ימונה כונס נכסים לעיזבון כולו, או חלקו, בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחריה ימונה מנהל עיזבון לעיזבון כולו במסגרת תיק העיזבונות. הסיבה לכך נעוצה במהותו של מנהל העיזבון, שמתפקידו לטפל בענייני העיזבון כולו, ובעיקר לדאוג לסילוק חובות העיזבון עוד בטרם חלוקתו לכלל היורשים.

עקרונית, אין מינויו של מנהל עיזבון מעכב את ההליכים שנפתחו בהוצאה לפועל. עם זאת, לבית המשפט שמורה הסמכות לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העיזבון.

חוב שאינו היה מובטח ערב מות המוריש – אין הצדקה ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, ומן הראוי לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור כלל החובות וסילוקם על ידי מנהל העיזבון.

חוב שהיה מובטח ערב מות המוריש – זכות הנושה המובטח גוברת על זכויות היורשים או נושי העיזבון שאינם מובטחים והליכי ההוצאה לפועל לא יעוכבו.

מינוי מנהל עיזבון לחלוקת עיזבונו של פלוני, אינו מונע מבית המשפט את האפשרות למנות כונס נכסים לנכסי יורש במקרה הצורך. כך, כאשר לדוגמה נושה של יורש מבקש למנות כונס נכסים לשם מימוש חלקו של יורש בעיזבון בטענה כי מנהל העיזבון, מטעם זה או אחר, אינו מתאמץ דיו בכדי להביא לחלוקת העיזבון ומימושו – רשאי בית המשפט למנות כונס נכסים לצורך נכסי אותו יורש.

אולם, חייב כונס הנכסים לנקוט מספר פעולות מקדימות, ורק לאחריהן, באם יהיה צורך בכך, יהא זכאי להיכנס לנעליו של מנהל העיזבון, לממש ולחלק את העיזבון בין היורשים:

  1. לפנות אל מנהל העיזבון ולהמריצו לבצע חובותיו כאמור בסעיף 82 לחוק.
  2. במידה ומנהל העיזבון לא יפעל כאמור תוך זמן סביר – רשאי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט באחת משלוש הבקשות הבאות:
    • א. בקשה למתן הוראות למנהל העיזבון;
    • ב. בקשה להעביר מנהל העיזבון מכהונתו;
    • ג. בקשה לביצוע הליך של חלוקת העיזבון בין היורשים. בחלופה זו אין כונס הנכסים פועל כמנהל עיזבון, אלא כמי שמונה לנכסי היורש.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין

בטלפון 04-6440444

[1] תקנות הירושה, תשנ"ח-1998, ק"ת 1256.

[2] סעיף 78(ב) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[3] סעיף 79 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[4] ס' 77 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[5] סעיף 78(א) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965

[6] סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[7] סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[8] סעיף 84 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965.

[9] טופס 13 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[10] סעיף 86 לחוק הירושה, התשכ"ה–1965; טופס 12 בתוספת לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

[11] תקנה 41 לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[12] ס' 84, 86 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[13] סעיף 154 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.

[14] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[15] תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.

[16] סעיף 77 לחוק הירושה.

[17] תקנה 45ב לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998.


רישום צוואה

רישום צוואה ברשם הירושות

אנשים רבים בוחרים לערוך צוואה, כדי לקבוע את חלוקת עיזבונם לאחר מותם על פי רצונם והבנתם, וכראות עיניהם. במצב בו האדם אינו מותיר אחריו צוואה יחולק העיזבון לפי מפתח מעגלי הקרבה המשפחתיים, בהתאם לחוק הירושה משנת 1965.

את עריכת הצוואה חשוב לבצע עם ליווי של עורך דין העוסק בדיני משפחה, ובעל ניסיון רב בנושא. לאחר עריכת הצוואה ניתן לשמרה בכל מקום, עדיף כמובן במקום בטוח ומוגן מעיני אחרים ומפגעי הזמן, למשל בכספת בבית, במשרד עורכי הדין וכדומה. כמו כן, ניתן לבצע רישום צוואה ברשם הירושות ולהפקידה אצלו.

היבטים של רישום הצוואה אצל הרשם

ראשית, חשוב להבהיר כי קיים מקרה אחד שבו חובה לפנות אל הרשם לענייני ירושה, והוא בצוואה בעל פה שבו העדים מחויבים בהפקדת זיכרון דברים אצל הרשם –בהתאם לדברים שנמסרו על ידי המצווה. בכל מקרה אחר של צוואה אין חובה להפקיד אותה אצל הרשם, אך הדבר בהחלט רצוי ואפשרי. את הצוואה יכול להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה רק המצווה בעצמו, אשר חייב להגיע אל הלשכה הרלוונטית, וכן לקבלה בחזרה ולבצע בה שינויים במידת הצורך. אף אדם אחר אינו יכול לעשות זאת במקומו, אפילו לא מיופה כוח. יחד עם זאת, כמובן שניתן ואף רצוי לקבל סיוע מעורך דין בהליך של רישום צוואה ברשם הירושות, כפי שמומלץ וחשוב גם לקבל ליווי בעריכת הצוואה עצמה.

