על פי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, כאשר קיים כנגד אדם תיק בהוצאה לפועל, ונשלחה אליו בנוגע לתיק אזהרה טרם ביצוע הליכי גבייה בגין שטר או שיק או הליכי מימוש משכנתה, רשאי אותו אדם (החייב) להגיש בקשה להתנגדות לביצוע השטר. הבקשה חייבת להיות נתמכת בתצהיר המפרט את הנימוקים להתנגדות. על פי סעיף 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם-1979, יש להגיש את ההתנגדות בתוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה מההוצאה לפועל, בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק.

בדרך כלל, הנימוקים להתנגדות לביצוע שטר הם אחד או יותר מאלה:

  • כישלון תמורה – במקרה שבו התמורה לחוב לא התקבלה בפועל. לדוגמא: עסקה בין שתי חברות, חברה א' נדרשה להעביר סחורה מסוימת וחברה ב' משלמת עליה. הסחורה לא הגיעה לחברה ב' מסיבה כלשהי, בשל כך היא לא שילמה עליה. למרות זאת חברה א' הגישה את הצ'ק של חברה ב' לגבייה בהוצאה לפועל.
  •  זיוף או היעדר חתימה על השטר.
  • היסב לא תקין – היסב צ'ק פירושו המחאת צ'ק שאינו למוטב בלבד לטובת אדם אחר. עילות להיסב לא תקין: צ'ק שנועד לחברה ונחתם על ידי אדם שאינו מורשה חתימה או ללא הטבעת חותמת החברה.
  • שטר משכנתה שהוגש למימוש טרם חלפו שישה חודשים ממועד היווצרותו של החוב.
  • צ'ק ביטחון שהפך על ידי הזוכה לצ'ק רגיל, ללא הצדקה. למשל: שוכר ששילם את כל המוטל עליו בזמן.

הארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר

הבקשה להתנגדות ניתנת להגשה בתוך 30 יום ממועד קבלת האזהרה. יחד עם זאת, במקרה בו הבקשה לא הוגשה בזמן ניתן להגיש בקשה להארכת מועד להתנגדות לשטר. תקנה 128(א) לתקנות ההוצאה לפועל מאפשרת לבית המשפט להאריך את מועד הגשת ההתנגדות הקבוע בחוק, וזאת מטעמים מיוחדים שייקבעו על פי שיקול דעתו של בית המשפט. בדומה לסמכות הניתנת לבית המשפט מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשד"מ-1984, גם תקנות ההוצאה לפועל אינן מפרטות מהם ה"טעמים המיוחדים" ומשאירה את הפרשנות לפתחו של בית המשפט. במקרים כאלו, חזקה על בית המשפט למצוא את האיזון המתבקש בין החובה למלא את הוראות הדין בהתאם לאינטרס הציבורי לבין הזכות העומדת לכל אדם להליך הוגן בבית המשפט. יש להביא בחשבון גם את שאיפת המערכת המשפטית להביא לחקר האמת, בהתאם לנסיבות המקרה. מהפסיקה הקיימת בנושא, נראה כי ה"טעם מיוחד" לקבלת בקשה להארכת מועד ההתנגדות צריך להיות מקרה אשר תלוי בגורם חיצוני ולא היה בשליטתו של החייב, כמו מצב בריאותי שמנע מהחייב לפעול לטובת הגשת הבקשה, או מקרה אסון במשפחה. עילה נוספת יכולה להיות טעות במניין הימים ממועד קבלת האזהרה, ובלבד שבוצעה בתום לב ושהחייב מצליח להוכיח זאת בפני בית המשפט.

כיצד מתייחס בית המשפט לבקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר?

על פי רוב, במידה וקבלת הבקשה לא תסב לזוכה נזק משמעותי, נוטים בתי המשפט לקבל בקשות להארכת מועד, ובלבד שהחייב מוכיח כי כוונותיו היו נקיות ופעל בתום לב. בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר, מתייחס בית המשפט בעיקר להיבט מרכזי אחד: סיכויי המבקש לזכות בהליך העיקרי. במקרים שבהם סבור בית המשפט כי הערמת קשיים על החייב וסירוב לבקשתו, רק משום שהוגשה באיחור, עלולה למנוע ממנו לשלם את חובו או לחייבו שלא בהתאם לדין, נוטה בית המשפט לאשר את הבקשה. בעבר נפסק כי "מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ולהגיע לחקר האמת. נעילת דלתות בתי המשפט, בפני צד הרוצה להשמיע את טענותיו, בגלל טעות, מחדל, או רשלנות, איננה רצויה" (ע"א (ב"ש) 1068/99 היבש נ' גבעתי). משמעות הדבר היא שההליך הפרוצדורלי, נוקשה ככל שיהיה, נקבע כדי לאפשר מסגרת רחבה לבעל הדין להציג את גרסתו ולהגן עליה, גם כאשר מתרחשת תקלה או שגיאה בהליך. בתי המשפט מייחסים משקל רב לנזקים אפשריים העלולים להיגרם לבעל הדין בשל הארכת המועד, אולם יחד עם זאת בעבר היו מקרים בהם הכירו בתי המשפט בטעויות של בעלי דין או באי כוחם כעילה לקבלת הבקשה להארכת מועד, גם אם לא התקיימו כל סדרי הדין כהלכתם. במקרים אלה, חייבות להיות הטענות מבוססות ומגובות בתצהיר, ועל החייב להוכיח כי טעויות אלה נעשו בתום לב.

לאחר ההחלטה

במידה והחליט בית המשפט לקבל את הבקשה להארכת מועד הגשת ההתנגדות, הדיון בהתנגדות יהיה כאילו הוגשה במועדה. אם ידחה בית המשפט את הבקשה הזוכה יוכל להמשיך בהליכי הגבייה כנגד החייב באמצעות ההוצאה לפועל, כאילו לא הוגשה התנגדות כלל. ניתן לערער על החלטת בית המשפט לערכאה שמעליו, אך הדין שונה בין קבלת הבקשה לדחייתה. במקרה בו בית המשפט קיבל את הבקשה להארכת מועד, יש לבקש רשות ערעור, ואם תתקבל יהיה ניתן להגיש את הערעור. במקרה של דחיית הבקשה להארכת מועד, ניתן לערער לערכאה שמעל.

חשוב לדעת כי הליכי ההוצאה לפועל אינם מוקפאים במקרה של הגשת התנגדות באיחור, גם בזמן הדיון בבקשת ההארכה, וזאת בניגוד למקרה של הגשת בקשה במועד אשר עוצרת את ההליכים עד לקבלת החלטה. חייב המגיש בקשה באיחור ומעוניין גם בעיכוב הליכים כנגדו רשאי להגיש בקשה נפרדת לעיכוב הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, הטעונה אישור בית המשפט.