על פי חוק, אם יש יותר מצוואה אחת הרי שהאחרונה היא זו שקובעת, אפילו אם ישנה צוואה קודמת שהופקדה אצל הרשם ואילו האחרונה לא הופקדה. כמו כן, הרשם אינו מאפשר לאיש לעיין בצוואה המצויה אצלו, או אפילו לדעת אם זו הופקדה. לאחר מותו של המצווה, תיערך בדיקה על ידי בית המשפט לענייני משפחה להימצאותה של צוואה מטעמו דרך מרשם הצוואות הארצי, ובמידה שהיא עולה ברשומות תועבר הצוואה אל היורשים. כעת ביכולתם להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה על מנת להביא לחלוקת העיזבון בהתאם לאמור בצוואה.

כיצד רושמים את הצוואה

ניתן לבצע רישום צוואה אצל רשם הירושה באופן הבא: לאחר תשלום האגרה מגיעים עם תעודת זהות ועם הצוואה אל אחת מלשכות הרשם וממלאים את הטופס הייעודי להפקדה של צוואה. במשרד הרשם יבצעו צילום של הצוואה ולאחר מכן תיחתם הצוואה המקורית באופן שלא ניתן יהיה לפתוח אותה מבלי לפגום בחותם. כאמור, מכאן והלאה הצוואה נשמרת באופן בטוח ומוגן אצל רשם הירושה, ואיש אינו יכול לדעת על קיומה מלבד אם המצווה בחר לספר על כך לאחרים, ואיש אינו יכול לקבל אותה בחזרה מלבד המצווה. בד בבד, מועברת הודעה למרשם הצוואות הארצי על הפקדת הצוואה.

מדובר, אם כן, בהליך מומלץ עבור מי שמעוניין להבטיח את רישום צוואתו במרשם, את הגנתה מפני פגעי הזמן, וכן מעיניים חקרניות של בעלי עניין. יחד עם זאת, אין הכרח בהפקדה של הצוואה אצל הרשם וניתן כאמור לשמרה בכל מקום אחר, תוך הקפדה כמובן על הגנתה, סודיותה ושלמותה.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


ידועים ציבור

עורך דין משפחה בחיפה

תחומי העיסוק של עורך דין משפחה בחיפה

משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין הינו משרד עו"ד לענייני משפחה בחיפה, המטפל בכל קשת התחומים הקשורים לדיני משפחה. בין היתר, אנו מטפלים בתיקי גירושין, אלימות במשפחה, הסכמי ממון, אפוטרופסות, אבהות וממזרות, אמנת האג ועוד. תחום נוסף בדיני המשפחה בו אנו מטפלים הוא כל הקשור לצוואות וירושות, לרבות עריכת צוואה, ניהול עיזבון, בקשות למתן צו קיום צוואה וירושה, וייצוג בהתנגדויות לקיום צווים אלו.

לאור נסיוננו כמשרד עורכי דין לדיני משפחה בחיפה, ביכולתנו לספק לכל לקוח מענה מקיף ושלם ידועים ציבורלצרכיו, באופן רגיש ומסור, ועם פתרונות יצירתיים השומרים על האינטרסים שלו ועל המרקם המשפחתי ככל האפשר. משרדנו דוגל בשקיפות מלאה ובליווי קרוב של הלקוחות לכל אורך ההליכים, בבית המשפט ואף מחוצה לו, תוך שיתוף מתמיד שלהם בהתקדמות ההליך, הסברים וייעוץ לגבי זכויותיהם. אנו עומדים לרשות הלקוח בכל בקשה, בעיה או שאלה בזמינות גבוהה ביותר, ומעמידים לרשותו את ניסיוננו המקצועי הרב ובדגש על מקצועיות ומצוינות ללא פשרות.

מספר דוגמאות לתחומי העיסוק של משרדנו

עורך דין לענייני משפחה בחיפה מטעם משרדנו עוסק בקשת רחבה של תחומים. לפניכם מספר דוגמאות:

  • גירושין – הליכי הגירושין נועדו לסיים בצורה תקינה, מוגדרת ומאורגנת את קשר הנישואין, על מנת לאפשר את המשך ההתנהלות בעתיד ואת פתיחת הדף החדש להורים ולילדיהם. בהליכים אלו נידונים נושאים כבדי משקל ובראשם ההחלטה על המשמורת (יחידנית או משותפת), הסדרי הראייה של ההורה שאינו המשמורן, דמי המזונות לילדים ו/או לאישה, וחלוקת הרכוש. את ההליכים ניתן לקיים מול בית משפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. במידה שהדבר אפשרי – ניתן לקיים את מרבית הדיונים מחוץ לכותלי הערכאות ולהגיע להסכמות משותפות אשר יעוגנו בהסכם גירושין. עורך דין משפחה בחיפה ממשרדנו ילווה אתכם לכל אורך הדרך, החל בייעוץ לגבי בחירת הערכאה העדיפה עבורכם, דרך בניית האסטרטגיה המיטבית להצלחה בהליך, סיוע בעריכת הסכם גירושין, ועד לייצוג בדיונים המשפטיים.
  • הסכמי ממון – הסכם ממון הוא מסמך שנועד להסדיר את עתידם הכלכלי של בני זוג במקרה של פרידה. מסמך משפטי זה נערך בעיקר כאשר אחד מבני הזוג מגיע ממשפחה אמידה בהרבה לעומת בן הזוג השני. מצד אחד, הוא מאפשר לבן הזוג המגיע ממשפחה פחות אמידה להיות רגוע ובטוח לגבי זכויותיו הכלכליות, גם בעת פרידה, ומצד שני הוא מרגיע את בן הזוג מהמשפחה האמידה לגבי עתיד נכסיו. למרות ההסתייגות הראשונית של זוגות רבים מהסכמי ממון, השימוש בהם הינו תדיר ויעיל, מפני שהם מאפשרים להתנהל על מי מנוחות ולנהל קשר בטוח ופורה, ללא דאגות הקשורות בעניינים כלכליים בעת פרידה. בנוסף, להסכם הזה ניתן להכניס היבטים נוספים הקשורים למשל לחינוך הילדים בעת פרידה, למזונות, למקום המגורים וכדומה.
  • אלימות במשפחה – אלימות במשפחה היא תחום מורכב ורגיש מאין כמותו, המתכתב עם העולם הפלילי – שגם בו מתמחה משרדנו. מבחינת דיני המשפחה, לא פעם מגיעים הדיונים לפתחו של בית משפט לענייני משפחה, הצריך להכריע למשל בסוגיות של צווי הגנה והרחקה מסוגים שונים, בקביעת הסדרים לראיית הילדים, בתלונות שווא שמגיש אחד מבני הזוג וכדומה. משרדנו מלווה הן נפגעים והן נאשמים במקרים של אלימות במשפחה, ומספק ייעוץ וייצוג מול הערכאות השונות.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


עורך דין לחוזים

חשיבותו של עורך דין לחוזים

כמעט בכל תחום בחיים קיימים חוזים המסדירים את ההתקשרות, ההתנהלות, השותפות, הזכויות, החובות והאחריות של אנשים פרטיים, גופים עסקיים וגורמים שונים. בין אם מדובר בעולם דיני המשפחה, בעולם הנדל"ן, בעולם העבודה, בעולם העסקי והמסחרי או בכל תחום אחר – חוזים מבטאים את ההסכמות שבין הצדדים אליהן הם כפופים ומחויבים. עורך דין לחוזים נדרש להיות בעל מקצוע מיומן, האמון על עריכת ההסכמים האלו באופן חוקי, מפורט ונכון, תוך צפיית פני העתיד ושמירה על האינטרסים של לקוחותיו השוכרים את שירותו.

סוגים שונים של חוזים

עורך דין לחוזים עשוי לטפל בקשת רחבה מאוד של הסכמים בהתאם לתחומי עיסוקו. כך למשל, בתחום המקרקעין ישנם הסכמי מכר ורכישה של בתים פרטיים, דירות, קרקעות חקלאיות, מבני ושטחי מסחר וכדומה, כמו גם הסכמים של עסקאות קומבינציה, עסקאות בין דיירים ויזמים בפרויקטים להתחדשות עירונית, הסכמי שכירות, חוזה העברה ללא תמורה, הסכמי אופציה, העברת זכויות בנכסים ועוד. גם בתחום העסקי-מסחרי ישנם חוזים והסכמים רבים, כגון: הסכמי מייסדים ושותפים, הסכמים מול ספקים, הסכמי סודיות, חוזים להגנת זכויות יוצרים, וכן בכל הקשור לדיני העבודה כגון הסכמי עבודה פרטיים וקיבוציים. אף בעולם דיני המשפחה קיימים לעיתים חוזים, כגון: הסכמי ממון, הסכמי גירושין וכדומה. בכל אלו יכול עורך דין לחוזים לספק ייעוץ רב ערך ולבצע את עריכת החוזה בצורה מקצועית ונכונה.

מדוע חשוב לערוך חוזים עם עורך דין?

לעיתים קיים פיתוי "לקצר" את הדרך ולכתוב את ההסכם באופן עצמאי ללא ליווי מקצועי, או אף להשתמש בחוזה סטנדרטי שמורידים מרשת האינטרנט. ואולם, חשוב להבין כי חוזה מקצועי ורציני הוא כזה המתייחס אל ההיבטים הספציפיים של הצדדים המעורבים, ויודע לתת להם פתרונות הולמים. בדיוק לשם כך נדרשת המעורבות של עורך דין, שהינו בעל בקיאות מעמיקה בדינים, בתקנות ובפסיקות הרלוונטיות לתחום האמור, ויודע מה נדרש על מנת לנסח את החוזה בצורה שתקטין למינימום את הסיכון לסיבוכים משפטיים בהמשך.

למעשה, מטרתו של החוזה, ומכאן של עורך הדין, היא לאפשר את ההתנהלות העסקית, המסחרית, המשפחתית או האחרת על הצד הבטוח והנוח ביותר. עורך הדין המלווה את עריכת וחתימת ההסכם נעזר בניסיונו על מנת לצפות בעיות ומכשולים, חילוקי דעות וחיכוכים העשויים להתגלות בסיטואציות מסוימות, ולתת להם מענה מבעוד מועד. בתוך כך, עורך הדין שומר כמובן על האינטרסים של לקוחו, אשר לא אחת שונים ואף מנוגדים לאלו של הצד השני, והוא חותר לכך שהלקוח ייהנה ממיטב התנאים – בין אם מדובר בביטחונות לעסקה, בהגדלת התחייבויות השוכר או המשכיר, בהגדרה רחבה של סמכויות השותף העסקי וכדומה.

בנוסף, במקרים מסוימים עולה הצורך בשירותיו של עורך הדין דווקא כאשר בין שני צדדים או יותר החתומים על חוזה מתגלעת מחלוקת, אשר מצריכה דיונים, משא ומתן ואף פנייה אל בית המשפט. במקרים אלו ייצג עורך הדין את לקוחו בפני באי הכוח של הצד השני ובערכאות המתאימות.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


עו"ד צוואות

תפקידיו השונים של עו"ד צוואות

עו"ד צוואות הוא בעל מקצוע העוסק בדיני משפחה וירושה. עורך הדין מלווה את לקוחותיו במספר הליכים ושלבים שאת העיקריים שבהם נתאר מייד. לפני כן נציין, כי בדומה לתחומים רבים אחרים בדיני המשפחה והירושה, גם תחום הצוואות והירושות מחייב רגישות רבה מבחינה אנושית, לצד בקיאות מעמיקה בפן המקצועי. על עורך הדין להכיר ולהבין היטב את המורכבויות המשפחתיות, ולבצע את עבודתו מתוך ראיית חשיבותם של הקשרים המשפחתיים, אשר לא פעם עומדים למבחן בעת העיסוק בעריכת צוואות וקיומן.

סוגי הצוואות השונים

כל אדם זכאי להורות עוד בחייו על האופן בו יחולק רכושו ויחולקו נכסיו (עיזבון) לאחר פטירתו. הדרך החוקית לעשות זאת היא על ידי עריכת צוואה בעלת תוקף משפטי. משמעותה של עריכת צוואה היא למעשה מתן זכות על עיזבונו של המנוח למי שזכות זו אינה מוקנית לו מכוח החוק.

על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (סעיף 40):

"אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –

(1)   כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;

(2)   נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה)".

על מנת להעניק תוקף משפטי לצוואה, יש לערוך אותה באחד מהאופנים הבאים:

  1. בכתב יד: כל אדם רשאי להעלות את בקשותיו על הכתב ולהפוך אותן למחייבות לאחר פטירתו. צוואה זו תהיה בתוקף רק בכתב ידו של הנפטר, בתוספת תאריך כתיבת הצוואה וחתימת ידו. הסיכון בעריכת צוואה בכתב יד הוא התנגדות היורשים לאחר פטירת המוריש, בדרך כלל משום שאין עדים לצוואה ואין מידע בדבר הנסיבות שהובילו לכתיבתה ויכולות לחזק את תוקפה.
  2. באמצעות עדים: זוהי הצוואה הנפוצה ביותר, והיא יכולה להיערך גם בדפוס או בכתב ידו שלא אדם אחר זולת המצווה, אך חייבת לשאת את חתימת ידו של המצווה. לצוואה זו יש צורך בשני עדים אשר יאשרו בחתימתם כי הם עדים לדברים וכי המצווה הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו. ניתן ואף רצוי לתעד את עריכת הצוואה גם באמצעות סרט וידאו.
  3. בפני רשות: זוהי צוואה הנערכת בפני שופט, דיין או נוטריון ועל המצווה להצהיר את דבריו בפניהם לשם תוקפה המשפטי.
  4. בעל פה: צוואה בעל פה צריכה להיאמר בפני שני עדים לפחות והיא קיימת רק במשפט הישראלי. מקורותיה ב"צוואת שכיב מרע" במשפט העברי – אדם הנמצא על ערש דווי ורשאי לומר את צוואתו בפני שני עדים.

העדים אשר שמעו באוזניהם את הוראות המצווה נדרשים להעלותן על הכתב ולהפקיד את המסמך ברשם הירושות, קרוב ככל האפשר למועד בה ניתנה להם. צוואה זו תהיה בתוקף, כל עוד לא הוכנה על ידי המצווה צוואה נוספת בתוך 30 ימים ממועד עריכת הצוואה הראשונה.

מספר הוראות חשובות מתוך חוק הירושה, תשכ"ה-1965:

סעיף 41 – יורש במקום יורש:

למוריש שמורה הזכות לקבוע את סדר יורשיו, קרי לקבוע תנאים לקבלת הירושה ולהטיל מגבלות אשר יורו מתי היורש לא יהיה זכאי לירושתו. המוריש יכול לקבוע את זהות האדם שיירש את עיזבונו במידה והיורש המקורי או החוקי לא עמד בתנאים אלו (או לא היה בין החיים).

סעיף 42 – יורש אחר יורש:

הוראה זו מאפשרת למוריש להורות על השארת עיזבונו ליותר מיורש אחד אך לא יחד – לדוגמה, להוריש את כל רכושו ליורש אחד ולאחר פטירתו להוריש את מה שיוותר ממנו ליורש אחר. בהתאם לסעיף זה בחוק, רשאי היורש הראשון לעשות בעיזבון שקיבל כבשלו מבלי להתחשב בכך שקיים יורש נוסף אחריו. היורש השני יזכה רק במה שיישאר על ידי היורש הראשון.

סעיף 43 – יורש על תנאי דוחה:

סעיף זה מאפשר למצווה לקבוע כי היורש יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, רק בהתקיים תנאי מסוים אשר המוריש רשאי לקבוע אותו. אם לא התקיים התנאי – לא יהיה זכאי היורש לעיזבון.

סעיף 44 – יורש על תנאי מפסיק:

סעיף זה מאפשר למצווה להורות כי במקרה של הגשת התנגדות על ידי מי מהיורשים, לא יהיה זכאי היורש שהגיש את ההתנגדות לחלקו על פי הצוואה. עם זאת, התנגדות המוגשת על בסיס טענה לפגם בצוואה תיבחן וההתניה תיחשב ככזו הנוגדת את תקנת הציבור, בניגוד להתנגדות שמועלית שלא בתום לב.

סעיף 45 – חיובי יורש:

המצווה רשאי לחייב את היורש לעשות או להימנע מלעשות פעולות מסוימות בעיזבון שירש. אחת המטרות של סעיף זה היא פיקוח על יישום הוראת הצוואה במלואה.

סעיף 47 – מנה וחלק בעיזבון:

המצווה יכול להורות על הקצאת חלק או מנה בלבד מעיזבונו לטובת היורש וזאת בנוסף על החלק המגיע לו כחוק. אולם, אם התכוון המצווה, ואף הדגיש זאת בצוואתו, כי כוונתו היא למנה בלבד (במקום ולא בנוסף), יקבל רצונו תוקף משפטי מחייב.

סעיף 49 – יורש שנפטר לפני המוריש:

במקרה בו נפטר היורש לפני המצווה, עיזבונו ככתוב בצוואה יועבר לצאצאיו של היורש ויורשיו על פי חוק, במידה והם בין החיים.

סעיף 50 – יורש פסול ויורש שהסתלק:

היורש רשאי לוותר על חלקו בעיזבון בהודעה בכתב לבית המשפט וכמו כן, אדם שנפסל מקבלת הירושה יכול שלא להיות חלק ממנה על פי הוראת בית המשפט.

סעיף 55 – מעין צוואה  – "ידועים בציבור":

במקרים מסוימים ובמיוחד במצב שבו המנוח לא השאיר אחריו צוואה ברורה, הירושה עלולה ליפול אצל ה"ידוע בציבור" של המנוח, וזאת בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: קיום חיי משפחה משותפים; ניהול משק בית משותף; היעדר קשר נישואין בין בני הזוג)  ובתנאי שמי מבני הזוג לא נשוי לאדם אחר).

ליווי של עורך דין צוואות

כאמור, עו"ד צוואות עשוי ללוות את לקוחותיו בהליכים שונים, כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות:

  • עריכת צוואה – צוואה מאפשרת לאדם להוריש את הונו ונכסיו כראות עינו וכמיטב הבנתו, בניגוד לחלוקה הקבועה והכוללנית של חוק הירושה. לדוגמה, ניתן לקבוע שעם פטירתו של האדם יועבר כל העיזבון לידי בן זוגו הנותר, במקום חלוקתו שווה בשווה עם הצאצאים. את עריכת הצוואה חשוב לבצע באופן מושכל ממספר סיבות. ראשית, יש לערכה כך שתקטין למינימום את האפשרות של אדם זה או אחר להתנגד לה בעתיד. שנית, לשון הצוואה צריכה להיות מנוסחת באופן צופה פני עתיד, תוך שאיפה להקטין למינימום את החיכוכים, הבעיות או המשברים בתא המשפחתי. שלישית, יש לתת מענה לסוגיות מורכבות כגון מיסוי או יורשים צעירים, ובמידת הצורך למנות נאמן לעיזבון, וישנם היבטים נוספים שראוי להתחשב בהם. על כן, חשוב לערוך את הצוואה באמצעות עו"ד צוואות בעל ניסיון רב, אשר יידע לחזות את הקשיים העלולים להיווצר בהיבט המשפטי והמשפחתי, למנוע שגיאות וטעויות, ולתת מענה מיטבי לכל סוגיה ומורכבות.
  • בקשה לצו קיום צוואה/ירושה – עו"ד צוואות מלווה את לקוחותיו בעת הגשת בקשות לצו קיום צוואה או לצו ירושה, המוצא על ידי הרשם לענייני ירושה. מדובר בהליך שיכול להתבצע באופן מקוון או על ידי הגעה פיזית אל משרדי הרשם, הכרוך במילוי טופס ייעודי ובהמצאת מסמכים נדרשים כגון: אישור הודעות ליורשים אחרים, תעודת פטירה, תשלום אגרות, הסתלקות מירושה וכיוצא בזאת. עורך הדין מסביר ללקוחותיו אודות ההליך הצפוי, מנחה ומסייע להם בהמצאת המסמכים הדרושים ובהגשת הבקשה. יש לציין כי הגשה נכונה בהתאם לכללים והדרישות תמנע סחבת ועיכובים מיותרים בהוצאת הצו. במידה שהוגשו התנגדויות לבקשה, עובר הטיפול בתיק לידיו של בית משפט לענייני משפחה. במקרה כזה, עו"ד צוואות יוכל לייצג את לקוחותיו כנגד הטוענים, ולהראות כי טענותיהם בדבר פגמים בצוואה או בדרך עריכתה, אינן נכונות.

מלבד האמור לעיל, עו"ד צוואות עשוי ללוות את לקוחותיו בעניינים נוספים, למשל בכל הקשור להגשת התנגדות לצו קיום צוואה/ירושה והצגת הטענות בבית המשפט, טיפול בענייניהם של ידועים בציבור, ייעוץ בסוגיות מיסוי, ועוד. לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


מינוי נאמן בצוואה

מהו מינוי נאמן בצוואה ומדוע כדאי למנותו?

כאשר אדם עורך צוואה הוא מורה למעשה לחלק את עיזבונו בהתאם להבנתו ולראות עיניו, וזאת בניגוד למפתח החלוקה על פי קרבת משפחה האמור בחוק הירושה, תשכ"ה-1965. ואולם, גם החופש האישי לצוות את העיזבון דרך צוואה אינו חופש מוחלט, וישנם כללים, סוגיות ומגבלות. לדוגמא, יש לציין בצוואה באופן מפורש איזה נכס בדיוק יעבור לידי איזה צאצא (למשל במקרה של ריבוי דירות), יש השלכות של מיסוי הנוגעות לנדל"ן, יש לתת את הדעת על יורשים שיקבלו לידיהם את חלקם בעיזבון בגיל צעיר מאוד, וכן הלאה. עבור מקרים אלו ונוספים קיים פתרון בדמות מינוי נאמן בצוואה.

מה המשמעות של נאמן בצוואה?

האפשרות למנות נאמן בצוואה נובעת בין היתר מכוחו של חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 המתווה יצירת נאמנויות במצבים שונים ובהם גם ירושות. חשוב לציין כי חוק זה הינו מאוחר יותר וגובר על חוק הירושה, ולכן בכל מצב של התנגשות בין החוקים יגבר כוחו של חוק הנאמנות. הלכה למעשה, מינוי נאמן בצוואה משמעו כי יהיה אדם מסוים שעליו מוטלת משימת הניהול של העיזבון. מלבד היותו ישראלי, החוק אינו מגדיר תנאים מסוימים שבהם אדם זה צריך לעמוד. הוא אינו חייב להיות בן משפחה, עורך דין, בעל רקע משפטי או כלכלי, אינו חייב להיות בקשרי ידידות עם המצווה וכדומה. יחד עם זאת, אין ספק שבחירת הנאמן צריכה להיעשות בצורה מושכלת ונבונה, לאור האחריות הגדולה שתוטל על כתפיו וההחלטות שיצטרך לקבל.

מאידך, אין זה אומר שהנאמן פועל אך ורק כראות עיניו. ניתן לקבוע מראש את מידת החופש שלו, בין אם שיקול דעת מלא בכל התחומים, ובין אם תיחומו בהתאם להוראות מסוימות שהמצווה הגדיר מראש. לדוגמא, המצווה יכול להגדיר העברת סכום כספי מסוים לאחת היורשות רק לאחר הולדת הילד הראשון, וניתן להגדיר כי רכב הנכלל בעיזבון יעבור לאחד הצאצאים רק עם הגיעו לגיל 21 וכשיהיה ברשותו רישיון נהיגה. בנוסף, ניתן לחלק חלק מהירושה ליורשים וחלק אחר להשאיר לניהולו של הנאמן לאורך השנים.

מדוע כדאי למנות נאמן?

מינוי נאמן בצוואה אינו בהכרח נדרש ביותר בכל הצוואות, אולם בחלקן הוא יכול לפתור סוגיות מורכבות. לדוגמא, אם מפקידים בידי נאמן נדל"ן כמו בית פרטי או דירות, ניתן יהיה בהמשך הדרך לחסוך כסף רב במיסוי אם רוצים להעביר את הנכסים בין צאצאים. כמו כן, אם יש יורש שהינו צעיר ולא מספיק בשל (לדעת המוריש) להשתמש באופן מושכל בחלקו בעיזבון, הרי שניתן להשאיר את שיקול הדעת לנאמן או למנהל העיזבון או לקבוע מראש את הגיל שבו המנהל יעביר ליורש הצעיר את חלקו. אלו רק שתי דוגמאות מבין סוגיות אחרות שיכול לפתור מינוי נאמן בצוואה. לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


ירושה ללא צוואה

מהי ירושה ללא צוואה

במידה שאדם נפטר ומותיר אחריו צוואה, הרי שחלוקת עיזבונו ליורשיו תיעשה בהתאם לאמור בצוואה, בהנחה שאין התנגדויות המתקבלות על ידי בית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, אנשים רבים אינם מבינים את יתרונותיה של צוואה, או שמסיבה כזו או אחרת לא הגיעו לעריכתה, ולכן בעת פטירתם יש לחלק את הירושה ללא צוואה. כיצד מחלקים את העיזבון במקרה זה? מהו חוק הירושה? מהו ההליך הצפוי והנדרש? על כך בשורות הבאות.

אודות חוק הירושה

חוק הירושה משנת 1965 מגדיר את המונחים, ההליכים והכללים הנוגעים לצוואות ולירושות. בין היתר, חוק זה קובע את סדר היורשים במידה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה, והם נקראים יורשים על פי דין. החוק קובע מסגרת או מפתח לחלוקת הירושה המתבססת על קשרי משפחה, או ליתר דיוק קשרי דם, במעגלי קרבה ההולכים ומתרחקים מהמנוח, כלומר – בן הזוג, ילדים, הורים וקרובי משפחה רחוקים יותר. יש לציין כי במידה ואין יורשים על פי דין לנפטר, בהתאם למפתח המצוין בחוק הירושה, הרי שעיזבונו יעבור לידי המדינה וינוהל על ידי האפוטרופוס הכללי.

אם כן, ירושה ללא צוואה מחולקת לפי המפתח הקבוע בחוק הירושה. קבוצות היורשים לעניין קדימות הירושה נקראות "פרנטלות". כדי להקל על הבנת החלוקה נציג אותה בטבלה:

סעיפים 14-12 לחוק הירושה פרנטלה 1 פרנטלה 2 פרנטלה 3
ראש הפרנטלה המוריש (אדם אחד) אב ואם המוריש (שני אנשים) הורי הורי המוריש: סבא וסבתא מצד האם ומצד האב (4 אנשים)
ילדי ראש הפרנטלה ילדי המוריש אחי המוריש דודי המוריש
נכדי ראש הפרנטלה צאצאי ילדי המוריש (נכדים, נינים וכו') ילדי אחי המוריש (ילדים וילדיהם) בני דודי המוריש (וצאצאיהם)

עקרונות יסוד בפרנטלות:

  1. תעדוף הפרנטלה הראשונה בה נמצא יורש- מחפשים יורשים בפרנטלה הראשונה. במידה ונמצאו- הם מקבלים הכל ולא משאירים כלום לפרנטלות הבאות. אם לא נמצא יורש בכלל מהפרנטלה הראשונה- הכל יחולק בשניה (ס' 12 לחוק).אם נמצא נין ואח למנוח- הנין יקח הכל ודוחה לגמרי את האח, בגלל שהוא נמצא בפרנטלה הראשונה (בניגוד מוחלט לשיטה הגראדואלית). ההורים נמצאים במרווח לידה אחד מהמוריש והם מתחרים יחד עם מי שנמצאים שם כמו בנים.
  2. עדיפות לראש הפרנטלה.
  3. נטיה לתעדף את בן הזוג בירושה- לצד הנכסים המגיעים לו מכוח פירעון החובות עפ"י חוק יחסי ממון והסדר איזון המשאבים, הקודם לחלוקת העיזבון. עפ"י ס' 11 לחוק בני הזוג על פי דין זוכים לירושה מועדפת, בכל הנוגע לנכסים שהיו שייכים למשק הבית המשותף:

11.(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון –

(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים - חצי;

(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים - שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.

(ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.

כאמור, אם מדובר באדם ערירי לגמרי העיזבון ינוהל על ידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, ובמשך מספר שנים לא יעבור לרשות המדינה על מנת לאפשר ליורשים אפשריים להתגלות (ס'  17 לחוק).

הליך ירושה ללא צוואה

על מנת להוציא אל הפועל ירושה ללא צוואה, יש לפנות אל הרשם לענייני ירושה או לבית דין דתי. הפנייה היא למעשה בקשה לצו ירושה, אשר בו מסדירים את חלוקת העיזבון בהתאם לחוק הירושה – כלומר בהתאם למפתח שתואר לעיל. הבקשה עצמה כוללת את מילוי הטופס הייעודי על ידי היורש, תעודת פטירה של המנוח, תשלום אגרות, ומסמכים המעידים כי נשלחו לכל היורשים הודעות (חתומות על ידיהם). במידה והבקשה מוגשת על ידי עורך דין מצרפים ייפוי כוח. לאחר מכן תיעשה בדיקה של הרשם לענייני ירושה של המסמכים שנמסרו, ותפורסם בעיתונות הודעה בדבר הגשת הבקשה והכוונה להוציא צו ירושה. זאת על מנת לאפשר לבעלי עניין להגיש התנגדות, ואם כזו מוגשת – מועבר הטיפול לידיו של בית משפט לענייני משפחה. במידה ואין התנגדויות ואין בעיות או חוסרים עם המסמכים שהוגשו – יוציא הרשם את צו הירושה וניתן יהיה להמשיך לחלוקת העיזבון.

לפרטים נוספים בנושא, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.


דיני משפחה וירושה

בחירה חכמה של עורך דין לדיני משפחה וירושה

דיני משפחה וירושה הינם עולם רחב היקף המונה שורה ארוכה של תחומים ותתי תחומים. סידור ענייני המשפחה בשגרה הכולל עריכת צוואות ואישורן, ניהול הליך הירושה וחתימת הסכמי ממון. במקרי משבר נדרש ייעוץ משפטי לניסוח הסכמי הגירושין וליווי הליכי הגירושין בבית משפט לענייני משפחה או הבית הדין הרבני, ועד מקרי קצה של בעיות אלימות במשפחה הנושאות גם אופי פלילי.

לבחירה נכונה וחכמה של עורך הדין יכולה להיות השפעה מכרעת על האופן שבו יתנהלו ההליכים ועל תוצאותיהם, ולכן ראוי לבצע אותה באופן שקול ותוך בחינה של מספר היבטים.

מה כדאי לבדוק?

בתחום דיני משפחה, עורכי דין מובילים וטובים יעמדו במספר קריטריונים בסיסיים:

  • ניסיון – יש לבדוק את ניסיונו של עורך הדין בעולם דיני המשפחה בכלל ובתחום הרלוונטי עבורכם בפרט. אין זה אמר שעורכי דין מתחילים לא יכולים לספק שירות טוב, אך כמו בכל תחום מקצועי ככל שיש יותר ותק כך הדבר מעיד על ידע שנצבר, על הכרת המערכת, על יכולת לגבש אסטרטגיה נכונה, על היכרות עם פתרונות יצירתיים וכדומה. את ניסיונו של עורך הדין תוכלו לבחון דרך אתר האינטרנט שלו, על ידי בדיקה של פרסומים אודותיו במקורות אחרים ברשת, וכמובן גם בשיחה ובפגישה פרונטלית עמו. תארו בפניו את המקרה ונסו להתרשם ממידת המקצועיות המשתקפת מתשובותיו, מהיכרותו עם ההליכים הנדרשים ומפתרונות שביכולתו להציע.
  • גישה אנושית – עולם דיני המשפחה והירושות מערב כמעט תמיד רגשות מורכבים ומהלכים העלולים לפגום בקשרים שנטוו לאורך שנים. על עורך הדין המתמחה בתחום להיות ער לסוגיות אלו ולעשות ככל יכולתו על מנת להקטין או למנוע לחלוטין את הפגיעה, תוך שמירה על האינטרסים שלכם. כמו כן, עליו לשמש עוגן אנושי יציב במהלך תקופה סוערת בחייכם, בוודאי אם מדובר במקרה של גירושין, של אלימות במשפחה וקשיים נוספים. לכן, נצלו את הפגישה הראשונה עם עורך הדין על מנת להתרשם ממקצועיותו ומאופיו.  האם הוא סבלני ומקשיב למה שיש לכם להגיד? האם הוא מסביר באופן ברור ובמתינות על ההליכים? האם הוא נוסך בכם ביטחון גם מבלי להבטיח הרים וגבעות ללא כיסוי? האם מדובר באדם שתרגישו בנוח לפרוש בפניו היבטים אישיים מחייכם?
  • זמינות – חשוב לוודא שעורך הדין יהיה זמין עבורכם באופן מהיר ונגיש. לא פעם עולות שאלות, התלבטויות וגם חששות ודאגות שרוצים להפיג ושהכתובת עבורם היא עורך הדין. לכן, אל תתביישו לשאול את עורך הדין עד כמה יהיה זמין לענות לפניותיכם, והאם הפנייה אליו תהיה ישירה בטלפון או שצריך לעבור דרך מזכירות ומתווכים אחרים. בתוך כך, חשוב לוודא מולו מי יטפל בתיק שלכם הלכה למעשה. עמדו על כך שעורך הדין עצמו יהיה זה שיטפל בתיק, ולא מתמחה או עורך דין זוטר בתחילת דרכו, כאשר עורך הדין הבכיר רק מפקח בשלט רחוק על ההתנהלות.

לקביעת פגישת היכרות, הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עורכי הדין רועי גולדשטיין בטלפון 04-6440444.

יובהר, כי אין במידע כאמור לעיל, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.